הבלוג של נעמה כהן

המילים ואני

אישה, סופרת, פובליציסטית ואחת כזו שלא יודעת לסתום

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מספטמבר 2011

שבתות משפחתיות תמיד מלוות אצלי ברגשות מעורבים, מצד אחד הרצון לשמר את התא המשפחתי ומצד שני שימור הבחירה החופשית באיך, כיצד ומתי. בשבתות שלנו “חדר האוכל” אינו נסגר אף פעם ובכל שעה יש משהו אחר שמזין אותך. סביב שולחן זה אנו מוזנים במטעמים שונים ומגוונים ובשיחות על הכל ושום דבר. קצת על השבת המשפחתית ובסוף מתכון למנה מהירה וקלילה לארוחת ערב של יום ראשון.

21/07/2013

אחת לשבועיים מתכנסת משפחת כהן לשבת משותפת. עת אחי התחתן והחליט לגור במרחק 40 דקות נסיעה מבית הוריי, נכנסה המשפחה למצב כוננות וחוק “פעם בשבועיים” נכנס לתוקף. בשבתות המשפחתיות יש הכל מהכל, יש שיחות קולחות ומריבות קולניות, יש אחיין קטן ואהוב שתופס את אור הזרקורים והוא הצעצוע החדש והמתוק, וכאמור יש הרבה הרבה אוכל. ההיאחזות הזו בזמן האיכות המשותף היא תוצר ישיר של החרדה הקיומית בעקבות השינוי שעובר התא המשפחתי המוכר עם השנים ועם התבגרותם של הפרטים המרכיבים אותו. השינוי כאמור, הוא בלתי נמנע כמו גם ניסיונות השימור.

כך אני מוצאת את עצמי אחת לשבועיים,משוללת זכות בחירה ומקבלת זריקות משפחה בריכוז גבוה לצד הזנה פיזית של מאכלים מתוקים וחריפים, סלטים מבושלים וחיים ובין לבין קפה ועוגה או תה ועוגיות או גם וגם כך שבסוף השבת אני מלאה עד אפס מקום וכל רצוני הוא להתגלגל החוצה ישירות אל מקום מפלט.
יש משהו מכביד בשבתות האלה ולא רק האוכל, אלא הדרישה המוסווית (ולעיתים הלא כל כך מוסווית) להתאים את עצמך ללוחות הזמנים המוכתבים. אחת לשבועיים אתה לא באמת יכול (או רשאי) לתכנן מה שאתה רוצה כי מסתבר שחתמת על איזושהי אמנה בלתי נראית על פיה אתה מחוייב להגיע לשבתות המשפחתיות, ובעוד במשכנתא יש נקודות יציאה סבירות וללא קנס, פה יש תחושה שנקודות היציאה יעלו לך ביוקר.

השבת המשפחתית מגיעה אל סופה בשעות אחר הצהריים בהן כולם כבר עייפים מידי ומלאים מידי, קופסאות, קופסאות מתמלאות ונערמות בשקיות רב פעמיות כחלק ממסדר הטיי אוויי, מנשקים אומרים תודה ויוצאים אל הדרך.
כששואלים אותי איך הייתה השבת אני תמיד עונה שהיה נחמד ורגיל, הרבה משפחה, הרבה אוכל, הרבה רעש וגם קצת שקט.

ביום ראשון אני עוד מנקה את הכובד שנשאר מסוף השבוע, אך הרעב כמנהגו אינו פוסח עליי בימי חול והבטן מתחילה להשמיע רעשים עם בוא הערב, מה נאכל? אני פותחת את המקרר ושאריות ממטעמי השבת מבצבצות וקורצות אך אני מעדיפה משהו אחר. באחת השבתות, בשעות המוקדמות של הבוקר בהן הקצתי עם אחייני האהוב, הכנתי לי ולגיסתי מנה מהירת הכנה, קלילה וטעימה שמאז הפכה לפתרון בדיוק לרגעים כאלה.

סלט שקשוקה

מצרכים:

20 עגבניות שרי תמר (אפשר גם רגילות)

פלפל ירוק חריף

שתי שיני שום קצוצות

2-3 ביצים

50 גרם גבינת פטה/בולגרית

2 כפות שמן זית

חופן פטרוזיליה קצוצה

חופן כוסברה קצוצה

מלח ופלפל שחור גרוס

אופן ההכנה:

מחממים שמן במחבת רחבה, פורסים את הפלפל לטבעות ומוסיפים לשמן החם, לאחר דקה מוסיפים עגבניות שרי חצויות לשניים, מערבבים ומקפיצים כדקה, מוסיפים את השום, מערבבים וסוגרים במכסה למשך דקה על אש בינונית-גבוהה.
לאחר שעגבניות השרי התרככו מעט והגירו נוזלים מוסיפים חצי כפית (שטוחה) מלח ומעט פלפל שחור גרוס מערבבים, מוסיפים את הביצים והגבינה ומעל מפזרים את הכוסברה והפטרוזיליה, משאירים על אש בינונית לעוד שתיים-שלוש דקות (ללא מכסה)

ובתאבון!

כמה נקודות:
אני אוהבת להזליף שמן זית על הכל מיד אחרי כשמורידים מהאש, לשיקולכם.
ביצים: תמיד לשבור בכלי נפרד ולהוסיף אחר כך לסיר (תוך שמירה על שלמות החלמון)- זאת כדי להימנע מביצים סרוחות שיקלקלו לנו את כל המנה.

סלט שקשוקה

עוד מהבלוג של נעמה כהן

בשביל הבחירה

"אבל למה? למה החיים חייבים לסחוב אותי על הגחון? למה הם מפזרים שברי זכוכית על האדמה, מפילים וסוחבים אותי קשורה ומדממת? למה?" אני בטוחה שלהוריי לא היה פשוט לשמוע את תיאור התופת הזה בעודי בוכה  וקורסת תחת הקושי העצום שחוויתי...

תגובות

פורסם לפני 7 years

פיק אנד רול / נעמה כהן

"נו ראית את המשחק?" אני שואלת את ש' "כן" הוא משיב בלקוניות "ומה אתה חושב?" "נו, את יודעת, היה משחק בסדר"   כילדה נחשפתי לראשונה לכדורסל נשים דרך דודתי שהייתה שחקנית מוכשרת ומוכרת. כל המשפחה וכל העיר העריצה אותה. יחד הלכנו...

WHO RUN THE WORLD

אחד מתפקידיי הראשונים בשירות הקבע בצה"ל היה משמעותי ורחב היקף. בתחילת כהונתי הייתה לי מפקדת, אישה חזקה, עניינית, רהוטה ומקצועית ששמה הלך לפניה. כשהיא קיבלה אותי לתפקיד היא איחלה לי בהצלחה, אמרה שנדרשות לי שתי ביצים...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה