הבלוג של Lihi Nachmias

My Life in Words

מצויידת בתואר ראשון בתקשורת, תעודה של סטייליסטית אופנה ותואר בלתי רשמי של מכורת טלוויזיה ומתרגשת ממוזיקה טובה. קוראת ספרים שאפשר להחזיק ביד ולהתכרבל איתם. בסופו של יום אוהבת לכתוב על כל מה שכתוב עד לכאן :)

עדכונים:

פוסטים: 67

החל ממרץ 2013

שבוע אחרי יום הכיפורים, שעוסק בחשבון נפש על החודשים שחלפו, מחשבות ומעשים שאולי היינו משנים ועושים אחרת – מגיעה הסקירה על ספר שעוסק בנושאים הללו, אבל עם טוויסט.

27/09/2015

976712

הספר של שנת 2015: 
את הספר “מחר” קבלתי לידיי זמן מה לפני חגי תשרי, אני חושבת. לפני כיפור חיפשתי ספר להעביר איתו את היממה, בתקווה שיהיה לי כיף להמשיך איתו גם לאחר מכן. כבר מקריאת התקציר זה עשה רושם טוב וזה בהחלט הצדיק את עצמו. הספר מגולל את סיפורו של מתיו, מרצה בבוסטון ואלמן פלוס ילדה קטנה, שקונה במכירת חצר לפטופ מיד שנייה, שבעקבותיה הוא נגרר להתכתבות עם אמה שהייתה בעלת המחשב בעבר. הם קובעים להיפגש בבית קפה, שניהם מגיעים בשעה שנקבעה אבל…  לא נפגשים. במונחי עולם הדייטים, כל צד מניח בייאוש ובכעס שהשני הבריז לו/לה. אבל הדברים אינם עפי שהם נראים בכלל ורב הנסתר והמורכב על הגלוי והפשוט. הכתיבה של גיום מוסו, זורמת, שנונה ומותחת, קשה היה לי להוריד את הספר מהיד, כי נשאבתי בקלות לעולמם של מאט ואמה, בניסיון להבין מי או מה עומד מאחורי הפגישה שאף פעם לא התקיימה.    הרבה זמן לא קרה לי שנקשרתי לספר וסיימתי אותו תוך ימים ספורים (טרילוגיית 50 גוונים + Grey החזיקו בתואר הנכסף כבר זמן מה..).
מעל לכל, הספר הוא לא רק דרמת מתח בסגנון בלשי.  מוסו מקפיד לתאר את נופיה של בוסטון היפיפיה וניו יורק הקוסמופוליטית הנצחית, לפרטי פרטים ולכדי תמונות מוחשיות. למי שחולם לבקר שם ביום מן הימים כמוני, זה היה כמו קריאת מחשבות מטורפת ומצחיקה – כי בדיוק בזמן, בדיוק בתקופה שרקמתי חלומות ותכניות לבקר בהן – בא ספר המשלב עלילת מתח בלשית, נעה בין זמנים ובין שתי ערים.  ”מחר” הוא גם ספר מסע: הן ג”ג והן בין מחשבות על פעולות, חרטות ומחשבות של “אם רק אילו”,  מתמזגות אם “אולי יש עוד תקווה עבורי”… אם רק תרשו לו לקחת אתכם. 

ממזמן לא קרה שהייתי צמודה לספר לזמן קצר כל כך מהסוף להתחלה.  גומעת דף אחרי דף, פרק ועוד פרק, בין חלקים.. רק התחלתי וכבר הגעתי לעמ’ המאה. חברה טובה שלי קראה את הספר לא מזמן והתלהבה ממנו מאד ואמרה שסיימה לקרוא אותו תוך ימים ספורים. מכיוון שאני הטיפוס שיש לה “רומנים” ארוכים עם כל ספר, החלטתי לנצל ולהקדיש את היממה הרגועה והשקטה ביותר בשנה, בשביל הספר הזה: “מחר” (משפת המקור, צרפתית: Demain) מאת גיום מוסו, מבית הוצאת כנרת זמורה ביתן.   ”מחר” מספר את סיפורו של מרצה לפילוסופיה, מתיו שאפירו, אלמן צעיר המגדל את בתו בת ה 4 וחצי לאחר שאשתו קייט, נהרגה בתאונת דרכים.  שיטוט לא מתוכנן בשכונה, מוביל אותו למכירה פומבית וצנועה בחצר בית ולרכישה של לפטפוט חדש-ישן.   להפתעתו, מתיו מגלה שהמחשב לא עבר פירמוט כהלכה, ונותרו תמונות של בעלת המחשב – אמה ל’.  צעירה ניו-יורקית, העובדת כ”סומלייה” (מומחית ליינות) כוכבת במסעדה יוקרתית.  כלפי חוץ היא אמביציוזית ללא גבולות, אבל המצב הנפשי השברירי שלה הוא הקונטרסט האמיתי.  מאט שולח לה מייל, היא משיבה ומשם מתפתחת שיחה והם קובעים להיפגש.  מתכוננים, מתרגשים (כל אחד מסיבותיו שלו..) מגיעים למקום המפגש ו…ממתינים. וממתינים..  כל אחד מהם מופיע לפגישה שהצד השני לא הופיע אליה.  ההתאכזבות וההאשמות ההדדיות לא מאחרות להגיע, ובעקבותיהן הרצון לברר מה עומד מאחורי זה.

הסיפור מקבל עוד ועוד תפניות מפתיעות שלא מאחרות להגיע. מהרגע שתיקחו אותו לידכם, לא תוכלו – שלא לדבר על כך שלא תרצו – להניח אותו בצד. הוא מושלם לימים הללו של חגים-חופשים, ואפילו מתיישב במקומות מסויימים, עם רוחו של יום הכיפורים מלפני שבוע.  הכתיבה זורמת, משעשעת וצינית, ובו זמנית גם מרגשת ומותחת כיאה לספר בלשי משובח, שסחף אותי אל תוך העלילה, בהרגשה של לא פחות מבלשית המנסה לפענח בעיה מסתורית  (לסקירות נוספות על ספרים מותחים: שומרת סוד וליידי לייק).  כדי להוסיף עניין לקריאה, יש תוספת מעניינת ברוח הפילוסופית של הספר: בתחילתו של כל פרק, מופיע ציטוט קצר ונחמד של אושייה מפורסמת אחרת.
הסיפור אמנם סובב סביב אמה ומתיו, אבל כמו בכל סיפור טוב, אין כמו הדמויות המשניות הססגוניות שמתבלות את העלילה. לכל אחד מהגיבורים המתפספסים, יש את ה”סייד-קיק” הפרטי שלהם: למת’יו יש את שותפתו לדירה, אפריל הג’ינג’ית התוססת וה-”פושרית” ולאמה יש חנון מחשבים אאוטסיידר צעיר, נוח להשפעה והנעה.

shutterstock_55179295 demain
צילום: Shutterstock

מקום בלב
מעבר לעלילה הסוחפת, גיום מוסו מטיב לתאר ולצייר את שתי הערים שמהוות את מוקד העלילה – בוסטון וניו יורק בפירוט ודיוק, מבלי שהדבר ייגרע ולו לרגע מהעלילה עצמה, יטריח או יעייף.  הרגשתי כמו בסיור וירטואלי של ממש ברחובות ובפארקים, מרגישה את האווירה של בתי הקפה האינטימיים והאווירה האקסקלוסיבית במסעדות היוקרתיות ובבתי המלון. הרצון לטייל בניו אינגלנד בכלל וב-בוסטון בפרט, בוער בי כבר זמן מה וכל מילה שתיארה את העיר היפייפיה הזו, היתה כמו שמן למדורה: ליבה עוד ועוד את הרצון והחלום להיות שם.  אגב, לפני כשבוע ויותר קבלתי לידי מגזין אחד ועיתון חגיגי, שבשניהם המלצות לביקורים בניו אינגלנד המרהיבה. עדיין תוהה אם מודבר בצירוף מקרים קוסמי או משהו.

 מתנגן ברקע: פינת הפסקול
נתקלתי בשני שירים יפים של להקת Zero  7 . באחד הם משתפים פעולה עם Sia הנפלאה,  בשיר יפה ושקט שנקרא Destiny.

 

embedded by Embedded Video


והשני הוא עם זמרת וכותבת שירים – סופי ברקר בשיר שנקרא – In Time 

 

embedded by Embedded Video



 

עוד מהבלוג של Lihi Nachmias

תצוגה מקדימה

דלתות מסתובבות: חנויות, זיכרונות וחוויות

   סגירת מעגל קשה להאמין שבערך משנת 2009 לא הייתי בעיר שנמצאת במרחק נסיעה של פחות מ 20 דק' מהקריות. לא בתוך העיר ממש בכל אופן, עקפתי אותה מסביב לא מעט ובהזדמנויות שונות...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

הגלאם של גילמור: האימא והבת הכי מגניבות על המסך חוזרות

איימי שרמן- פלדינו היא לבטח אחת הנשים האהובות ביותר בשבוע האחרון ונט-פליקס הוא  המקום החם להיות בו. הרשת אישרה שהיא תפיק את מיני סדרת ההמשך לבנות גילמור, שהיתה להיט רציני משנת 2000-2007. לטובת מי שלא בעניינים, תזכורת קלה:...

תצוגה מקדימה

החיים על פי בילי

ערב של כיף היה לי בשני בערב השבוע.  ערב בנות של ממש, עם שתי חברותי הטובות ובת דודתי בהשקת המחזמר בתאטרון חיפה. ההנאה החלה כבר בפינוק של ההתחלה, עם מזנון קינוחים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה