הבלוג של מיכל זק

50 משימות לגיל חמישים

מזל טוב! בשנה הקרובה תחגגי את יום הולדתך ה- 50. איך שהזמן עף לו ! רק לפני דקה וחצי סיימתי תיכון, והנה, אני כבר רגל אחת בקבר... לכבוד האירוע הכנתי רשימת 50 הדברים שצריך להספיק בגיל 50. 50/50 - הנה אני מתחילה...

עדכונים:

פוסטים: 13

החל מאוגוסט 2018

בעוונותי הרבים נפלתי בפוליטיקה. אני. שלא קראתי מעולם עיתון, רק מוספים. שנימנמתי בשיעורי אזרחות. שאסקפיזם הוא השם השני שלי.

15/11/2018

שושי, קרן, לין ואני. שתיים מאיתנו הפכו השבוע לראש מועצה

בעוונותי הרבים נפלתי בפוליטיקה.

אני.
שלא קראתי מעולם עיתון, רק מוספים.
שנימנמתי בשיעורי אזרחות.
שאסקפיזם הוא השם השני שלי.
אני.

טוב, זו היתה תקלה, שהפכה לשרשרת של טעויות.

פשוט, יום אחד מישהו אמר לי (כן סטיבן, זה אתה) שאני ממש ממש מתאימה להיות יו”ר הנהגת ההורים של בית הספר. הוחמאתי, אבל זה ממש לא היה בראש שלי. ואז הוא אמר לי שזה דבר חשוב, כי אין מי שיתמודד. כבר אז הייתי צריכה לנחש שאם אין הרבה קופצים אז אולי יש בעיה כלשהי עם התפקיד.  אבל סטיבן חבר, ואני סתומה, ולא היה לי נעים ממנו. הלכתי, ונבחרתי. טוב, אף אחד לא התמודד נגדי.

אז התחלתי להיות יו”ר הנהגת הורים. אני, שעד אותו רגע רעדו לי הברכיים כשהייתי צריכה לדבר עם המנהלת- פתאום, אני והמנהלת קולגות ! אני והמנהלת משוחחות בטלפון על בסיס שבועי. אני והמנהלת שותות מאותו מסטינג.
לאט לאט הבנתי שיש בעיות. וגם עיצבנו אותי קצת מהמועצה. כי הם לא עשו עבודה מספיק טובה. למשל, חברת הנקיון לא תמיד הגיעה. ולא תמיד ניקתה. או למשל, רוב הילדים התאפקו כל היום כדי לא להכנס לשרותים בבית הספר. וכמה שהתעצבנתי, זה לא כל כך עזר. הבנתי שאם אני רוצה לשנות משהו, אז יו”ר הנהגת הורים זה לא מספיק.

ככה התדרדרתי לפוליטיקה.

מאז אותם ימים תמימים של הנהגת ההורים עברו הרבה מים בירקון. בפוליטיקה המקומית עשיתי, שחיתי, ושם הכרתי את קרן, שגם היא היתה קודם יו”ר הנהגת הורים ואחר כך חברת מועצה, מסיבות דומות.

ולפני שנה הרמתי לה טלפון ואמרתי לה ככה:
אני חושבת שאת צריכה להתמודד.

קיצקץ.
קרן החליטה להתמודד ואני החלטתי לעזור לה.
למה? כי היא מוכשרת. כי היא שקולה. כי היא מנוסה. כי היא יודעת לדבר עם אנשים. ולא, לא כי היא אישה. אלא כי היא אישה מוכשרת, שקולה, מנוסה ויודעת לדבר עם אנשים.

מגדר הוא בהחלט לא סיבה טובה לבחור במישהי.
אבל מסתבר שבשביל חלק מהאנשים, מגדר הוא עדין סיבה טובה שלא לבחור במישהי.

אם המועמדת שלי היתה גבר, היא היתה נבחרת בדקה. ככה חשבתי לעצמי, אבל לא כתבתי. כי לדבר על מגדר זה הכי לא מקדם בחירות. אבל בכל זאת לא יכולתי להתאפק וכתבתי לעצמי פוסט כזה:

הלואי שהיה לנו מועמד מושלם.
מועמד ערכי, בעל יושרה אישית, קצין בצהל,
עם השכלה גבוהה, בעל נסיון בתחום הציבורי והפרטי,
מתקשר היטב עם הציבור, מכיר את מגבלות החוק אבל מקפיד לעבוד לפיו,
שיש לו חזון ממוקד וצוות מנצח.

כמה חבל שאין לנו מועמד כזה.
רק מועמדת.

כי זו האמת. אנחנו עדין רגילים לראות גברים בתפקידי השפעה: שרים, ראשי רשויות, מנהלים, אוליגרכים. אנחנו עדין מאמינים יותר לגברים כשהם מביעים את דיעותיהם. אנחנו עדין לא מאפשרים לנשים להתערב בכלל בשיקולים בטחוניים. אנחנו עדין חושבים שגברים מבינים יותר טוב בכסף.

קיצקץ, לא אלאה אתכם. בסוף ניצחנו. קרן ואני.

אני רציתי לעשות לה קמפיין “אישה עם ביצים”
לשמחתי היא לא הקשיבה לי ובחרה בסיסמא אחרת.

היה כיף להיות חלק משמעותי בקמפיין בחירות. היה עוד יותר כיף לנצח.

עכשיו, כבר שלושה ימים אחרי. השמפניה נשפכה, הזיקוקים כבו. צריך להתחיל לעבוד. על החלק שלי בקמפיין לעולם לא תדעו. ואם תדעו, אצטרך להשמיד אתכם.

אז נקנח בשיר, על אקטואליה ועל רשתות חברתיות ועל תקופת הבחירות, שבה רבים מאיתנו משחררים את הרסן ומרשים לעצמינו לכתוב הרבה הרבה הרבה שטויות.

הקרדיט לתמונה: רויטל מיקלס

פוליטיקה מקומית

יְלָדַי,
אַל תִּסְתַמְאוּ מְהַמִילִים הַגְּדוֹלוֹת
הַאֲרוּכּוֹת, עֲתִירוֹת הַקְמָצִים וְהַשְווָא
הַמְלֵאוֹת חֲשִׁיבוּת עַצְמִית,  הַמְכוּבָּדוֹת,
הַקוֹרְצוֹת לְשָֹפָה זָרָה.

אֶל תֵּלְכוּ שׁוֹלָל אַחַר הַנְפִיחוּת הַמְהוּדֶרֶת –
(נְפִיחוּת תָּמִיד מַסְתִירַה עֲצִירוּת)
אוֹ אַחַר הַאִינְטוֹנַצְיה הַגְּבוֹהָה.
אַל תִּתְרַשְמוּ מְרִיבּוּי אְוֹתִיּוֹת
אוֹ מסִימָנֵי הַקְּרִיאָה.

יְלָדַי,

אֶל תִּשְתַעֲשְעוּ בַּמִילִים הַגָּסוֹת
הַמַצְחִיקוֹת הֲלֹא-אִכְפַּתִּיּוֹת, הַמְּבֻשָּׁלוֹת לַמֶּחֱצָה,
אֵלּוּ הַקְלִילוֹת- לְמַרְאֵה, אֲבָל
מַרְעִילוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה.

אַל תִּרְדְּפוּ אַחַר מִילִים שְנוֹלְדוּ
לְהַקְטִין, לְהַשְׁפִּיל, לְבַזּוֹת,
מִילִים שֵׁישׁ לָהֶן כָּווָנַת זָדוֹן
אַקְטוּאַלְיה קָרָה.

זִרְקוּ אֶת הַעִיתוֹן - פִּתְחוּ אֶת הַסֵּפֶר
לִמְדוּ בַּסֵּתֶר אֶת סוֹדוֹת הַשָפָה
דּוֹרוֹת שֶׁל מִילִים, מִילִים שֶׁל דּוֹרוֹת,
הִשְתַמְשוּ בַהֵן בְּשֵׂכֶל, בַּעֲדִינוּת וּבְיוֹשְרָה
בַּחֲרוּ אוֹתָן אַחַת אַחַת, בִּזְהִירוּת,
בִּמְשׂוּרָה.

כִּי הַמִּילָה הִיא הַנֶּפֶשׁ
הִיא הַמַבְדִילה בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל
וְיֵשׁ יָמִים שֶׁבָּהֶם
הַמִּילָה הִיא הַקּוֹל.

מיכל זק 2016 תיקון 2018

עוד מהבלוג של מיכל זק

תצוגה מקדימה

משימה מספר 2: לעשות משהו שלא עשיתי מעולם

זה כנראה הולך להיות הפוסט העלוב ביותר שקראתם אי פעם. לא רק בגלל הקונספט השחוק הזה, של "לעשות משהו שלא עשיתם אף פעם בחיים" אלא גם ובעיקר בגלל התוצאה הבלתי צפויה של המשימה הזו. והנה הפרטים: נולדתי חנונית. כן. אני בטוחה. גם...

תגובות

פורסם לפני 4 months
תצוגה מקדימה

משימה מספר 5: לחזור להיות זוג (צעיר)

  הדבר האמיץ ביותר שעשיתי בחיי היה להתחתן. בחורה רגישה לא נותנת את הלב שלה כל כך מהר. בטח לא לכל החיים. אם זה היה תלוי בי, אולי לא הייתי מתחתנת בכלל. מעולם לא חיבבתי טקסים, וגם לא מעורבות הורים. שמלות לבנות ארוכות זה...

תגובות

פורסם לפני 3 months
תצוגה מקדימה

משימה מספר 8: לעשות מהפכה בחינוך

אם שרדתם עד כה, וקראתם את רוב הפוסטים שלי, אז אתם עלולים להתאכזב: הפוסט הזה לא משעשע בכלל. הוא הולך להיות ממש רציני. טוב, אולי עם איזו אנקדוטה או שתיים. אז ככה: בגיל עשר שאלו אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה. גיל עשר, אגב,...

תגובות

פורסם לפני 3 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה