הבלוג של naamanani

סקס, סמים ונבטים

אני בהודו, עוברת את אחד המסעות של חיי. לוקח לי בערך 102 דקות להעלות תמונה וגם אז היא עולה הפוך ומסרבת להתיישר אז כך נשאיר אותה. אני בת 36, יש הטוענים שאני נראית בת 26 ואני טוענת שלפעמים אני מתנהגת כמו בת 16. זהו המסע שלי לאישה... +עוד

אני בהודו, עוברת את אחד המסעות של חיי. לוקח לי בערך 102 דקות להעלות תמונה וגם אז היא עולה הפוך ומסרבת להתיישר אז כך נשאיר אותה. אני בת 36, יש הטוענים שאני נראית בת 26 ואני טוענת שלפעמים אני מתנהגת כמו בת 16. זהו המסע שלי לאישה האמיתית שבי.

עדכונים:

פוסטים: 7

החל מיוני 2015

אם מישהו היה אומר לי לפני שעליתי על טיסה שהמסע שלי להודו יראה ככה, הייתי צוחקת לו בפנים ושולחת אותו לעשות איזה שאכטה קטנה כדי לפתוח את הראש ולהבין לאיזה מסע אני יוצאת. אבל בזמן שאני הייתי צוחקת עליו, אלוהים היה מסתכל עליי מלמעלה ואומר – ״תנו לה, לפעמים אני אוהבת להפתיע עם איזו כאפה בצורה ישירה לפנים ותכניות חברים, אני תמיד משנה״.
כבר 3 שנים שהודו קוראת לי לחזור אליה, שלוש שנים של מסע אחד ארוך בין שלל ארצות ומקומות שהביאו אותי בצורה מדוייקת לפתיחתו של מסע זה. המסע אל הגוף הבריא שלי.
אם תשאלו את פיליפ, בוס-חבר ואח יקר, הוא יגיד לכם שהחלטתי לטוס להודו אחרי שגיליתי במהלך מסיבת טבע שאני רוצה לרוץ ביערות עם נוצות בשיער המתנופף לו ברוח הנקייה ממטמורפוזה.תשאלו את תולי, אחותי הצעירה אבל הבוגרת ממני, היא תגיד לכם שאני האב הרוחני שלה ומסע רוחני בהודו זה מתבקש במקרה שלי כדי שאוכל לחזור ולהעניק ידע למי שיבקש. תפנו לשיפקה או יושקה, חברות ותאומות הנפש שלי, והן יגידו לכם שנני היא חיית מסיבות ויש כמה מסיבות אסיד בצפון הירוק של הודו שאם לא אגיע לשם אני מסתכנת בצו הבאה מבית משפט עליון.קפצו לשאולי, היחיד בחיי שהוא לא משפחה ביולוגית ומכיר אותי מאז שאני ילדה והוא יגיד לכם שנמאס כבר לשמוע שאני נוסעת להודו והגיע הזמן באמת אז יאללה כבררר.
יש כאן את הפרחים הכי יפים בעולם
תשאלו את ברק, המאמן האישי שלי בנבחרת קוד המנצח של אלון אולמן, הוא יגיד לכם שההחלטה הגיעה כי נתתי לעצמי מרחב נשימה וגיליתי ששנים על גבי שנים טיפחתי שנאה גדולה לגוף היפה שלי והתעללתי בו כמו שאף אחד אחר לא התעלל בו מעולם. ברק צודק והוא זה שהביא אותי לפריצת דרך משמעותית בשיחה אחת קצרה בת 30 דקות.
אל נבחרת קוד המנצח הגעתי אחרי שהחלטתי להעניק לעצמי מתנה לשנת 2015 ונרשמתי לסדנה בת 3 ימים שממנה נפתחה לי דרך מדהימה להעצמה אישית ולחיים בעוצמה. אחת המטרות ששמתי לעצמי בתחילת הדרך היתה מרתון תל אביב, ככה סתם בלי לחשוב, כי כולם רצים. ברק שאל אותי ״למה מרתון״ ועניתי בחוסר מודעות שזו הדרך שלי לפתח אורח חיים בריא. עכשיו תבינו, אף פעם לא אהבתי לרוץ אף פעם לא רציתי לרוץ ואף פעם לא חשבתי לרוץ. למעשה, כשהגעתי לקוד וראיתי שכולם רצים מרתון זה קצת הציק לי, לא הבנתי אם באתי למקום של התפתחות אישית או לשיעור ספורט. עשיתי קצת יוגה פה ושם, ניסיתי לסגל הרגלי תזונה נכונה, ניהלתי רומן עם משפחת הללא גלוטן, טבעונות, צמחונות, צמחונות רק בימי חול ושאר ירקות אבל אף פעם לא באמת הצלחתי. תמיד תמיד חזרתי למקום של להכניס לגוף את כל מה שהוא לא רוצה, דחף בלתי נשלט.
כשדמיינתי את עצמי חוצה את קו הסיום של מרתון תל אביב נתקפתי בכי, זה ריגש אותי אבל לקחתי את זה פשוט כמו שהוא, זה מרגש. זה הכל. ואם זה מרגש אז כנראה שאני רוצה את זה, כולם מסביבי פתאום מרתוניסטים וזה בטוח יעד ראוי.
היום אני כבר יודעת, בכיתי כי כאב לי על הגוף החולה שלי שבעין הדמיון, כאשר הוא חוצה בגאווה קו סיום של ריצת מרתון נראה פתאום כל כך בריא. מחזה דמיוני ורחוק. אחרי השיחה עם ברק הסתובבתי עם מועקה, כעבור יומיים היא השתחררה ופרחה לה החוצה בדמותה של תובנה אחת גדולה. אני שונאת את הגוף שלי.
לא את הנראות שלו אלא אותו. ממש אותו. ואני כועסת עליו ומאשימה אותו שלימד אותי כל כך הרבה על כאב, כועסת עליו כאילו היה בנאדם.פתאום גיליתי שלא רק לבני אדם צריך לסלוח.
אזור הנוחות שלי, בכל הקשור לעולמי הפיזי, הוא אזור נוחות של כאב. כל כך נוח שהשארתי את הגוף שלי במעגלים שהוא מכיר תוך שאני מכניסה אליו את הדלק הכי רע שיש אם בתזונה, סיגריות, אלכוהול, עשרות כוסות קפה בשבוע ושלל חומרים מטשטשים למיניהם. וזה רק כשאני המכאיבה, לפעמים גם נתתי לאחרים את הרשות. משונה, איך יכולות לגור יחדיו שתי מילים כמו כאב ונוחות? לא פלא שהגוף שלי עייף, מותש ומרגיש תמיד חולה.

בווילה יש רק קפה צמחים ואסור לעשן.

בווילה יש רק קפה צמחים ואסור לעשן.


גיליתי כמה מודעות מביאה לשינוי המחשבתי הדרוש ומצאתי את עצמי, לראשונה בחיי, מודה ומוקירה את המקדש שניתן במתנה לנפש שלי. זה שמאפשר לי לחוות את קיומי על פני כדור הארץ, בהוויה האנושית המרתקת. מצאתי את עצמי מודה לעיניים שלי שמאפשרות לי לראות בכל דקה כמה יופי יש בעולם, בטבע ובבני אדם, מודה להן שהן אלו שגילו לי שאם כל מה שבעולם החיצוני מופיע לי על הרשתית אז הכל מופיע מבפנים החוצה ולא הפוך וזה אומר שכל העולם נמצא אצלי בפנים, כולל אתם. הודיתי לאוזניים שלי שמשמיעות לי צלילי מוסיקה וקולות של ים ורוח המניפה עצים, אני שומעת דרכן את צחוקם של היקרים לי ואת מילותם המנחמות והאוהבות של אלו סביבי. חשבתי על הידיים שלי שכותבות מילים אלו ברגע זה, יוצרות, מלטפות, מחבקות ומעבירות חום, מגע ואנרגיה לכל מי שרק ארצה. הוקרת תודה גדולה קיבלו הריאות שלי, אלו שסובלות אותי למרות שאני לא מתייחסת אליהן בכלל והן עדיין נושמות. נושמות! הפעולה הראשונה והאחרונה שאנחנו עושים בחיינו. והלב שלי, זה שלמרות הכל נשאר פועם, תודה לו שהוא יודע לאהוב הכל ואת כולם ושהאנרגיה שלו עצומה, תודה שהוא מנשק לב אחר כשהידיים שלי רוצות לחבק. תודה לרגליים שלי שלקחו אותי סביב העולם וטיילו איתי בכל כך הרבה שבילים, שרוקדות בשבילי במשך שעות ומכניסות בי תחושת שיכרות טבעית. ישבתי ועברתי איבר איבר וגיליתי כמה מעניק לי הגוף הזה וכמה שהגיע הזמן להעניק לו בחזרה. קארמה נמצאת בכל מקום.
כמעט שלושה חודשים אחרי יריית הפתיחה של נבחרת קוד המנצח החלטתי שאני נוסעת להודו, החלטה שבאה ישירות מהגוף שלי במקומות הכי נכונים שלו, הלב והבטן. לא ידעתי למה באמת אני רוצה לנסוע אבל הייתה בי ידיעה מלאה שזה בדיוק הזמן הנכון ושאין שום דבר חשוב יותר כרגע מלבד הנסיעה הזו. ניסיתי לשים לעצמי מטרות ויעדים לנסיעה אבל לא כל כך הצלחתי, אמרתי לברק שאני נוסעת כדי לחוות – יוגה, מדיטציה, ניקוי רעלים, צורפות, ריקוד, רייקי או כל חוג שהודו לה׳ כי טוב יכולה להציע. בסופו של דבר הוחלט על שלוש מטרות עיקריות למסע בהודו: להתחבר לגוף ולהשיל חלודה, למצוא ולטפח את האישה שבי ולכתוב. דבר נוסף שידעתי הוא שאני רוצה לחוות איורוודה (רפואה הודית) במיטבה ולהתחיל את המסע בניקוי רעלים ולכן, אחרי שוטטות קצרה ב Tripadvisor מצאתי את עצמי עושה בוקינג למקום בשם Ayurveda and Yoga Villa.
Ayurveda & Yoga Villa
למה שחיכה לי ביוגה ווילה לא הכנתי את עצמי בכלל, הייתי בטוחה שאני מגיעה ל-28 ימים בהם אני אוכלת אוכל בריא ונמנעת מכל מה שמרעיל את הגוף תוך כדי מדיטציות ושיעורי יוגה. אבל כאמור, אנחנו עושים תכניות ואלוהים נשפך מצחוק מלמעלה.
בפוסט הבא, אספר לכם מהי Panchakarma ואיך כרגע, 18 יום אחרי שנחתתי בהודו, היא מתיימרת לשנות את מי שאני ואת איך שחיי נראו עד עתה.
שאו ברכה של שקט, שלווה, אור ואהבה.

עוד מהבלוג של naamanani

תצוגה מקדימה

פאנצ׳ה וואט???

הבטחתי ולכן אקיים. אני כאן היום כדי לספר לכם על העינוי המופלא הזה בין אלפי השנים שנקרא Panchakarma. וכשאני אומרת עינוי אני אכן מתכוונת לכך, אפילו חדרי הטיפולים של היוגה וילה נראים כמו חדרים במרתפי עינויים של האינקוויזיציה עם...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מישהו לקח לי את השרוואל

מאתגר לסכם תקופה בהודו, כבר שבועיים שאני בארץ ומחול החשיבה על סיכום החוויות מתנהל בכבדות ובעיקשות נגד הזרם. הבוקר אמר לי חבר טוב, כולם מדברים על הודו וכמה שטוב שם אבל אף אחד לא אומר לנו מה לעזאזל לעשות כשחוזרים. הוא צודק....

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מתבגרת, בוגרת, מבוגרת

שלושים ושש. אני מנסה לגלגל את המספר הזה מספר פעמים בראש שלי ולא מצליחה להבין, לעכל או להכיל אותו. אני מבינה שאני לא מבוגרת אבל זה פשוט לא מסתדר לי המספר הזה, לא הכמות שלו או הגודל שלו ואפילו לא הצליל שלו, אני שואלת את עצמי מה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה