הבלוג של Lihi Nachmias

My Life in Words

מצויידת בתואר ראשון בתקשורת, תעודה של סטייליסטית אופנה ותואר בלתי רשמי של מכורת טלוויזיה ומתרגשת ממוזיקה טובה. קוראת ספרים שאפשר להחזיק ביד ולהתכרבל איתם. בסופו של יום אוהבת לכתוב על כל מה שכתוב עד לכאן :)

עדכונים:

פוסטים: 67

החל ממרץ 2013

מעשה בדף בודד עם 100 שמות, בלי הסברים בלי הכוונות. עכשיו לכי תעשי מזה כתבה. כך מתחיל סיפורה של קתרין לוגן, עיתונאית שמפוטרת מתכנית תחקירים בגלל טעות פטאלית שבעקבותיה כל המדינה מגנה, המשפ’ מתביישת, החבר עוזב וגם המגזין בו עובדת מכין את הודעת הפיטורים. כדי לשקם את המוניטין המוכתם, היא מחליטה לכתוב את הכתבה שלא נכתבה וגם על הדרך להוקיר את העורכת/חברה שהשאירה מאחוריה את הרשימה הזו בלבד..

18/07/2015

100

הספר מאה שמות, הגיע לידי בלי לתכנן.. המפגש מקרי: תולדה של זמן פנוי עד שהגיעה הרכבת, באחד מהימים בשבוע הספר.
אני העברתי את הזמן באחת מחנויות הספרים, והוא ישב שם, עם מדבקת הנחה מכובדת ועטיפה מגניבה. קראתי את התקציר מאחור והמשכתי להחזיק אותו בעודי ממשיכה לשוטט, צדה אחרי עוד ספר, אולי. הגיע הזמן ללכת לכיוון הרציף, מאותם רגעים של “Take it or leave it”. נראה חביב, עם פונציאל לקשר טוב שיהיה שווה לספר עליו אח”כ.  והנה אנחנו, כעבור חודש וחצי.

קתרין “קיטי” לוגן, היא עיתונאית בתכנית תחקירים, סטייל 60 דקות פוגשת את עובדה ובמקביל גם כותבת במגזין. אין לה אלוהים וגם לא גבולות.
באחת הכתבות שפרסמה בתכנית , קיטי עושה טעות גורלית שנובעת מאי בדיקת העובדות לעומק, ומאשימה מורה מכובד, על לא עוול בכפו בפרשה של הטרדה מינית (אקטואלי משהו לימינו..) של אחת מתלמידותיו.  היא מפוטרת מהתכנית, כמובן והמשרה שלב במגזין, אף היא בסכנה בשל המוניטין הרע שנוצר לה. כמעט כל העולם ואשתו שונא אותה ו/או לועג לה. המשפחה המתביישת מפנה לה עורף והבן זוג, את הגב – לא לפני שהוא מוציא את כל החפצים (גם המשותפים) מהדירה.

במקביל, קונסטנס דובואה – עורכת ובעלת המגזין שהפכה לימים לחברה קרובה, נפטרה מסרטן. היא משאירה  מסמך אחד, שקשור לכתבה אחרונה שתכננה לעבוד עליה – דף בודד שעליו 100 שמות של אנשים.  מהנקודה הנמוכה ביותר בחייה, מחליטה קיטי לנקוט בצעד שבתקווה יציל את המוניטין שהוחתם קשות:  לכתוב את הכתבה שלא נכתבה, ועל הדרך להוקיר את החברה ועורכת המגזין.
בין גילויי שנאה ו”מתנות” שזרים משאירים על פתח דלתה, בעל בית מעוצבן ועורך משנה/מחליף מקום שיושב לה על הווריד. יש לה פחות משבועיים לאתר מאה אנשים, להבין את הקשר בינהם ולכתוב את הכתבה.  חלקו הגדול של הספר, עוסק באיתור אנשים אקראיים, שלא שמעו מעולם מהעורכת שרצתה לראיין אותם ,אבל חלקם מכירים ועוד איך את הכתבת הלא מהוללת, בלשון המעטה.

אהרן מנסה, בדרך די פתלתלה, דרך סיפורה של קיטי, להעביר משל על המשפט: רב הנסתר על הגלוי ועל כך שישנו קשר ומכנה משותף, גם בין אנשים זרים –  גברים, נשים וצעירים.
המחשבה שאפשר להעביר חוט דמיוני בין כולם ולחבר אותם, גם פיזית, ובעיקר גם ברמה הרגשית, האחד לשני. לגרום להם לבטא את האמפתיות שבהם ולהשאיר את האפטיות מאחור.
את הקשר הלא מובן והניסיון להבין “למה דווקא האנשים הללו”,  מנסה קיטי לגלות לאורך כל הספר. עם תסכול שגובר ככל שהזמן – שגם הוא לא לצידה – עובר מהר.
לסיפור, שאותו כתבה ססליה אהרן (מהמחברת של הספר שהפך לסרט מפורסם “נ.ב אני אוהב אותך”)  יש פונציאל להיות מרתק, ולהיות מאותם ספרים שנצמדים אליהם עמ’ אחר עמ’ כדי לגלות את הקשר בין רשימת אנשים לא ברורה, ואת הסיפור של כל אחד מהם ואיך הם מתקשרים האחד לשני.  החיסרון המרכזי שלו, הוא בעובדה שצריך סבלנות רבה בקריאה עד עמ’ 180, שבו מתחילה העלילה סוף סוף להתניע, ודברים מתחילים לקרות ולהתקדם. היא השאירה את הטוב לסוף,  עם תובנה מקסימה על הסיפור שלכל אדם יש לספר. פשוט צריך (רצון) להגיע אליו.

עד אז, נראה שהדמות של קיטי חוטפת לא מעט זעזועים ובגידות.  עם זאת, ססליה אהרן כתבה את דמותה של לוגן, עם אופי חזק. כזו שעל אף הנוק-אאוטים שהיא מקבלת, היא תמיד קמה על רגליה, חזקה קצת יותר ממקודם. אולי מכאן הכינוי בשמה: קיטי Kitty – חתלתולה. מתחנחנת לעיתים, מייללת, ועדיין, גם כשניסו להרוס אותה במספר חזיתות, עדיין נשארו לה טריקים בשרוול (או נשמות, אם תרצו).

 פינת הפסקול:
~~~~~~~~
קצת לקראת סוף הספר הצלחתי להבין מה ססליה רצה להגיד. לקח לה זמן לא מבוטל, שבו קתרין לוגן הרימה לא מעט טלפונים, לאנשים שלא היא שמעה עליהם, לא הכירה, וגם העולם לא.
התחלתי לזמזם לעצמי שוב ושוב..”All the lonely people, where do they all come from..” ובדקתי את המילים של ‘אלינור רגבי’ של הביטלס. אותה תחושה בדיוק, עוברת גם שם, על אנשים אלמוניים שהיו עסוקים בעולם המורכב שלהם כל אחד לעצמו. והנה לכם השיר של מאה שמות.

embedded by Embedded Video

 

עוד מהבלוג של Lihi Nachmias

תצוגה מקדימה

דלתות מסתובבות: חנויות, זיכרונות וחוויות

   סגירת מעגל קשה להאמין שבערך משנת 2009 לא הייתי בעיר שנמצאת במרחק נסיעה של פחות מ 20 דק' מהקריות. לא בתוך העיר ממש בכל אופן, עקפתי אותה מסביב לא מעט ובהזדמנויות שונות...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

הגלאם של גילמור: האימא והבת הכי מגניבות על המסך חוזרות

איימי שרמן- פלדינו היא לבטח אחת הנשים האהובות ביותר בשבוע האחרון ונט-פליקס הוא  המקום החם להיות בו. הרשת אישרה שהיא תפיק את מיני סדרת ההמשך לבנות גילמור, שהיתה להיט רציני משנת 2000-2007. לטובת מי שלא בעניינים, תזכורת קלה:...

תצוגה מקדימה

החיים על פי בילי

ערב של כיף היה לי בשני בערב השבוע.  ערב בנות של ממש, עם שתי חברותי הטובות ובת דודתי בהשקת המחזמר בתאטרון חיפה. ההנאה החלה כבר בפינוק של ההתחלה, עם מזנון קינוחים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה