הבלוג של Naamish

נעמיש

--בלוג שמוקדש כולו לאהבה למטבח ולאנשים-- שאו ברכה

עדכונים:

פוסטים: 103

עוקבים: 90

החל ממרץ 2013

מס’ ימים מתחילת המסע: 22

מס’ ימים עד לסיום: 8

מס’ מתכון מתוך ה-30: 22

 

אתמול, ערב שבת, אחרי היום המלא בחוויות בבאר שבע, לקחתי את עצמי, את התיקים שלי ואת האוטו, וירדתי עוד דרומה ומזרחה.

כיוון כללי- צופר. הערבה.

מצאתי את עצמי נוהגת בשעת שקיעה (שאמנם הייתה מאחורי אבל פינקה אותי בנוף של גלויה לאורך כל הדרך סביב ועטפה אותי בחום שלה,המיוחד) יורדת בירידות של כביש 25 לכיוון הערבה, שומעת לי את אביתר כל הדרך. שיר אחרי שיר.
עמוסה ומוצפת בכל מה שעבר עליי, ומה שהעלה אצלי הביקור הקצר בבאר שבע. מקשיבה לכל מילה שחודרת. לקול הכל כך עמוק שנוגע.

הזכרונות שעלו לי מהביקור בבאר שבע מסרבים להשתחרר, נמצאים כל כך חיים בתוכי, כאילו לא עבר כל כך הרבה זמן מהפעם האחרונה שהייתי שם. בחוויה. באהבה הזו.

אני מנסה לדבר אל עצמי יותר ברכות בשבועיים, שלושה האחרונים. להפסיק להיות קשה כל כך עם עצמי. להבין שזה בסדר שקשה לי לשחרר דברים מסוימים. שזה חלק מתהליך. של הגדילה. של השחרור הסופי.

קשה מאוד להיוך רכה לעצמי. אני ביקורתית ושופטת כלפי עצמי. ולכן התהליך הזה הוא עוד יותר חשוב. לחשוף עוד שכבה ועוד שכבה.

 

ליאב מתקשרת אליי לוודא שאני מתחילה את הירידות באור ולא בחושך, ולהזכיר לי לנסוע בזהירות ולא למהר.

ואני?

לוקחת את אותה נשימה, שכל כך אני אוהבת לקחת, ויוצאת לנסיעת חיי. השקטה.

סיבוב ועוד סיבוב, המדבר מדבר אליי, טוב שבאת. חיכיתי לך.

 

אני כל כך אוהבת לנהוג למרחקים. ואני לא עושה את זה מספיק. אוהבת לנסוע יחד עם אנשים, אבל הכי הרבה לבד. אני והמוסיקה.

שרה בקולי קולות (ובזיופים אינסופיים יש לציין. לא נורא. לא כולם טובים בהכל. אני עושה עוגות טובות) פותחת את החלונות (מי אמר 40 מעלות ולא קיבל) ופשוט מתמסרת.

החושך ירד, ואני מגיעה לצופר. I did it. לקח קצת זמן, אבל אני כאן.

 

ליאב (אחת החברות הכי טובות שלי בעולם) ואורי בעלה שיחייה (טפו טפו חמסה) שגם התארחו פה שנה שעברה, עם המקלות פרנץ טוסט, עברו לגור (סופית. בכי בכי. צער) בערבה. חזרו לגור במושב שבו אורי גדל, הבעיה שהוא לקח את ליאב יחד איתו, והיא בכלל גדלה איתי. חצוף.

תזכורת לעצמי: פרופורציות.

עצירה קלה להכנס לפרופורציות. יאן לקח את הילה לגרמניה…::) לפחות הערבה זה בארץ…. :)

אחרי שהרווחנו איתם כמה שנים במרכז, הם לפני שבועיים ירדו סופית (אומרים ששום דבר לא סופי אבל. מהאלה שלא משחררים) להתחיל את החיים המשותפים שלהם יחד בערבה.

והפעם, כשהתבססה לה ונסגרה תוכנית הבלוג הנוכחי, היה רק נכון, ברור, ודאי, רצוי, והכי כדאי לנסוע לבקר שם.  אז לקחתי את עצמי. והגעתי.

בלילה, לפני שהלכנו לישון, ישבנו על בירה בחוץ (עד שכיבו את השלטר) ודיסקסקנו שעה על מה נכין היום בבוקר, מה יהיה מספיק טעים/ מגניב/ חדש (שקשוקה מתוקה? אורי נו באמת. הלכת צעד אחד רחוק מידי. גם בשבילך).

הם שאלו אותי אם תמיד אני מתייעצת עם מי שאני מבשלת איתו או שאני באה עם תוכנית מראש, אז אמרתי שתלוי עם מי, אבל בדרך כלל אני אוהבת לחשוב ביחד. כי ככה באים הרעיונות הכי טובים.

ליאביק רצתה שקשוקה, אורי נזכר באיזה מנה במסעדה שאכל פעם שהגישו עם פיתה שרופה מעל, ואני?

טובה בלהכין בצק. נשמע לי כמו תוכנית טובה.

צ’ק.

הלכנו לישון (דרך אגב, אני כבר כמה שבועות לא ישנה טוב. עם המון חלומות. מתעוררת המון. לא רגועה) וזה היה הלילה הכי טוב שהיה לי בזמן האחרון. עצמתי את העיניים, לקחתי נשימה עמוקה, וקמתי בבוקר. ככה. בלי בלאגן.

המזרון היה כל כך נוח. הטמפ’ מזגן עטפה את הגוף כל הלילה ברוח קרירה שהייתה בול בטמפ’ שמתאימה לי. וב9 וחצי בבוקר ליאב כבר העירה אותי כי צריך לבשל…קדימה.

רק אגיד שהיא מ-5 הסתובבה במיטה. חמודה. הייתה בלחץ מהבלוג. במתח. כבר לא יכלה לחכות. אני מבינה אותך :) כפרעלייך.

IMG_6978_480x640

אחרי סיבוב בשטח של הפלפלים, וסיור קליל בערבה, חזרנו והתחלנו להכין. הצטרפה אלינו גם סתיו המהממת שאחראית על חלק מהתמונות היפייפיות של הבלוג היום.

שקשוקה מטריפה של עגבניות שרי ומלא ירוקים. ופיתה שרופה טובה מעל.

כזאת שבוצעים ככה עם היד, שוברים, מנגבים.

קל.

IMG_7024_640x480

אוהבת את שניכם חברים שלי.

הערבה לא כל כך רחוקה. רק תזכרו שהלחות בתל אביב עוברת בקרוב

ותמיד יש לכם בית כאן. פתוח מתי שתרצו  (כאילו פתוח יותר בכיוון  כזה גדול, בקטע של הזמנה לא פתוח כמו שאתם משאירים את הבית פתוח שם במושב. פתוח מושג כללי כזה, כאילו אתם מוזמנים פשוט)

כן. גם לי יש בית פתוח בערבה. אני יודעת.

תודה דרך אגב

שקשוקה מדברית בין חברים (קרדיט לליאב ולסתיו על השם!)

שקשוקה של עגבניות שרי, וירוקים. עם פיתה שרופה מעל.

לבצק: מערבבים קמח ומים בקערה. בערך כוס וחצי קמח,כפית אבקת אפייה, ושלושת רבעי כוס מי ברז. אלה לא כמויות מדויקות כי קשה לדעת כמה סופח הקמח אבל צריך לערבב קמח ומים עד שנהיה בצק הכי בסיסי שיש. אפילו בלי מלח.  כשמגיעים למרקם של בצק גמיש ויפה. מלטפים בשמן זית ונותנים לנוח כמה דקות עד שמכינים את השקשוקה.

מדליקים התנור ל200 מעלות

IMG_6957_640x480

לשקשוקה: מטגנים בשמן זית בצל גדול, עד שמזהיב, ומוסיפים הרבה שום קצוץ (אנחנו מהמגזימים הוספנו איזה 8 שיניים), מוסיפים עגבניות שרי קצוצות וכמה עגבניות רגילות חתוכות. מתבלים באהבה בתבלינים שאוהבים (הרבה מלח, פלפל, פלפל חריף, פפריקה, כמון, כורכום). מוסיפים עשבי תיבול קצוצים שזה השוס. הרבה פטרוזיליה, הרבה כוסברה ונענע. שזה הטעם המגניב של השקשוקה הזאת.

IMG_6962_640x480 IMG_6963_640x480 IMG_6969_640x480 IMG_6971_640x480 IMG_6973_640x480 IMG_6980_640x480 IMG_6982_640x480 IMG_6989_640x480

מוסייפים קצת מים חמים, כדי שיהיה דליל מספיק כדי לא להשרף בתנור, ומבשלים כמה דקות עד שמסמיך מעט. יוצרים גומות קטנות ומניחים את הביצים בתוך הגומחות.

מרדדים במערוך או בבקבוק שמן (אם לא מוצאים מערוך-כמוני.) לפיתה עם שוליים עבים, בגודל של הסיר.

IMG_7004_640x480 IMG_7009_640x480 IMG_7011_640x480

מניחים מעל ומהדקים הפינות מעל הסיר.

מכניסים לתנור עד שהפיתה שחומה ומוכנה. לנו לקח 10 דק’.

אוכלים עם טחינה!

טעיייייייייייייים!!!!!!!!!!!!!!

IMG_7014_640x480 IMG_7016_640x480 IMG_7020_640x480 IMG_7022_640x480 IMG_7024_640x480 IMG_7027_640x480 IMG_7029_640x480 IMG_7032_640x480 IMG_7035_640x480 IMG_7037_640x480

 

אני סיימתי אמר אבשלום. היה מעולה

IMG_7038_640x480

 

מחר הבלוג, לוקח הפסקה קצת מגבינות וביצים, חוזר לתל אביב המוכרת, לבית של חברה, שכבר התארחה פה בשני הבלוגים הקודמים, ב2013, וב-2016. לערב טבעוני מגניב!

יהיה אש.

יש לי תהליך עם אביתר בנאי בשנה האחרונה. הוא תמיד היה לי קצת עצוב מידי. ואיכשהו בזמן האחרון, אני מוצאת את עצמי שומעת שוב ושוב, את השירים שלו. בריפיט.

לא יכולה להפסיק. מקישה שוב ושוב על התחל השיר מחדש.

כי את שקט. ככה פשוט.

“עד שאני מה שאני
שאוהב אותך
בנקודה שמתחיל בה יופי
את שקט את שקט
בנקודה שמתחיל בה יופי”

אביתר, אתה מרגש אותי.

שאו ברכה

אוהבת אתכם.

נעמיש של המדבר.

 

עוד מהבלוג של Naamish

תצוגה מקדימה

שלושים יום- שלושים מתכונים

אז מה זה בעצם "שלושים יום- שלושים מתכונים" ?! ברוכים הבאים לפוסט הראשון בבלוג הראשון שלי... אני נעמה חמיש, או בקיצור כמו שכולם כבר שנים קוראים לי-  "נעמיש". אני גרה בבאר שבע בשלוש שנים האחרונות ומסיימת (בעזרת השם, טפו טפו...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

סירות קישואים מטורפות!

מס' ימים מתחילת המסע: 3 מס' ימים עד לסיום: 27 מס' מתכון מתוך ה-30: 4 היום במטבח יחד איתי: השותפות שלי! אביב ונועה! דברים חשובים שנכיר עוד יותר... 1. אני מאוד מאוד מאוד אוהבת...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

פה קבור הכלב- קרמשניט משגע

איך ג'ולי אמרה בסרט ג'ולי וג'וליה? "אתה יודע מה אני אוהבת באוכל? שאחרי יום, מלא בעצב או כעס או חוסר ודאות, אני באה הביתה, ואז אני יודעת שלא משנה מה, אם אני אערבב ביצים, חמאה, קמח, שוקולד ושמנת, יצא לי פאי שוקולד. בודאות". איזה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה