הבלוג של Naamish

נעמיש

--בלוג שמוקדש כולו לאהבה למטבח ולאנשים-- שאו ברכה

עדכונים:

פוסטים: 103

החל ממרץ 2013

מס’ ימים מתחילת המסע: 17

מס’ ימים עד לסיום:13

מס’ מתכון מתוך ה-30: 17

כשעבדתי בקונידטוריה, אחרי שנתיים, כבר כמעט איבדתי את זה. הייתי עייפה, ועצבנית, וכאובה מאוד בנפש.

הייתי בתקופה מאוד לא טובה ולא שקטה עם עצמי, והיה לי קשה לנשום. ממש קשה לנשום. שהנשימה לא עבדה. לא יצא כלום. הייתי מנסה לקחת נשימה כזאת ארוכה, לעשות מדיטציות, לתרגל הרפיות, לעשות ספורט. שום דבר לא עזר.

העומס הכביד לי על הראש, על הלב, על הגוף, על הנפש.

הייתי עושה טיולים ארוכים ארוכים בשכונה, מסתובבת סביב עצמי במעגלים.

הייתי יורדת לים, יושבת על החוף ועוצמת את העיינים, מנסה לקחת את אותה הנשימה, שאחריה ארגיש שזהו, זה עבר, זה מאחורי. השלמתי אותה. אני נושמת כמו שצריך. החרדה לא משתלטת. אני שולטת בה ולא היא בי. אני אעבור את זה.

מנסה לתת לאותה רוח קרירה של הערב בפסטמבר לשטוף מעליי את כל הכאב שהרגשתי, את העומס שחדר עמוק, ולא רצה לצאת. לא רצה ללכת אפילו לטיול קטן, לתת מנוחה של סוף השבוע.

באותה התקופה, מעייין חברה שלי מהקונידטוריה, קנתה לי שני ספרי מנדלות. וחבילת טושים.

ואני התמכרתי. הייתי יושבת שעות, צוללת לתוך המחחשבות. לוקחת צבע, ועוד צבע. מסובבת לימין את המנדלה, ולשמאל. משלבת צבעים שלא משתלבים בדרך כלל, וכאלה שדווקא כן. מנדלה אחרי מנדלה. ולאט לאט, מתוך השקט הזה, שלי עם עצמי, התחלתי לנשום.

מנדלה ועוד מנדלה, והכוחות חזרו.

הייתי מדברת עם עצמי הרבה, כי לא הרגשתי אז, שיש הרבה שיבינו באותה התקופה את מה שעבר עליי. לא שיתפתי, נשארתי עם הכאב די לבד.

אבל זאת הייתה ההתחלה, ומשם צמחתי לדרך חדשה, שאחת ההחלטות הראשונות בה, הייתה לעזוב את השגרת חיים שעשתה לי כל כך לא טוב.

מאז עברתי דירה, וספרי המנדלות נחו להם על הכוננית הלבנה שלי, זאת שמשאל לשולחן שלי. בכל זאת דירת 40 מטר, הכל קרוב… ותכלס, די שכחתי מהם.

שבוע שעבר, פתאום הושטתי יד לכוננית לחפש את הנסיך הקטן (שאני מאוד אוהבת להציץ בו שוב ושוב מעת לעת…) ופתאום מצאתי אותם. שני הספרים של המנדלות שליוו אותי באותה תקופה,קשה כל כך, מאיימת, מפחידה, בודדה.

פתחתי את הספרים, אחד אחרי השני, מעבירה לאט לאט , עמוד אחרי עמוד. מתבוננת לעומק שוב.

הסתכלתי על הציורים, על הצבעים שבחרתי. על המשיכות הארוכות והקשות עם הטוש.

אני לא יודעת למה,וכבר שכחתי שעשיתי את זה, אבל כתבתי ליד כל מנדלה שסיימתי את התאריך שבה סיימתי לצבוע אותה. ופתאום ראיתי איך ככל שהזמן עבר… הצביעה השתנה, הצבעים הפכו בהירים יותר, המשיכות צבע לרכות יותר. כאילו משהו השתחרר.

הרפתי. הבנתי אז שזה תהליך. שאני עוברת שיעור, לא פשוט, שבא ללמד אותי משהו.

היום, דרך אגב, חזרתי לצבוע שוב…

והפעם,

אני נושמת.

את אותה נשימה שכל כך חיכיתי לה אז.

אני נושמת. סוף סוף.

אני שולטת בה ולא היא בי. אני בוחרת כל יום מחדש.

בטוב.

ואם כבר מדברים על טוב…

היום הבלוג יצא מהבייביסטר עם הגוזלים האהובים עליו(שמחר מתארחים בבלוג!) בנוהל, והמשיך צפונה לכיוון הבימה כדי לפגוש את איילת.

אז היום בישלה איתי איילת או בשמה הידוע איול ואני התארחתי אצלה ואצל גיאגי. אירוח פרסטקלאס. זה כבר הבלוג השלישי שהיא מתארחת בו! כאילו, אצלי. ביקרה לפני ארבע שנים בבלוג הראשון בערב סביח, (שם גם שרפה לי את החצילים. שלא תחשבי ששכחתי לרגע) , ושנה שעברה ביקרה בפריך קקאו גנאש ותותים המדהים. ששמתי לב במקרה, שגם שנה שעברה היא התארחה לגמרי במקרה ביום ה17 למסע. רק אומרת. אין לזה משמעות. או שכן.

איול ואני הכרנו לפני שש שנים, בבאר שבע, כשהתחלנו ללמוד יחד את התואר הראשון שלנו. מאז עברנו יחד בערך באותו זמן לתל אביב, ושכנות פחות או יותר, מאז.

אמנם גיא אמר לה לפני שיצא מהבית “איול תנסי ללמוד משהו מנעמה היום” אבל גיאגי תאכל את הכובע כי איילת הובילה לגמרי במטבח היום, אני רק ביצעתי את מה שהיא צעקה עליי לעשות. התיבול המדויק זאת היא, הכמויות המתאימות גם היא, והיא גם פינקה ב30 שקל של המתכון, אז בכלל הבלוג מודה. מכל הלב.

שרופה עלייך אחותי שמצליחה לאזן אותי כל פעם במילה. בין היחידים בעולם שמבינים אותי בלי שאוציא מילה, שמרגישה אותי בלי שאגיד. את מלווה אותי, בתהליך ארוך מאוד של שחרור, של הבנה, של מה מגיע לי. ותודה שאת מזכירה לי את זה תמיד. גם אם זה כואב וקשה לשמוע.

לא אתחיל אפילו לכתוב את כל הצחוקים שלנו,כי אף אחד לא יבין, כולל השיחות בטלפון, כשאת לא מספרת לי שאני עושה פאדיחות, שאת בטיב טעם על רמקול. גמרת עליי.

תני התראה פעם הבאה.

איילת אריאל דהרי, יא הורסת. תתחתני איתי?

IMG_6728_640x480

על אהבתי לשעועית לימה סיפרתי לא פעם. הכרתי אותה פעם ראשונה (ובגיל מאוד מאוחר) “בנחמה וחצי”. לא ידעתי מה זאת השעועית הזאת, אבל מהפעם הראשונה שבחרתי להזמין את הסלט שלה, של אהובתי, בחרתי שוב ושוב להזמין אותה.

למזלי, איול ואני הצלחנו כמעט להגיע לטעמים המדהימים של הסלט הזה. והיה טעים טעים טעים! קליל ולא כבד, מרענן. בדיוק בול להיום. ככה רציתי ככה יצא.

איול, גם אם גיא לא מאמין, את לגמרי השפית פה. את יכולה להיות שפית אמיתית אנשים רק צריכים להאמין בך אמרה לי פעם מישהי חכמה….

סלט שעועית לימה מטורף

400 ג’ שעועית לימה מושרית במים ומבושלת עד ריכוך חלקי (או כמה רך שאוהבים…) מי שצריך הסבר על בישול שעועית לימה, יכול להכנס לפוסט על החומוס שעועית לימה שם כתבתי בפירוט איך להשרות ולבשל…

יתר המרכיבים: בצל סגול אחד, 4 שיני שום, צרור יפה של בצל ירוק, חצי צרור יפה של כוסברה, חצי לימון, 4 עגבניות חתוכות, פלפל חריף (כמה שאוהבים) וגביע יוגורט אחד.

אחרי שהשעועית מוכנה,

מקפיצים במחבת עם שמן זית את הבצל, והשום. מוסיפים את הבצל הירוק והכוסברה. אחרי שהבצל מזהיב, מוסיפים את השעועית לימה המסוננת והמוכנה ומקפיצים כמה דקות טובות עד שהיא קצת נחרכת. ממליחים.

IMG_6724_640x480 IMG_6731_640x480 IMG_6732_640x480 IMG_6735_640x480

כשמוכן, מצננים מעט לטמפ’ חדר, אולי קצת יותר חם (אנחנו קיררנו במקרר, כי כבר היה מאוד מאוחר…) ומוסיפים היוגורט, העגבניות, חצי לימון, וקצת כוסברה ובצל ירוק. ופלפל חריף אם אוהבים.

טעים בטירוף טירוף טירוף.

IMG_6738_640x480 IMG_6740_640x480 IMG_6741_640x480 IMG_6744_640x480 IMG_6746_640x480 IMG_6748_640x480 IMG_6749_640x480

אני מאוד מאוד אוהבת את ישי ריבו. נחשפתי אליו לפני כמה שנים, ואמנם הוא בגלגלצ וכאילו חשוף למיינסטרים, אבל דווקא פופולרי הכי הרבה אצל הקהל הדתי…

והקול שלו נוגע לי בלב. משהו באמונה שלו עובר אליי בשירים שלו.

היום בדרך חזרה מאיילת שמעתי (כמה פעמים ברצף) את השיר המדהים שלו “הניסיון הזה”.

השיר הה נוגע בי בכל כך הרבה מקומות. ואפשר לפרש אותו אל מול אנשים, אל מול אמונה, אל מול תהליך.

“תן לי את הדעת להבין הכל, כי רק אתה יכול לתת לי את הדעת לשנות ולשפר ולתקן”

לילה נפלא יקרים וקרובים לליבי.

מחר הבלוג ביום עמוס חבל”ז אבל עם מתכון מתוק וטעים וזריז. עם הגוזלים האהובים עליו!

וקר.

כי כל כך חם שם בחוץ.

שאו ברכה

נעמיש של הלימה.

 

 

עוד מהבלוג של Naamish

תצוגה מקדימה

שלושים יום- שלושים מתכונים

אז מה זה בעצם "שלושים יום- שלושים מתכונים" ?! ברוכים הבאים לפוסט הראשון בבלוג הראשון שלי... אני נעמה חמיש, או בקיצור כמו שכולם כבר שנים קוראים לי-  "נעמיש". אני גרה בבאר שבע בשלוש שנים האחרונות ומסיימת (בעזרת השם, טפו טפו...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

סירות קישואים מטורפות!

מס' ימים מתחילת המסע: 3 מס' ימים עד לסיום: 27 מס' מתכון מתוך ה-30: 4 היום במטבח יחד איתי: השותפות שלי! אביב ונועה! דברים חשובים שנכיר עוד יותר... 1. אני מאוד מאוד מאוד אוהבת...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

פה קבור הכלב- קרמשניט משגע

איך ג'ולי אמרה בסרט ג'ולי וג'וליה? "אתה יודע מה אני אוהבת באוכל? שאחרי יום, מלא בעצב או כעס או חוסר ודאות, אני באה הביתה, ואז אני יודעת שלא משנה מה, אם אני אערבב ביצים, חמאה, קמח, שוקולד ושמנת, יצא לי פאי שוקולד. בודאות". איזה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה