הבלוג של Lihi Nachmias

My Life in Words

מצויידת בתואר ראשון בתקשורת, תעודה של סטייליסטית אופנה ותואר בלתי רשמי של מכורת טלוויזיה ומתרגשת ממוזיקה טובה. קוראת ספרים שאפשר להחזיק ביד ולהתכרבל איתם. בסופו של יום אוהבת לכתוב על כל מה שכתוב עד לכאן :)

עדכונים:

פוסטים: 67

החל ממרץ 2013

אור בוקר ראשון מאת פאביו וולו, הוא יומן אחד ארוך של אישה אחת, שמחליטה לעשות צעד ולשנות את מה שלא עושה אותה מאושרת. היומן הוא פיקציה, הרגשות אמיתיים.

28/01/2015

השקט שלפני הסערה - ההקדמה (הקליקו להגדלה)

/  השקט שלפני הסערה – ההקדמה (הקליקו להגדלה)

צילום: Shutterstock

קראתן את ההקדמה? יופי, עכשיו אפשר להתחיל. למה דווקא אחרי? כי כשרק לקחתי את הספר לידי והתחלתי לקרוא, כבר אחרי ההקדמה התחשק לי לצלם את העמ’ ולשתף בפייסבוק ולהצהיר שזה כבר מרגיש מבטיח.  כן, הספר כתוב בגוף ראשון של אישה – כבר הייתי בסיפור הזה, המון פעמים, אבל סופר שכותב בגוף ראשון? טוב הוא כנראה ממש מחובר לצד הנשי- רגיש שלו.. וגם התקציר בגב הספר נראה מבטיח. לפני שאני ממשיכה לקרוא אני מוודאת כמה פרקים יש לי עוד לגמוע ומגלה שאין מספור בכלל.
כי מי  בכלל מציינת פרקים ביומן האישי שלה..?. זה מבנה הייחודי הנחמד של הספר, בסגנון “יומני היקר”, שנותן לנו הצצה ליומן האישי של הלנה, גיבורת העלילה.
הטוויסט: יש “שתי” הלנה: זו שחיה את המתרחש בהווה וכותבת על כך ביומן וזו שמסתכלת על האירועים מרחוק, מהעתיד הלא ברור אם רחוק או קרוב.

“תמיד קינאתי בחופש שלה ובאומץ שלה לעשות מה שהיא מרגישה, בלי להתייחס למה שאחרים חושבים. יותר מהכל, זה מה שהייתי בוחרת ללמוד ממנה” - על חברתה הטובה קרלה.
ההווה של הלנה הוא מחניק, משעמם עם בעל שמרגיש כמו אח – בלי משיכה, בלי רומנטיקה, רק שיגרה משמימה וחוסר שביעות. מפגש עם איש שיווק כריזמתי במסגרת העבודה מתחיל לעורר בה רגשות ומחשבות, ומכאן – העניינים מתחילים לזוז. לאט ובהדרגה, עם היסוסים, עם שני צעדים קדימה ועוד אחד גדול אחורה, ממש כמו בחיים, כשמנסים לזוז מאזור הנוחות וצצות המון שאלות וספקות ורצונות שמושכים לכאן ולכאן. קרלה, כאמור היא חברתה הטובה והרווקה שחיה לבדה, עם מערכת יחסים מאחוריה ורחמים עצמיים קבועים שרק הלנה והחתולים שברשותה מכירים (מי ביקשה קלישאה ולא קיבלה..?). אבל כזו שמספקת את התובנות הכי טובות .. הייתי מרשה לעצמי לנסות. תמיד עשית את מה שכולם חשבו שהיה נכון. תרשי לעצמך לטעות: המרחב של הטעות הוא המרחב של ההתפחות..את חושבת שוב ושוב על משהו עד שאת הורסת אותו..”.
חברה מפרגנת – יש, בעל שעסוק בעצמו ולא חושד בכלום – יש, הזדמנות לעשות משהו טוב בשביל העצמי – יש ויש. סוג של בן זוג למסע – ועוד איך… .
המסע לקילוף השכבות וגילוי מישהי אחרת ומשופרת מתחיל, ואיתו גם צעדים שפחדה לעשות עד היום מחשש של מה יגידו, מהחשש של להיות לבד. מהחשש בכלל לגלות מי היא יכולה להיות, וזהו מסע שמשפיע על כולם בסביבתה. כי אם כבר שינוי, אז כזה שגם יזהר ויקרין על הסביבה.  תקום האישה שלא מרגישה שזה נוגע באיזשהו מקום, גם אם קטן, אפל ונסתר. 

פינת הפסקול:
את שיר הנושא לסיפור של הלנה, גיליתי בדרך מעניינת: בדיוק התיישבתי באוטובוס בדרך הביתה בתום פגישת אימון ראשונה. השיר הראשון ששמעתי ברדיו היה:  Brand new me של אלישיה קיז. “כמה מתאים, איזה מרפי..” שיר שמספר על מישהי שהשתנתה (מבחינתה) לטובה, לאחר הרבה הרבה זמן. יותר דעתנית, לא מפחדת להביע עמדה ולא מושפעת ועושה חשבון למילים ומחשבות של אחרים. מישהי אחרת שלא מזהים.  וככל שהשיר ממשיך והקול של אלישיה מתעצם.. נדלקת נורה! המחשבה מוסטת בחדות לכיוון אחר – למחשבה על מישהי אחרת: אם להלנה מהספר, היה שיר נושא שהייתה שרה לעצמה- וואלה – זה היה זה. 

שמתי את ליהי בצד,כדי לחשוב על הלנה,  או ככה חשבתי. כי בעצם, כמו שכתוב בכריכה הקדמית של הספר:כל אישה מרגישה כך לפעמים. אבל לא כל אחת מוכנה להעז ולחפש את האושר”.  אז כן, במקרה של הספר מדובר על מערכת יחסים, נישואים ארוכים שכבר התנדפה מהם הרומנטיקה, האהבה והמשיכה ונשארו להם שניים שהם כמו שותפים אפלטוניים לדירה; אבל מי אמר שההרגשה הזו קוראת רק בתחום הרומנטי..?  היתה לי מרצה שהייתה נוהגת לומר: “את חייבת שיהיה לך רומן עם עצמך, לפני שיש לך רומן/מערכת יחסים עם מישהו אחר”, והרומן הזה, כולל בתוכו עוד רבדים ותחומים של אושר וסיפוק בעבודה, רצון להתקדם ולשנות הרגלים ישנים שלהבדיל מיין, לא משתבחים עם הזמן אלא מקלקלים את ההווה ויכולים להעיב על העתיד. 

אז הנה השיר של הלנה. החדשה והמשופרת, שהיה שווה לעבור 200 ומשהו עמודים כדי להתוודע אליה לבסוף. כי כמו שאמרת אלישיה בשיר: לקח הרבה זמן להגיע למקום הזה (שנים על גבי שנים של חיי פשרה בנישואים), והיה צורך במישהי אמיצה בשביל לנסות. מה שקנה אותי בשיר הוא גם השיחה שהיא מנהלת כביכול עם האדם שמולה שמופתע לגלות מישהי אחרת, שלא מבין מה עובר עליה – (כשתגיעו לשיחות שלה עם פאולו הבעל, תודיעו לי אם זמזמתם במקרה את השיר.. :)).
ועוד קצת על הסוף: הוא אולי קצת מתקתק מדי, כזה שמשאיר מאחור כל אזכור ורמז לכאב ולאכזבה שעברה, שהרי כל ההתנסויות עם החלטות, פעולות קונפליקטים, עימותים וצמתים  - לטוב ולרע –  חלק ממי שהיא הפכה להיות.  ספר זה הוא הראשון שיצא לי לקרוא בתחום של ‘גבר כותב בגוף ראשון של אישה’ ויש הרגשה שאולי הוא התאמץ קצת יותר מדי, אבל בסופו של דבר התוצאה חמודה ומקסימה למדי. אפשר לומר שהוא גרסה בוגרת לסדרת “Chichen soup for the soul” מינוס התיאורים הגרפיים- סקסיים. אם יעשו ממנו סרט, יקוטלג ישר לז’אנר הצ’יק-פליקס.

Brand New Me – Alicia Keys – עם המילים. 

 

עוד מהבלוג של Lihi Nachmias

תצוגה מקדימה

דלתות מסתובבות: חנויות, זיכרונות וחוויות

   סגירת מעגל קשה להאמין שבערך משנת 2009 לא הייתי בעיר שנמצאת במרחק נסיעה של פחות מ 20 דק' מהקריות. לא בתוך העיר ממש בכל אופן, עקפתי אותה מסביב לא מעט ובהזדמנויות שונות...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

הגלאם של גילמור: האימא והבת הכי מגניבות על המסך חוזרות

איימי שרמן- פלדינו היא לבטח אחת הנשים האהובות ביותר בשבוע האחרון ונט-פליקס הוא  המקום החם להיות בו. הרשת אישרה שהיא תפיק את מיני סדרת ההמשך לבנות גילמור, שהיתה להיט רציני משנת 2000-2007. לטובת מי שלא בעניינים, תזכורת קלה:...

תצוגה מקדימה

החיים על פי בילי

ערב של כיף היה לי בשני בערב השבוע.  ערב בנות של ממש, עם שתי חברותי הטובות ובת דודתי בהשקת המחזמר בתאטרון חיפה. ההנאה החלה כבר בפינוק של ההתחלה, עם מזנון קינוחים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה