הבלוג של Naamish

נעמיש

--בלוג שמוקדש כולו לאהבה למטבח ולאנשים-- שאו ברכה

עדכונים:

פוסטים: 103

החל ממרץ 2013

מס’ ימים מתחילת המסע: 30

מס’ ימים עד לסיום:0

מס’ מתכון מתוך ה-30:30 (פלוס עוד כמה…)

 

 

לקח לי כמה ימים לכתוב, אבל עכשיו אני כאן.

את היום האחרון שלי ב30 ימים האלה, בחרתי לבלות עם החברים הכי טובים שלי מצור יגאל, חברות הילדות שלי.

כולם התארחו פה גם במהלך החודש האחרון. זאת כבר מסורת. ארוחת סיום הבלוג. גם בסיום הבלוג הראשון, וגם בסיום הבלוג השני, עשינו ארוחה אצלי, כל פעם בדירה שלי באותה התקופה, והפעם חגגנו בדירה השלישית שלי, את המסיבת סיום השלישית שלי.

—–

תודה לכם אהובים ואהובות. דווקא השנה, זה בא לי בול החגיגה הזאת. תודה שהצעתם לחגוג כמו תמיד. יודעים תמיד איך לחמם את הלב, ולעשות שמח.

אללה צור יגאלה.

—-

זה רשמי. אני יושבת וכותבת את הפוסט האחרון שלי למסע.

30 יום, 30 מתכונים, 30 שקלים.

עברו שלושים ימים.

אני אמורה כבר להיות מנוסה ברגשות, ובתחושות שמביא איתו המסע הזה, אבל מסתבר שזה לא פשוט בכלל.

אני חושבת שההחלטה לצאת למסע הנוכחי , הייתה לא במקרה. לפחות עבורי.

אנחנו תמיד באמצע של צומת, מסתכלים ומנסים לבדוק עם עצמינו, לפחות אני. אם מה שאנחנו עושים נכון לנו.

אם זה כמו שזה אמור להרגיש . אם העבודה הזאת נכונה לי, אם המקצוע שבחרתי הוא באמת המדויק עבורי. אם הקשר האחרון שהיה לי הוא זה שיקדם אותי או יקח אותי תמיד כמה צעדים לאחור.

זה היה חודש עמוס במלוא מובן המילה. עמוס בתוכן, ובאוכל, בחוויות וברגש.

עברתי המון. קשרים עם אנשים שלא הייתי איתם בקשר, שוב הפיחו נשימה , קשרים שליוו אותי בפעמים הקודמות, הגיעו במסע הנוכחי, לפעמים עד לכדי נתק מוחלט.

הבנתי שהכתיבה היא מפלט עבורי. אני מצליחה , ובלי הרבה קושי, להעלות על הכתב דברים שלפה שלי קשה להוציא בעצמו.

אני מצליחה דרך המלל להעביר דברים, גם כלפי חוץ, אבל בעיקר כלפי פנים, שלא היו לי ברורים עד היום, או שהיו ברורים ועכשיו יוצאים החוצה בדרך פלא.

 והאוכל, אוי…. האוכל.

כאן גרה נעמיש – אוהבת לאכול כבר אמרנו….כן?

אכלתי ממש טוב. רק אומרת.

מתוק, מר, חמוץ , מלוח וחריף.

כך גם הייתה הכתיבה שלי, לפעמים מתוקה (אולי יותר מידי בשביל אנשים מסויימים)

לפעמים מרה (החודש האחרון, בין היתר, הביא איתו גם בשורות לא טובות)

ולפעמים חריפה (כי בשביל להעביר מסר- לפעמים צריכים להיות ממש חריפים. כי אחרת זה פשוט לא נקלט).

עברתי פה כל כך הרבה. וכל זה ב-30 ימים.

עברתי דרך האהבה שלי לגוזלים הקטנים ולילדים בכלל,  ועצרתי גם בדרך אצל הפשוט והמוכר, חזרתי ובאתי אל זאת שמכניסה לי שמחה ושם נחתי קצת, עצירה קלה בדרך הטבעונות, ובדרך לשם- ביקרתי אצל אהבתי הגדולה לשעועית לימה,עם הרבה נשימות. נזכרתי בתקופות ישנות, וחידשתי קשר עם אחת מיוחדת במינה, שקצת הלכנו לנו לאיבוד בשנים האחרונות. ביקרתי את סבא יעקב, והזכרונות שלו מהשטרודל תפוחים שכל כך אהב, אחרי שלושים שנה שהוא כבר לא כאן. ונזכרתי שמשפחה זה הכי חשוב שיש, ואיזה כיף זה אחים, ולי בכלל, כי לי יש רק אחד ומיוחד, והוא הכי בעולם שיש. נזכרתי גם שאהבה היא אהבה, לא חשוב באיזה מקום או צורה, וגם, שגיל 30 הוא לא כזה נורא. קיבלתי תזכורת, שגם חברים מתקופות שרציתי לשכוח, נשארים איתי באש ובמים, ושאף אחד בעולם לא חותך אבטיח יפה, כמו סבתא שלי, נו כן, זאת עם הידיים…

שהחברות שלי מצור יגאל, אין כמוהן בעולם. כי מילה אחת, והן פשוט שם.

לא אספיק להגיד תודה לכולם, על כמה שמצאתי, את האור שבעולם. על הערבים הקסומים, על זה שפתחתם בפניי את המטבחים שלכם, והלב שלכם.

—–

אני בצומת דרכים עם הבלוג.

שלושה פרויקטים מוצלחים (מבחינתי) מאחורי, יותר מ90 מתכונים שישארו איתי מעכשיו והלאה(בתקווה שגם איתכם) אבל אני מרגישה עכשיו שאני צריכה לפרוש כנף, ועוד אחת, לעוף יותר גבוה.

אני לא מספיק מאמינה בעצמי. מאוד תלויה במדדים חברתיים, או בהערכה חיצונית כדי לדעת באמת מה אני שווה.

אני רוצה להאמין שמגיע לי את הטוב ביותר. כי הוא באמת מגיע.

וזה לא פשוט. כי הייתי רוצה בגיל 30,  כבר לדעת להעריך את עצמי  לבדי ובעצמי. להגיד לעצמי כל בוקר וכל לילה כל הכבוד, שאני עושה טוב, ועשיתי טוב. שבחרתי נכון. שאני ממש בסדר.

וכמו שכבר כתבתי פה פעם, אני מאוד שיפוטית וביקורתית בעיקר עם עצמי. הביקורת הכי קשה עבורי היא זו שאני נותנת לעצמי.

אז שוב, אני מתלבטת לאן להמשיך מכאן עם הבלוג.

וכנראה שמתי שאחליט, גם אתם תדעו. אני מקווה לא להעלם מהשטח בקרוב…

בכל מקרה, זאת ההזדמנות שלי לומר לכם תודה.

על שהייתם, וחוויתם, וטעמתם.

זה ממש לא היה אותו דבר בלעדיכם.

אני באמת אוהבת אתכם.

תודה למי שישב וקרא כל יום (ולפי התגובות אני יודעת שאלה הרבה מכם).

למי שהגיב לי, פנים מול פנים, ברשתות החברתיות או בהודעה אישית ומיוחדת, אתם אלה שנתתם לי את הכוח להמשיך לבשל ולכתוב כל יום מחדש. תודה לכן שמצאתם את הרגע במהלך היום העמוס, כדי להגיד לי את הדברים בצורה הכי ברורה ויפה שיש. ואיזה פרגון מדהים.

למי שקרא את הדברים שכתבתי, ולפעמים בכה מהתרגשות. מדהים כמה כוח יש למילים.

 

בעיקר, תודה.

שהייתם.

קבלו מתכונים אחרונים למסע הזה. שניפגש רק בשמחות.

ולכל המפקפקים, ראיתם כבר אפשר לאכול בשלושים שקלים!?

 

 

ערב טאפסים מטורף

 

הרעיון הכללי פה זה שכל טאפאס הוא כמה שקלים בודדים , ויחד, ב30 שקלים אפשר להרכיב ארוחה משילוב של כמה מנות שבוחרים. כותבת לכם כאן את המובחרות ביותר:

 

חומוס גרגירים וכמון

מערבבים במחבת חמה כוס גרגירי חומוס עם מיץ מלימון אחד, מלח , פפריקה מתוקה וכמון

IMG_7542_640x480

 

ממרח חומוס – טוחנים כוס חומוס עם שליש כוס טחינה, 3 שיני שום, חצי פלפל ירוק חריף, לימון, תבלינים לפי העדפה. מוסיפים מעט מים וטוחנים שוב למרקם הרצוי.

IMG_7538_640x480

סלט סלק מגורר- במעבד מזון מגררים סלק (לא מבושל) גדול לרצועות דקות דקות, מערבבים עם לימון, שמן זית, כוסברה ופטרוזיליה

IMG_7551_640x480

הום פרייז- מבשלים שלושה תפוחי אדמה עד רכות. מקלפים , חותכים לקוביות, ומקפיצים עם שמן זית במחבת. מוסיפים צילי מתוק, ומקרמלים מעט, מגישים חם.

IMG_7571_640x480

כרובית על עגבניות וטחינה- מפרקים כרובית אחת לפרחים קטנים, מתבלים במעט מלח ושמן זית, ואופים בתנור על 190 עד הזהבה. מכינים טחינה לפי הטעם, ומרסקים 2 עגבניות לפחות. על צלחת מסדרים מעט מן הטחינה, מעל הרסק עגבניות טריות, ולמעלה למעלה מפזרים את פרחי הכרובית.  מעט בצל ירוק ושמן זית טרי.

 

IMG_7545_640x480

בטטות שרופות על לבנה- אופים בתנור חם על 200 , שתי בטטות בינוניות. כשהבטטות רכות, וקליפתן חרוכה(כמו במדורה) מוציאים. על צלחת מורחים מעט לבנה (אפשר לתבל אותה בקצת פלפל) ועליה מסדרים את הבטטות חצויות לאורכן, קצת מלח גס , שמן זית טרי ובצל ירוק,

 

IMG_7548_640x480

פטריות מוקפצות במחבת- על מחבת חמה, מקפיצים בשמן זית פטריות שלמות (אני השתמשתי בפורטבלו ושמפיניון) עד שהן חרוכות לגמרי (שרוף וטעים!!) מתבלים בקצת מלח ופלפל. מגישים.

IMG_7541_640x480

סלט רוקט וחמוציות- בקערה יפה חותכים רוקט ירוק וטעים וחתיך , מוסיפים עגבניות שרי, חמוציות ובצל סגול אם רוצים, מתבלים בשמן זית ולימון.

ירקות על פלנצ׳ה חמה/ גריל/מחבת- צורבים קלות על שמן זית שני קישואים חתוכים לאורכם, בצל אחד חתוך לרבעים , וכמה גבעולי בצל ירוק. מתבלים במעט מלח גס. מגישים חם.

IMG_7539_640x480

נפגש במתכון הבא

או בפרויקט הבא

או ברחוב איזה יום,  כשתשאלו אותי מה מתבשל היום?

 

שלכם תמיד,

באהבה גדולה,

שאו ברכה

נעמיש

IMG_7534_640x480

עוד מהבלוג של Naamish

תצוגה מקדימה

שלושים יום- שלושים מתכונים

אז מה זה בעצם "שלושים יום- שלושים מתכונים" ?! ברוכים הבאים לפוסט הראשון בבלוג הראשון שלי... אני נעמה חמיש, או בקיצור כמו שכולם כבר שנים קוראים לי-  "נעמיש". אני גרה בבאר שבע בשלוש שנים האחרונות ומסיימת (בעזרת השם, טפו טפו...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

סירות קישואים מטורפות!

מס' ימים מתחילת המסע: 3 מס' ימים עד לסיום: 27 מס' מתכון מתוך ה-30: 4 היום במטבח יחד איתי: השותפות שלי! אביב ונועה! דברים חשובים שנכיר עוד יותר... 1. אני מאוד מאוד מאוד אוהבת...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

פה קבור הכלב- קרמשניט משגע

איך ג'ולי אמרה בסרט ג'ולי וג'וליה? "אתה יודע מה אני אוהבת באוכל? שאחרי יום, מלא בעצב או כעס או חוסר ודאות, אני באה הביתה, ואז אני יודעת שלא משנה מה, אם אני אערבב ביצים, חמאה, קמח, שוקולד ושמנת, יצא לי פאי שוקולד. בודאות". איזה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה