הבלוג של Naamish

נעמיש

--בלוג שמוקדש כולו לאהבה למטבח ולאנשים-- שאו ברכה

עדכונים:

פוסטים: 103

עוקבים: 90

החל ממרץ 2013

מס’ ימים מתחילת המסע: 25

מס’ ימים עד לסיום: 5

מס’ מתכון מתוך ה-30: 24

בוקר שישי, מרתון תל אביב. הכל סגור ורק לחצות את המעבר לשוק הכרמל לקח לי כמה דקות טובות…

יש אנשים שמסתכלים עליי מבחוץ חושבים  שאני תמימה או ילדותית, ושהאמונה שלפעמים הכל יהיה טוב קצת מיותרת. הרבה פעמים שמעתי מבחוץ שאני טובה מידי, ובגלל זה אנשים מרשים לעצמם לכעוס או לצעוק או להוציא עצבים. כי אני חברה טובה, ולויאלית בעבודה, מוכנה לתת הכל, אפילו בלי לשים לב, כדי להוציא דברים על הצד הטוב ביותר, גם בחיים וגם בעבודה, רגישה מידי אנחנו כבר יודעים. אז למה כל פעם אני מצליחה להיפגע מאותם האנשים שעושים את אותם הדברים ומרשים לעצמם באותו האופן, לא תמיד במודע, לפגוע.

העולם כל כך מעוות שאנשים רגישים חוטפים כי הם רגישים, ואנשים שיש בלבם חומה של אבן ושום דבר לא חודר אליהם, מרוויחים את העולם כי שום דבר לא פוגע, לא נכנס, לא מציק. העולם כל כך מעוות שאנשים (בעיקר גברים ולא נשים) חזקים הם אלה שמראים כוח, שנראים כאילו יש להם כוח, שמלאי ביטחון עצמי ודורסים אחרים, העולם כל כך מעוות שנשים שנתפסות כחזקות, אמביציוזיות, אסרטיביות, כריזמטיות או בעלות עוד תכונות “גבריות” נוספות, חוטפות פעם אחרי פעם. כי קשה להיות חזקה פעם אחרי פעם בסביבה גברית שולטת. או בעולם גברי שולט. גברים נרתעים מאישה חזקה, וגם נשים נרתעות מאישה חזקה, כי חס וחלילה ולאישה תהיה דעה מוצקה, או השם ישמור, אפילו תעיז לעמוד באמצע חדר ולהגיד אותה מול כולם. נשים חזקות נתפסות כמאיימות. בקשר ישיר לזה אישה שבוכה (שלא נדבר על גבר כמובן) נתפסת חלשה. כי אישה חזקה לא בוכה. היא שומרת בפנים. היא מצליחה להדחיק. היא מצליחה לאגור. היא מצליחה להכיל הכל יחד. היא מצליחה לצאת מהסיטואציה ולהסתכל עליה בעיניים גדולות, פקוחות וברורות.

אז אני אישה, שגם מגדירה את עצמה חזקה, וגם בוכה הרבה. ואני קשה לעיכול. כי אנשים לא יודעים לאיזה תבנית להכניס אותי. כי אני הרבה מהכל וקצת משום דבר. אני רגישה וכועסת, ומחבקת ובועטת, ובעיקר אוהבת. עד שכבר לא.

אני חושבת שאני בן אדם שרוצה שיהיה טוב, ולשם אני שואפת כל הזמן. בגל מסגרת שהגעתי אליה אני בטוחה שמתוך “שלא לשמה בא לשמה”. אני ארוויח מכל מקום, גם אם זאת לא הייתה הכוונה שלי, אני אנסה להגדיל את מעגל הבונוסים שאני מקבלת מסביבה מסוימת, בין אם התכוונתי לכך או לא. אני רוצה להקיף את עצמי באנשים טובים. שמגנים עליי שאני צריכה, שאומרים לי לפעמים את מה שאני רוצה לשמוע, ולא את מה שצריך. רק לפעמים. כי כשאתה כואב, או בוכה, לפעמים רק מה שבא לך לשמוע זה אני איתך, ואני מבין. גם אם אתה לא מבין בדיוק הכל.

אז אחרי יום מעפן שבו האנרגיות קצת יצאו לי, הגיעה אמילי, הבת דודה שלי והחזירה אותם בשנייה בצחוקים ובריקודים אינסופיים במטבח הקטן שלי. היום איתי במטבח אמילי הבת דודה האהובה שלי, שבאה מהבית ספר הבינלאומי EMIS שבו היא לומדת, הישר ללילה אצלי בדירה, וכבר מתחילת החודש ניסינו לקבוע יום משותף לבישולים. בתוך כל משפחה יש הרבה סוגי קשרים וחברויות, לפעמים זה יותר הדוק, לפעמים פחות, לפעמים נפגשים הרבה ולפעמים רק באירועים של עצב ושמחה. אבל אמילי ואני, למרות פער הגילאים בינינו, עשור וקצת לטובתי, פסחנו על הפערים, ואנחנו אוהבות אחת את השנייה אהבה אמיתית. אמילי, את כל כך בוגרת ומדהימה ובכלל את החלק הכי טוב בכל המשפחה שלנו. פורצת דרך, חכמה מאין כמוה, חברותית שלא ראיתי כזאת מימי.

בבית ספר של אמילי מדברים, קוראים, כותבים וחולמים באנגלית, אז כדי שהחברים שלה מכל העולם שלומדים איתה יוכלו לקרוא את מה שכתבתי כאן, היא תאלץ לתרגם להם, כי אני ואנגלית לא בסטיס, אבל דבר אחד יש לי להגיד: EMILY ROCKS!

אז אמילי ואני הכנו יחד, סוג של לזנייה אישית, שנאפית בתבנית מאפינס, מפוצצת בגבינה (לא לשומרי משקל הפעם) אבל טעימה בטירוף…כשהתחלנו אמילי אמרה “את על הבישולים ואני על המוזיקה”… בסוף, היא הייתה אחראית גם על זה ועל זה… תותחית כבר אמרתי….

נסו נסו.

לזנייה אישית מפוצצת גבינות 

לבצק פסטה: ערבבו 200 גרם קמח עם 2 ביצים ולושו ביד עד יצירת בצק. לקראת הסוף הוסיפו חתיכות בזיליקום קצוץ והטמיעו בבצק. בשלב הזה נעטוף את הבצק וניתן לו מנוחה במקרר של חצי שעה.

IMG_5773_640x480

IMG_5775_640x480

בינתיים הכנו את הרוטב. על מחבת חמה מטגנים קוביות קטנת של 2 שיני שום, ומוסיפים עגבניות מרוסקות וחצי כוס מים. מתבלים ומוסיפים פטרוזיליה קצוצה.

אחרי שהבצק נח , מתחילים לרדד אותו בחלקים במכונת הפסטה ליריעות ארוכות כמו דפי לזנייה. לא ירדנו עד העובי הדק ביותר, אלא עצרנו באמצע במספר חמש. כי רצינו שהוא יהיה עבה יחסית.

IMG_5779_640x480

IMG_5786_640x480

מתחילים להרכיב.

בתבנית מאפינס משומנת מניחים ריבוע עלה לזנייה מהבצק הטרי שהכנו. (אם היינו עושות את זה שוב, היינו שמות כף רוטב מתחת לבצק, בתחתית, כדי שלא יהפוך לבצק פריך אלא לדף לזנייה רך. אבל הטעות הפכה למשהו טעים ויצא לנו כמו סוג של בצק פריך מלוח בתחתית)

IMG_5800_640x480

IMG_5807_640x480

ועליו מתחילים להרכיב את השכבות, רוטב, גבינת מוצרלה, קצת פטריות, רוטב, עלה לזנייה, עוד גבינה…אנד סו און אנד סו און….

מכניסים לתנור חם 180 מעלות לרבע שעה עד שהגבינה למעלה מבעבעת ואז מכסים בנייר אלומיניום ונותנים ללזנייה האישית עוד רבע שעה מכוסה להתרככות של העלים.

IMG_5817_640x480

IMG_5824_640x480

כשיוצא מהתנור, מחלצים מיד, כדי שהלזניות לא ידבקו לתחתית, ומניחים על צלחת. אוכלים רקקקק חם כי רק ככה הגבינה מבעבעת!

IMG_5832_640x480

IMG_5834_640x480

IMG_5836_640x480

IMG_5837_640x480

יום עמוס הולך לעבור על כוחותינו, ביקור בשוק, בישולים, ארוחת צהריים חברים, ארוחת אחרי צהריים חברים, ובערב הופעה של אלון אולארציק ויוני רכטר עם המשפחה, ורק אז חזרה לדירה. לפעמים בחופש עובדים הרבה יותר קשה מבעבודה. ולא יהיה זמן לשנצ אני כבר עייפה

שיהיה אחלה יום

שאו ברכה

נעמיש

עוד מהבלוג של Naamish

תצוגה מקדימה

שלושים יום- שלושים מתכונים

אז מה זה בעצם "שלושים יום- שלושים מתכונים" ?! ברוכים הבאים לפוסט הראשון בבלוג הראשון שלי... אני נעמה חמיש, או בקיצור כמו שכולם כבר שנים קוראים לי-  "נעמיש". אני גרה בבאר שבע בשלוש שנים האחרונות ומסיימת (בעזרת השם, טפו טפו...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

סירות קישואים מטורפות!

מס' ימים מתחילת המסע: 3 מס' ימים עד לסיום: 27 מס' מתכון מתוך ה-30: 4 היום במטבח יחד איתי: השותפות שלי! אביב ונועה! דברים חשובים שנכיר עוד יותר... 1. אני מאוד מאוד מאוד אוהבת...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

פה קבור הכלב- קרמשניט משגע

איך ג'ולי אמרה בסרט ג'ולי וג'וליה? "אתה יודע מה אני אוהבת באוכל? שאחרי יום, מלא בעצב או כעס או חוסר ודאות, אני באה הביתה, ואז אני יודעת שלא משנה מה, אם אני אערבב ביצים, חמאה, קמח, שוקולד ושמנת, יצא לי פאי שוקולד. בודאות". איזה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה