הבלוג של Lihi Nachmias

My Life in Words

מצויידת בתואר ראשון בתקשורת, תעודה של סטייליסטית אופנה ותואר בלתי רשמי של מכורת טלוויזיה ומתרגשת ממוזיקה טובה. קוראת ספרים שאפשר להחזיק ביד ולהתכרבל איתם. בסופו של יום אוהבת לכתוב על כל מה שכתוב עד לכאן :)

עדכונים:

פוסטים: 67

החל ממרץ 2013

הספר הקודם שקראתי עסק באנשים וחלומות, משם נראה לי הכי טבעי לקרוא ולגלות איך אני יכולה לנסות ולהגשים אותם עבורי. כתיבת רשימות מעולם לא נראתה מורכבת, עם רגשות מעורבים עד עכשיו. ברור שכדאי לכם לרכוש עותק משלכם.

03/12/2014


“לפני שנתחיל, קומו כולם מהכיסאות ותסתכלו מתחת לשולחן. תמצאו ששמנו משהו שם (החניכים מוציאים פיסת נייר מקופלת, שמתגלה לשמחתם כשטר של דולר). 
מה למדנו מהתרגיל הזה? שצריך להזיז את התחת, כדי להרוויח דולר!”  ~ מייק מאיירס ב-”דיילת בעננים”.

אני חובבת אירוניה, לכן אפתח בווידוי שאני משתייכת לקב’ ה”מחר-כך”, או בשם היותר רווח: דחיינים.  בנצרות 7 חטאים, ואני רוצה להאמין שברחבי הגלובוס קיים מס’ לא מבוטל של עשרות אלפי אנשים שגם חוטאים בכך לפעמים, ולכן הדחיינות יכלה בכיף להיות החטא השמיני.  ולמה האירוניה הזו מתקשרת לספר?  פשוט מאד, משום ש’הרשימה’ שמעודדת לצעוק את החלומות שלי, הוא אחד הספרים מעוררים השראה ומעודדים פרגמטיות שנתקלתי בהם. הרשימה מעודדת לרשום את החלומות ולהזיז את עצמנו – כבר היום, מה היום? כבר עכשיו! ולעשות משהו על מנת להגשים אותן.  והוא חכם יובל, לא סתם אומר, אלא אפילו משבץ בערמומיות חיננית פה ושם תרגילים קטנים שיקדמו בצעד ועוד אחד ועוד צעד, כמו אבני דרך קטנות שמרכיבות דרך אחת ארוכה בדרך להגשמת חלום  אחד או יותר, קטנים כגדולים.  אז כמו שאמרתי, כשאישה שמעידה על עצמה כדחיינית פוגשת ספר שמעודד לעשות דברים כבר היום –  זה הולך לקחת קצת (הרבה) זמן.. .

list2
בראש השנה נתקלתי בתמונה יפה ששיתפה אחת הבלוגריות שנושאת את השם: קארפה ליבריום, ובעברית: נצל את הספריה, את הספרים. נגזרת מקסימה מקארפה דיאם – נצל את היום. אז הנה לכם ספר שצריך לנצל במלואו. כל עמ’, פרק, וללמוד מכל משאלה שמובאת שם כדוגמא. נצלו כל יום כדי לקדם כל שלב במטרה, ובסופו של כל יום (או סופ”ש או חודש במקרה שלי..) תודו לעצמכם על ההתקדמות שלכם ועל המדריך השנון הזה שגם מביא ציטטות של אלו שניסו, פעלו והגשימו לפניו.
אז מניסיון אישי, זה כיף לכתוב את החלומות שחור על גבי לבן. התחלתי לכתוב את הסקירה הזו  במקביל לקריאה של הספר  (שהגיע אלי באוגוסט, רק שתקבלו מושג עד כמה משכתי, כלומר, מיציתי וסחטתי כל יום עד עכשיו..). רושמת נק’ שהופכות לראשי פרקים, שהופכים לפסקאות שלמות, וכבר ידעתי איך אסיים את הפוסט ומה החלום שיופיע בסיומו. וכן, אתם צריכים לקרוא עד הסוף כדי לגלות, אחרת מה הטעם בדיוק?.. ;).

במקום לתאר בפסקאות שלמות, למה התחברתי אליו כל כך, עד כדי כך שנתתי לו להשפיע עלי והתחלתי לפעול למען עצמי בדרכים שרק דמיינתי שאעשה, אעשה זאת בדרך הכי אופיינית: רשימה, כמובן!:
1. לא הכל טוב ולא הכל בא בהכרח בקלות לסופר -  אהבתי והערכתי מאד את העובדה שיובל דואג להבהיר ולהזכיר שלמרות מה שהסביבה חושבת עליו, שברור שדברים באו לו בקלות, שהוא מקושר, שהוא בר מזל וכיו”ב, אלא להיפך. בקטעים מסויימים בספר הוא חולק לא מעט דוגמאות על רגעים מאתגרים בלשון המעטה, תקלות, בעיות שמעידות שהמזל לא בהכרח דייר קבע אצלו.
2. תרגילים קטנים ערמומיים - אי אפשר להגיד “תכתבו רשימה” במשך 71 פרקים. כן אפשר לבנות את זה בצורה הדרגתית של דברים קטנים שרוצים לעשות, לרשום מה מפחיד, מה מעכב אותנו מלעשות צעד כזה או אחר ולחשוב על איך להתגבר על זה.
3.אנשים אמתיים סיפורים אמיתיים - נכון שאפשר ללמוד לא מעט מהסיפור האישי שלו שהביא לפרוייקט הרשימה, אבל הסיפורים והדוגמאות מהחברים, מהאנשים שבאים להרצאה וכאלו ששיתפו באתר שלו הם הערך המוסף האמיתי שמחזק את המסר שבעצם כל אחד ואחת יכולים, ושיש גם טוב באנשים שמוכנים להירתם ולעזור לאחרים בלהגשים את החלום: נותנים רעיונות, שמות של מכרים שיכולים לעזור, עצות וכו’. 
4. עיצוב וצבע זה כל הסיפור -יש לא מעט אופטימיות בעיצוב הכייפי, צבעוני שבא לי ממש טוב בעין: אותיות גדולות ומודגשות שצועקות אלי משפטים חכמים, הדמיה גרפית מדליקה של אנשים מפורסמים לצד הציטוטים שלהם, ומעבר לכל – בהתאם לשם ולמטרה שלו – יש הרבה מקומות לכתוב את הרשימות – מה שהופך את הספר לאישי. נכון שהוא מזכיר מדי פעם לנהל מחברות עם רשימות, אבל עם עיצוב כזה מדליק, לא חבל לבזבז מקומות ריקים מזמינים? מה גם שספר שנמצא אצלי לרוב גם ככה מקבל טיפול קוסמטי מיוחד, בדמות מרקרים שמדגישים קטעים שאהבתי, הערות והארות בצד באמצע, חצים, הקפות בעיגולים וכיו”ב. לתשומת לבכם כל כותבי ספרי ההדרכה/השראה לעתיד: ככה צריך להיראות ספר בז’אנר הזה.
5. בגלל הכתיבה - עניינית, בגובה העיניים ושנונה.  

 לחשוב פומבי: לא רק בחלומות, לעצמי בשקט או לסביבה בקטנה

הניסוי האמיתי הראשון והאמיץ שלי: 

“But you don’t need them now because you’ve had them all the time. Scarecrow, you’re the one who figured out how to find the yellow brick road and how to destroy Evillene, and every smart move we’ve made, didn’t you? Lion, you wouldn’t even give up ..when Evillene strung you up by your tail. And, Tin Man, you have more heart than anyone I’ve ever known[..] you never needed anything from the fake wizard, anyway” ~
דורותי, מתוך הקוסם מארץ עוץ
 

 בין אם דיפלומה בתולדות החשיבה, לב חומל, מדליה של אומץ או נעליים קסומות שיכולות לקחת אותך לכל מקום כשתרצי באמת להגיע לשם – החברים מהסיפור כבר סימנו הצלחות אדירות על הדרך כשהפגינו יכולת התמודדות במצבים קשים ומפחידים והתמודדו עם אתגרים. הם כבר הצליחו בעבר לעשות כך וכך דברים ולמלא משימה אחר משימה, אז למה שלא יצליחו בעצם לעשות עוד דברים שהם חולמים להשיג? . קצת לפני סוף הספר וגיבוש הרשימה הסופית, יובל מציע לכתוב עוד רשימה אחת:  רשימת תודות על הצלחות קטנות כגדולות, הישגים שגורמים לנו לגאווה רק מלהיזכר בהם. רק מהמחשבה:” עשיתי את זה! גרמתי לזה לקרות!” לבד או בשיתוף עם אחרים, גם לי יש הישגים יפים, אבל הרגשתי בהתחלה שזה מיותר לציין את זה, נתקדם. דפדפתי קצת כדי לראות איך זה ממשיך, ואז חשבתי לעצמי:” כבר עברת את כל הדרך הזו, התעלית על עצמך פה ושם  תעשי גם את השלב הזה, אל תחפפי יש לך עוד לפחות 20 דק’ נסיעה..” שלפתי עט מהתיק וכתבתי בין פנייה אחת של האוטובוס לסיבובים ועצירות ונקירות (הייתי ממש עייפה אחרי העבודה).  כבר כתבתי יפה ומסודר מזה, אבל העיקר שלי זה ברור – כבר סימנתי וי על מטרות בעבר, אולי הגיע הזמן לעלות עוד מדרגה, עוד קפיצה ולהתכונן להליכה לא פשוטה אבל במבט לאחור, עוד כמה שנים אפילו אני אוכל להגיד לעצמי:”איזו הרפתקה זו היתה..”.

דפיקות לב, כאבי בטן, חששות שאני עושה צחוק מעצמי, מעצם החשיפה של אחד החלומות שלי, ליוו אותי בצעד הזה של צעקת החלום. הצעקה במקרה הזה הוא ציוץ קטן ל- The list day בטוויטר. וענו לי בחזרה, וצייצו ונתנו רעיון. רגע, רגע! זזה מהר מדי וגדול מדי עלי, שאני אעשה דבר כזה? אולי נחשוב על קצת כמה ימים. ואולי דווקא אעשה בדיוק את ההיפך ממה שאני עושה בד”כ ואלך על זה.

IMG 2.0

IMG_3.0

 

 

 

 

אז שלחתי את לחמי – הפוסטים שלי על פני המים. גם אם לא יקרה כלום כרגע, אולי חלום אחר יתגשם, והפוסט יופיע ברשימת חמשת המובילים באתר.

עוד מהבלוג של Lihi Nachmias

תצוגה מקדימה

דלתות מסתובבות: חנויות, זיכרונות וחוויות

   סגירת מעגל קשה להאמין שבערך משנת 2009 לא הייתי בעיר שנמצאת במרחק נסיעה של פחות מ 20 דק' מהקריות. לא בתוך העיר ממש בכל אופן, עקפתי אותה מסביב לא מעט ובהזדמנויות שונות...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

הגלאם של גילמור: האימא והבת הכי מגניבות על המסך חוזרות

איימי שרמן- פלדינו היא לבטח אחת הנשים האהובות ביותר בשבוע האחרון ונט-פליקס הוא  המקום החם להיות בו. הרשת אישרה שהיא תפיק את מיני סדרת ההמשך לבנות גילמור, שהיתה להיט רציני משנת 2000-2007. לטובת מי שלא בעניינים, תזכורת קלה:...

תצוגה מקדימה

החיים על פי בילי

ערב של כיף היה לי בשני בערב השבוע.  ערב בנות של ממש, עם שתי חברותי הטובות ובת דודתי בהשקת המחזמר בתאטרון חיפה. ההנאה החלה כבר בפינוק של ההתחלה, עם מזנון קינוחים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה