הבלוג של Naamish

נעמיש

--בלוג שמוקדש כולו לאהבה למטבח ולאנשים-- שאו ברכה

עדכונים:

פוסטים: 103

החל ממרץ 2013

מס’ ימים מתחילת הפרויקט: 23

מס’ ימים עד לסיום: 7

מס’ מתכון מתוך ה-30: 23

יחד איתי במטבח היום: רז קהת. רזיק. חברה טובה שהכרתי בצבא, אבל תישאר אותי לכל החיים

עוד יום עבר, ונכנסו בעצם לשבוע האחרון של הפרויקט. גיליתי היום שאני אוהבת את הפרויקט לא בגלל שאני אוכלת טוב כבר שלושה שבועות, ולא בגלל האהבה הגדולה שלי למטבח, אלא בגלל שהפרויקט הזה מייצר מפגש עם הרבה אנשים חשובים ואהובים בחיים שלי, ואני מגלה על עצמי דברים חדשים כל יום. מה חשוב לי יותר, ומה חשוב לי פחות, על מה אני מוכנה להתפשר ועל מה בכלל לא, כמה אני יכולה להיות גמישה ולשנות דברים, וכמה אני נשארת בתבנית שמתאימה לי ובלו”ז שנוח לי, כמה אני יכולה לאפשר לאנשים להיכנס לחיים שלי, וכמה אני בוחרת לשתף. ואם אני בוחרת לשתף- אז במה. כי הגעתי למצב שאני לא רוצה לשתף יותר מידי כדי לא להיפגע ואני תמיד במגננה שבה אני לא מאה אחוז אף פעם. כי תמיד אני שומרת על עצמי, אולי קצת יותר מידי לפעמים.

אני בן אדם מאוד אחראי ומאוד מסודר. אני חיה לפי רשימות TO DO LIST מאז שאני זוכרת את עצמי, היומן שלי נראה כמו מינימום יומן של ראש הממשלה ואין לי כל כך הרבה דברים לעשות בתכלס. אני אוהבת וגם טובה בלתקתק ולארגן ולסדר. אני אוהבת שהמטבח נקי ומסודר, ואני לא אוהבת שנשארים כלים. אני אוהבת שיש ריח של ניקיון וכיף. אני נורא אוהבת שהבית מסודר ושהחדר מסודר (אני לא יוצאת מהבית אם הסדין לא ישר על המיטה, השמיכות לא מקופלות על הספה, כל המכשירים החשמליים סגורים, הדוד מכובה והדלת נעולה) ואת כל זה אני בודקת מאה ואחת פעמים. לא תמצאו אותי כמעט אף פעם כשנגמר לי החלב בבית, שיש עבודה ששכחתי להגיש, או שאיחרתי למקום מסוים (שזה זלזול בפני עצמו בעייני, אבל נדבר על זה בהזדמנות).

היום היה לי קטע הזוי רצח. חזרתי מהגן בצהריים, והייתה לי שעה לנוח ולחזור שוב לגן, והלכתי לישון (עם הבגדים, האיפור והמגפיים על המיטה באלכסון אפילו לא מתחת לשמיכה). וכמובן שעשיתי את זה אחרי שנעלתי את הדלת, בדקתי שנעלתי, וידאתי שנעלתי, ואמרתי בקול שנעלתי. כשקמתי עשרים דקות לפני שהייתי צריכה לחזור לגן, יצאתי מהחדר, וראיתי את הדלת של הדירה פתוחה לרווחה והשותפות שלי לא היו בבית. הלב שלי נעצר לרגע (בעיקר כי אני היסטרית בקטעים כאלה ולא התאים לי למות מפורץ שנכנס לגנוב כמו שהסרטים רצו לי בראש) נשמתי נשימה עמוקה, עשיתי סיבוב בבית לאט וראיתי שאין אף אחד, ואז התקשרתי לאביבוש שמסתבר שהיא מיהרה וכנראה לא סגרה את הדלת ממש עד הסוף (דבר שלא קורה פה אף פעם) והרוח פתחה אותה. אז בקיצור- שום נזק לא נגרם אבל הלב שלי החסיר כמה פעימות והייתי לא רגועה כמה דקות.

את המתכון של היום לא עשיתי אף פעם ולכן הוא היה סביב סימני שאלה כל זמן האפייה. אבל תכלס כמו שכבר אמרתי ככה לומדים הכי טוב, זורמים. אז היום הייתה איתי במטבח רזיק, שהיא החברה הכי יפה שלי מבפנים ומבחוץ, שכבר סיפרתי לכם עליה בפוסט של יום העצמאות. רזיק ואני הכרנו בקורס משקיות חינוך אי שם בנובמבר 2006, שתינו שירתנו במג”ב במקומות שונים, וחזרנו להיות יחד מפקדות בקורס משקיות חינוך עד השחרור. ישנו יחד מיטה מעל מיטה כמעט כל השירות, הערנו אחת את השניה (אני סתם משקרת, אני תמיד הערתי את רז) בחמש בבוקר (רז לא ממש תיקשרה מינמום עד שמונה בבוקר אז זאת הייתה משימה מיוחדת) עברנו ביחד שיחות נפש מכאן ועד להודעה חדשה, ובעיקר, אנחנו מוצאות הרבה פעמים רוגע ושקט אחת אצל השניה. אנחנו לא צריכות להיפגש כל שבוע (אפילו שרזיק גרה בבש), אנחנו לא צריכות לדבר בטלפון כל יומיים, כי הקשר בינינו כל כך מיוחד וחזק, שגם אם אנחנו מדברות פעם בחצי שנה, אנחנו ממלאות אחת את השניה בכוחות ושמחה, וזה היופי בקשר שלנו, שהוא הדדי ואנחנו מכירות אחת את השניה ברמה מאוד אינטמית אחרי החוויות שעברנו יחד. אז רזיק, היה כה כיף לאפות איתך ביחד והתלהבת כמו ילדון קטנטון מכל שלב שזה עוד יותר העשיר את החוויה.

אכלו ונהנו יחד איתנו: עומר ודפי- חברות מבש שאני ממש שמחה שהן באו סוף סוף לאכול איתי, אביב, (אפילו שאסור לה) רותק’ה, ונועה סתם ישבה (כי היא אלרגית לכל סוגי האגוזים ויכולה למות מזה אבל היא מממממש תמכה) וגלעד, שהוא אכל בערך מכל המתכונים שהיו עד עכשיו.

אני שוב אספר, שאני באה מתחום האפייה ולא הבישול, ודווקא בבלוג יצא לי קצת להפוך את זה ולהתנסות בדברים שפחות הכרתי. אז נורא התגעגעתי לאפות, ואני שמחה שזה יצא עם המתכון הזה. המתכון בא מניצן בר שהיא חברה גם טובה שלי ושל רזיק מהצבא וזה יצא מגניב שדווקא היום רזיק בחרה לבוא לאפות איתי!

פאי פקאן יפה יפה

מרכיבים: מי שאין לו משקל, יש טבלת המרות מאוד פשוטה בגוגל שמסבירה כמה גרם סוכק או קמח וכל האלה זה כוס ומה פחות ומה יותר, בקיצור עושה לכם את הסידור של הגרמים.

בצק:                                                               מלית:

200 ג’ חמאה קרה חתוכה+ 60 ג’ סוכר                  230 ג’ סוכר

3 חלמונים                                                       90 ג’ דבש

370 ג’ קמח                                                  200 ג’ אגוזי מלך או פקאנים

1/2 כפית מלח                                               155 ג’ שמנת חמה

50 ג’ חמאה

1/2 כפית מלח

אז מה עושים?!

1. מערבבים בוו גיטרה במיקסר או בקערה ביד את כל מרכיבי הבצק עד לאיחוד, אם לא מגיעים לאיחוד, מאחדים בעזרת הידיים.

2. משמנים תבנית פאי, 26, ומתחילים לצפות את התבנית החל מהקצוות ועד לאמצע. מחוררים במזלג. התבנית צריכה להיראות כך:


3. מכניסים לתנור לעשר דקות על 180 מעלות ומוציאים.

4. בינתיים בסיר: מערבבים על אש נמוכה את כל מרכיבי המלית חוץ מהפקאנים או האגוזים. כשהכל חם ונמס, מורידים מהאש.


5. מסדרים על התבנית את הפקאנים ולוחצים אותם מעט פנימה שלא יצאו כשנשפוך את המלית.

6. שופכים מעל את המלית ומכניסים להמשך אפייה לבערך 40 דקות. עכשיו זה שלב קריטי כי הפאי לא נראה מוכן שהוא יוצא והוא קצת רוטט עוד במרכז. זה בסדר, בגלל שהרוטב הוא רוטב טופי אז הוא עוד יתקשה בחוץ, בטח ובטח שבמקרר לאחר היציאה מהתנור.

7. מפזרים אבקת סוכר, ומגישים עם גלידה וניל בצד!

בתאבון!

שאו ברכה,

ניפגש מחר!!!!

נעמיש

עוד מהבלוג של Naamish

תצוגה מקדימה

שלושים יום- שלושים מתכונים

אז מה זה בעצם "שלושים יום- שלושים מתכונים" ?! ברוכים הבאים לפוסט הראשון בבלוג הראשון שלי... אני נעמה חמיש, או בקיצור כמו שכולם כבר שנים קוראים לי-  "נעמיש". אני גרה בבאר שבע בשלוש שנים האחרונות ומסיימת (בעזרת השם, טפו טפו...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

סירות קישואים מטורפות!

מס' ימים מתחילת המסע: 3 מס' ימים עד לסיום: 27 מס' מתכון מתוך ה-30: 4 היום במטבח יחד איתי: השותפות שלי! אביב ונועה! דברים חשובים שנכיר עוד יותר... 1. אני מאוד מאוד מאוד אוהבת...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

פה קבור הכלב- קרמשניט משגע

איך ג'ולי אמרה בסרט ג'ולי וג'וליה? "אתה יודע מה אני אוהבת באוכל? שאחרי יום, מלא בעצב או כעס או חוסר ודאות, אני באה הביתה, ואז אני יודעת שלא משנה מה, אם אני אערבב ביצים, חמאה, קמח, שוקולד ושמנת, יצא לי פאי שוקולד. בודאות". איזה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה