הבלוג של נעמה ארד

naamama

בת 43 נשואה ואמא ל-2 גרים בכיף ברמת גן אוהבת, נושמת, חיה אנשים - הכרויות, למידה, הקשבה ושינוי מגייסת עצמאית ב-3 שנים האחרונות מכירה בדרך מנהלים ומועמדים בכל הגילאים, מינים, מכל קצוות הארץ לומדת על תשוקות, רצונות, שאיפות,... +עוד

בת 43 נשואה ואמא ל-2 גרים בכיף ברמת גן אוהבת, נושמת, חיה אנשים - הכרויות, למידה, הקשבה ושינוי מגייסת עצמאית ב-3 שנים האחרונות מכירה בדרך מנהלים ומועמדים בכל הגילאים, מינים, מכל קצוות הארץ לומדת על תשוקות, רצונות, שאיפות, אכזבות, טעויות לומדת בהקשבה ומשנה - את דרכי תוך כדי תנועה תמידית ללב האנשים והכי חשוב אוהבת את העבודה שלי :)

עדכונים:

פוסטים: 14

החל מאוגוסט 2018

התגעגעתם? אז באתי! לקח לי קצת זמן לכתוב, מודה. לפעמים אין לי השראה, לפעמים קשה לי להוציא את המחשבות המתרוצצות במוחי ללא הפסק ולשפוך אותן לתוך מילים כתובות על דף. אבל אני לא אחת שמוותרת, בטח לא לעצמי או על עצמי והיום במיוחד וההשראה שלי באה ממקום די עצוב ופוגעני. כוחה של המילה הכתובה. כוחן של מילים, אלימות, פוגעניות, דורסניות שכוחן ככוחה של אלימות פיזית לעיתים, ולעיתים אף יותר כואבות מהן.

היום פנה אליי ברשת החברתית, פייסבוק כמובן, בחור שהיינו בקשר בעבר במסגרת חיפוש העבודה שלו. הגיוס לא צלח, לא הצלחתי לעזור לו למרות שהיינו בקשר תקופה ובאמת שניסיתי אבל לא הצלחתי מכל מיני סיבות שהאמת אינן חשובות. הוא כתב לי היום בפרטי שראה פוסט שלי וחיפש אותי לא מעט והנה ראה אותי הבוקר בפייסבוק והחליט לכתוב לי עד כמה הוא כועס וזועם על זה שראיינתי אותו ארוכות, חפרתי בנשמתו כך אמר ובסוף למרות כל הפתיחות והנכונות שלו לא עלה בידי למצוא לו עבודה וגם לא לעדכן אותו.

מילים קשות נאמרו שם, ניבולי פה שאשמח לחסוך מכם. הכעס שלו ניבט מהן, זעק, אני מבינה, אני באמת יכולה להבין, והאמת לא כעסתי כי אם נעלבתי על המילים הקשות, גם כאבתי את כאבו, כאב שהתבטא מתוך הכתוב ויחד עם זאת בל נשכח שמאחורי כל מסך יש אדם ויש לו רגשות ואין לדעת מה דברים אלו יכולים לעשות לו.

כמו ללמד ילד בעידן הטכנולוגי הזה איך מתנהלים ברשת, מה כותבים ומה לא, רשת חברתית שיכולה להיות כל כך הרסנית לכולנו, שמאוחרי כל מסך, כל הודעת טקסט, כל וואטסאפ, פייסבוק וכו’ יש נפש, יש רגש, יש אדם. אל נשכח זאת. המילים נכתבות ונשלחות אל החלל, הפרצוף אינו נראה, הכאב של האדם שאליו נשלחה ההודעה לא מופיע על המסך, וההודעה, המילים מרפרפות באוויר, נשלחות אליו ויכולות להיות כחץ הישר ללב.

כאבתי את כאבו, התנצלתי על חוסר בהירות באשר לתהליך, ויחד עם זאת הזכרתי לו שהכאב שלו, הכעס, המירמור, התסכול שצבר הם שלו ועל כן כדאי לפני הכל לעשות בדק בית, לשאול את עצמו שאלות ולקחת אחריות על מהלך חייו, כי זה מאוד קל להאשים אחרים בחוסר ההצלחה שלך.

אז למה בעצם שורות אלו נכתבות? מה בעצם רציתי לומר?
היו טובים איש אל רעהו, זכרו שמאחורי כל מסך עומד אדם עם רגשות, אדם שיכול לאבד משהו בדרך, לחוש כאב, פגיעה, עלבון, חוסר בטחון וחוסר הערכה עצמית, רק כי אתם כועסים ומתוסכלים אבל הוא “אשם”. הוא לא אשם, קחו אחריות על מהלך חייכם ובדרך זכרו כי למילים יש כוח עצום, לחיוב ולשלילה.

מילה תבנה אתכם לגדולות ותפיל אתכם לתהומות נשיה. זוהי הרעה החולה של המילה הכתובה ברשתות החברתיות, בטלפונים החכמים, בשיחות מתוך כעס ותסכול.

באהבה גדולה, שלכם נעמה ארד

עוד מהבלוג של נעמה ארד

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 7 months

מיומנה של מגייסת - פרק 3 להיות עצמאית זה הכל עניין של איזון

עצמאות היא חופש, כך כולם אומרים לי. איזה כיף לך, החיים שלך תותים! בית, ילדים, שנת צהריים, סידורים, אין לך אף אחד שמנהל אותך. אז הכל נכון (חוץ משנת הצהריים) אבל יש מחיר לעצמאות. החופש לא באמת חופש, הבחירות משתנות, קבלת ההחלטות...

תגובות

פורסם לפני 7 months

מיומנה של מגייסת פרק 6 - מכל מלמדי השכלתי :) על למידה אין סופית

הימים ימי אוגוסט התחושה היא שכולם במן מוד של חופש- חופש אמיתי או רוחני או פשוט סתם עייפים מהחום ששורר בחוץ. ואני? אני עובדת, כרגיל, במלוא המרץ מחפשת אנשים ומחפשת לקוחות ותרה את הארץ כדי לפגוש אותם ולהכירם ובדרך ללמוד על...

תגובות

פורסם לפני 7 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה