הבלוג של Naamish

נעמיש

--בלוג שמוקדש כולו לאהבה למטבח ולאנשים-- שאו ברכה

עדכונים:

פוסטים: 103

החל ממרץ 2013

מס’ ימים מתחילת המסע: 3

מס’ ימים עד לסיום: 27

מס’ מתכון מתוך ה-30: 3

כבר שכחתי כמה בקלות אני צוללת לתוך הבלוג. באיזו קלות מגיעה תחושה של בית, של כאילו לא עזבתי פה מעולם. אמנם כבר יש לי מעל ל70 פוסטים מאז נפתח הבלוג אז ב2013, אבל חשבתי שאחרי שנה שלמה שלא כתבתי בכלל (!) יהיה לי קצת קשה לחזור. שיהיו כמה ימי השתפשפות לפני החזרה לשגרה (הנוכחית). ושבכלל, זה לא כל כך קל.

לא שאני אומרת שקל לי לכתוב, כי בכלל לא. אבל הקלות שבמה הידיים שלי מקלידות על המקלדת בסוף כל יום, מפליאה אותי כל יום מחדש…

הימים בבלוג נתפסים במהירות ואני מקבלת הודעות על בסיס דקותי עם איומים קלים על החיים שלי במידה ולא אספיק לבשל יחד עם כולם, ואני יודעת שחלק מהאנשים שאני ממש ארצה לארח פה, אני פשוט אפספס כי אלה חיים ואי אפשר הכל. אבל אני ממש מקווה כן להספיק כמה שיותר. כי זה באמת חלק מהמסע הזה…

 יש משהו באוויר בימים האחרונים, שאני לא מפסיקה לקבל בשורות עצובות, מהרבה אנשים שקרובים אליי יותר, וקרובים אליי פחות אבל בעיקר קרובים ללב שלי. כאילו כבר אין מקום להכיל יותר את הבשורות העצובות האלה. אפילו שזה ברור שאלה החיים. אני רוצה לתמוך , וללוות לעשות את מה שאני מרגישה בפנים שצריך ולא תמיד זה כל כך פשוט. זה כל כך לא פשוט שזה כואב לי בבטן בפנים.

דרך אגב, המזל הכי גדול שלי (בימים האלה ובכלל) אלה הילדים שמקיפים אותי כל היום, מהבוקר ועד הלילה. אלה שמזכירים לי בחיבוק קטן או בנשיקה מהירה על הלחי, או במטבח מהיר של עיינים שחודרות מהר לתוך הלב, שיש כל כך הרבה טוב בעולם מסתובב. אלה אותם ילדים, שלכמה רגעים קטנים, נותנים שקט ושלווה. ובעיקר הרבה אהבה שעוזרת קצת להכיל את הרע הזה שמבוגרים נתקלים בו כל הזמן…

היום ממש חיכיתי כבר לחזור הביתה, ולבשל. כי היום בישלתי עם הילה ויאן, שמי שעוקב וזוכר, התארחו שנה שעברה בבלוג, והמתכון שלהם של הקארי הירוק, היה אחד הנצפים ביותר, ויותר חשוב מזה, המתכון שהכי הרבה אנשים הכינו אותו מהבלוג הקודם. את המתכון ההוא, שהיה טעים בטירוף, ואת הסיפור (שהוא גם בפני עצמו) תוכלו לקרוא כאן. 

הילה היא חברת ילדות שלי מצור יגאל ואנחנו בקרוב חוגגות 21 שנים לחברות הזאת. הילה הכירה את יאן, בעלה שיחיה, כשלמדו באיטליה בחילופי סטודנטים, ומאז הם ביחד. הרווחנו אותם שנה שעברה כשגרו בישראל, אבל עכשיו, בכמה חודשים האחרונים, הם גרים בגרמניה, מי יודע לכמה זמן…

אז יש משיחות סקייפ וואטספ קול מסנג’ר לייב פעם ב… אבל זה לא אותו דבר, הייתי שמחה אם הם היו באים לבקר לעיתים יותר קרובות. או שמישהו יממן לי את הטיסה לשם. ככה בשביל הפאן, או בשביל היומולדת שלושים שמתקרבת במהרה.

אה כן. והילה ויאן עשו את המטבח שלהם לבד. (הילה, מספיק טוב? איך אני?) כפרה עליכם (נראה אותך מתרגמת את זה ליאן) יא מוכשרים שכמותכם… תמשיכו להפיץ את הכישרון שלכם ואת האהבה שלכם לכל עבר ותבואו לבקר קצת יותר… אם לא אכפת לכם.

גם הפעם סידרתם לי מתכון ירוק לבלוג כמו בפעם הקודמת, וכל רחוב בן יהודה מריח עכשיו את הריח המשוגע שמתפשט לו בדירת ה40 מטר שלי מהתנור…

את הבלוג היום ניהלנו דרך שיחת וידיאו ובישלנו יחד במקביל את אותו המתכון, הם בגרמניה, ואני פה בארץ….וככה זכינו לעוד שעה של איכות יחד. אפילו עם המרחק הזה.

גראטן ירוק של תפוחי אדמה

דחחחחחחחחחחחחיל רבקווווווווום תודו שפרוסות תפוחי אדמה דקות ושרופות זה אחד הדברים הכי טעימים שיש. אז כזה, אבל עם רוטב ירוק משגע של בזיליקום ושום. אויש. התעלפתיי ביי.

אז האמת, שהמתכון שלי היום, הוא מזה פשוט. פרסתי במעבד מזון 4 תפוחי אדמה בינונים (ברור שאפשר גם בסכין אבל דק דק דק דק דק) ובצל סגול אחד.

IMG_6174_640x480 IMG_6178_640x480 IMG_6179_640x480 IMG_6180_640x480

הכנתי רוטב של שמנת לבישול (קופסה אחת) 3 שיני שום , צרור בזיליקום בינוני (בערך 30 עלים) ותבלינים. וחצי כוס מים. לדילול. התחלתי מלטחון את הבזיליקום עם השיני שום וקצת שמנת לבישול, וכשנטחן, הוספתי את יתרת השמנת, התבלינים והמים.

מסדרים פרוסות פרוסות. בינהן הבצל. אני הכנתי 2 שכבות. מוזגים מעל הרוטב, ולתנור על 190 עד הזהבה.

IMG_6184_640x480 (1) IMG_6189_640x480 IMG_6190_640x480 IMG_6191_640x480 IMG-20170627-WA0045

הגראטן יצא מהתנור בדיוק באותה הדקה גם בגרמניה, וגם כאן… ואכלנו יחד, הם שם, ואני כאן. אבל קצת ביחד גם. היה לי ערב של כיף גדול. תודה.

19576901_10154407238896537_418403798_o (1)

הילה, שעשתה את הקניות בגרמניה כמובן, יצאה בעלות של 23 שקלים. אז פרגנה גם בפרמזן מעל…

IMG-20170627-WA0053 IMG-20170627-WA0055 IMG-20170627-WA0090

נפגש מחר, במתכון בריא וטעים עם חברה טובה טובה , שאמנם אני מכירה אותה רק 7 חודשים, אבל היא חלק בלתי נפרד מחיי. שניני, תכיני את הבית, ואת שנל כי אני בדרך.

היום הקשבתי בריפיט ל”אולי הפעם” של עידן רייכל. שזה אחד השירים האהובים עליי בעולם.

הלוואי ואמן. כל מילה.

לילה טוב,

שאו ברכה

נעמיש

עוד מהבלוג של Naamish

תצוגה מקדימה

שלושים יום- שלושים מתכונים

אז מה זה בעצם "שלושים יום- שלושים מתכונים" ?! ברוכים הבאים לפוסט הראשון בבלוג הראשון שלי... אני נעמה חמיש, או בקיצור כמו שכולם כבר שנים קוראים לי-  "נעמיש". אני גרה בבאר שבע בשלוש שנים האחרונות ומסיימת (בעזרת השם, טפו טפו...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

סירות קישואים מטורפות!

מס' ימים מתחילת המסע: 3 מס' ימים עד לסיום: 27 מס' מתכון מתוך ה-30: 4 היום במטבח יחד איתי: השותפות שלי! אביב ונועה! דברים חשובים שנכיר עוד יותר... 1. אני מאוד מאוד מאוד אוהבת...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

פה קבור הכלב- קרמשניט משגע

איך ג'ולי אמרה בסרט ג'ולי וג'וליה? "אתה יודע מה אני אוהבת באוכל? שאחרי יום, מלא בעצב או כעס או חוסר ודאות, אני באה הביתה, ואז אני יודעת שלא משנה מה, אם אני אערבב ביצים, חמאה, קמח, שוקולד ושמנת, יצא לי פאי שוקולד. בודאות". איזה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה