הבלוג של אורית בראון אגמי

מאי בלוג

יועצת תקשורת, בעלים ומנהלת של בראון תקשורת, בלוגרית פעילה ובועטת.

עדכונים:

פוסטים: 177

החל ממאי 2010

10 במאי 2015- תאריך שאזכור כל חיי.

א. כי זה יום ההולדת שלי

ב. כי ביום הזה זכיתי לשמוע את אשת ראש הממשלה על דוכן העדים בבית המשפט, כשהיא למעשה הנתבעת.  באופן רשמי זו המדינה שנתבעת והיא רק העדה. להבנתי היא היא הגורם שאמור להיות נתבע ומכיסה יש לשלם למני נפתלי ולנפגעי שרה האחרים לכאורה.

אני שמחה שנולדתי ואת יום ההולדת שלי מקדישה בדרך כלל לכייף.  היתה לי כוונה גם לחגוג ביום הזה, אבל הרצינות השתלטה על יום ההולדת ואת המסיבות – דחיתי.  חשתי ביום הזה חובה מוסרית להיענות לבקשתו של מני נפתלי ולעלות לירושלים, זאת על מנת להיות נוכחת בקהל  בעת חקירת עדים במשפט שלו נגד מדינת ישראל. תביעה בה הוא טוען שקיבל יחס לא נאות. יחס המגיע לכל עובד. לעובד בכלל ולעובד בבית ראש הממשלה בפרט. מה שנקרא –  העסקה פוגענית. מני מבקש לחזור לשרות המדינה, לקבל פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו במעון ראש הממשלה ושכל זה יהיה ללא אות קין על מצחו. אני מבינה אותו.

מני אמר לי שהמשפט מתחיל בתשע. להגיע בתשע לירושלים מתל אביב זה תיק. אבל, מה לא עושים למען המצפון שלי. השכמתי קום ועליתי לבירה הישר לבית המשפט לענייני עבודה, שם נקבע שבין שלל העדים תופיע גם אשת ראש הממשלה כאחת האדם, כאזרחית מהשורה. רגע היסטורי לטעמי. אבל ככל הנראה רק לטעמי. קהל רב לא היה שם. גם נציגי התקשורת שהיו שם לא היו מבכירי התקשורת הישראלית.

להערכתי למני נפתלי אין הרבה חבריי אמת. לו הם היו רבים – הם  היו גודשים את בית המשפט. אני מניחה שרבים נעלמו לו. ה ם  מ פ ח ד י ם.  לא מכירה את מני אישית. נתקלנו ברחוב וזיהיתי אותו. כהרגלי, פניתי ושאלתי שאלות. לאחר מכן התחברתי אליו בפייסבוק. אני מתרשמת שהוא אדם ישר. חשתי חובה ערכית ואזרחית לבוא למשפט שלו נגד מדינת ישראל.  כך הפכה שרה נתניהו השושבינה של היומולדת שלי ואני השושבינה של העדות שלה. כשתם יום המשפט, שבתי הביתה באפיסת כוחות. נכנסתי  מתחת לפוך לשינה עמוקה  - זאת עד לכתיבת שורות אלה.

אפשר לקרוא את תמליל של נאום שרה בבית המשפט, אבל עד שייחשף התמליל – נישאר עם חלקי מידע וידיעות מכובסות בעיתונות (היו כמה שכתבו כתבות צבע מצודדות, כמו אמיר אורן “הארץ”, שעשה חסד עם  המציאות).   הידיעות בעיתון המתקרא “העיתון של המדינה” ועל אחת כמה וכמה אלה שבעיתון-הבית של שרה – מכובסות. גם המיקום שלהם. לו לא היו מכובסות הן היו הידיעות הראשיות של יום למחרת המשפט. בבית המשפט אתמול היו גם עדויות שקר תחת שבועה – לכאורה ולהבנתי. עצם זה שיש סתירה בין עדויות – משמע שחלקן לא אמת. תמוה בעדותה של שרה היה, שהיא אמרה שהיא הולכת לעיריית ירושלים שלוש פעמים בשבוע לעבודה כפסיכולוגית ואילו הפרקליטה של מני טענה ששרה בחופשה ארוכה ללא תשלום. מישהו פה טועה במקרה הטוב. מאחר שאני בלוגרית ואין מעליי עורכים, יש לי החופש לכתוב מה ראיתי, מה שמעתי ומה המחשבות שנובעות מכך.  אני עושה את זה כי זו תמצית הדמוקרטיה: היכולת של אזרח להתבטא בכנות וביושר ולעשות ככל יכולתו לפעול לחברה צודקת יותר. בבלוג שלי אני לא אמורה להיות אובייקטיבית ולא למסור לכם מידע יבש. אספר לכם מה ראיתי, מה חשבתי ומה המסקנות שלי. אני מלאת תודה לאתר סלונה על האכסנייה וליקום שמאפשר לי את החופש הזה.

לא אלאה את הקורא כפי שהלאו אותי בפרטי פרטים של חקירות העדים בבית המשפט. עובדי הבית עלו אחד אחד והעידו, ביניהם גם הממונה עליהם: סמנכ”ל משרד ראש הממשלה עזרא סיידוף (סיידוף, שמבוגר ממני בכעשר שנים, זכור לי מעבודתי בלשכת ראש הממשלה בימי פרס העליזים לפני כמעט שלושים שנה. כבר אז היה משרתם של השליטים במדינה). את העדים ראיתי מהגב בעת מתן העדות. להתרשמותי, על פי שפת הגוף שלהם, תחום שאני שולטת בו, היתה עמידתם לא בוטחת: לא פתוחה, מקומרת למעט שני מנהלים. האחד, שהודיע מייד שאין לו זמן בשביל בית המשפט כי אין לו בייביסיטר לילדה (???) והשני, מנהל תחום המאבטחים שלא כפוף לשרה, ולכן נראה מאושש, זקוף ובוטח. סיידוף, בניגוד לפקודים שלו, היה עם שפת גוף עליונה תוקפנית ובוטחת. חזה רחב וגב פתוח וגם מלל תוקפני כלפי עורכות הדין של התביעה. אבל, הרגליים והעמידה המשוכלת שמאחורי הדוכן הסגירו חולשה, עמידה חלשה ורגליים חלשות בכלל. שזה עונה על הטיפוס להבנתי: בוס רב עוצמה עם המון סמכות, אבל עדיין משרת את האדונים -השליטים.  הסיטואציה שהצטיירה לי  הזכירה את סדרות בריטיות שמתארות מערכות יחסים בין אדונים למשרתים במאה הקודמת כשאגף המשרתים למטה ושל האדונים למעלה (כדוגמת הסדרה “Upstais Downstairs” שנקראה בישראל “אדונים ומשרתים”).

התברר אתמול שברגע שמני נפתלי  החליט לתבוע את מדינת ישראל, דהיינו – את בית ראש הממשלה – החל שם מחול שדים. בשלב ראשון שלשו לידי מני כסף שלא מגיע לו בצורת שכר (לא שוחד חס וחלילה אלא תוספת לא מנומקת לשכרו) כפי שצויין על ידי אחד העדים – תוספת בלתי מוסברת.  למעט פחד מהתביעה ומ”לחץ” בבית ראש הממשלה כפי שתואר בעדויות וגם, וזה לעדותה של שרה: עשרות עובדים הציפו לכאורה את הלשכה של שרה במכתבי הלל לבית. לי זה עשה אסוציאציה של הקרמלין, יותר מאשר בית ראש ממשלת ישראל. המכתבים נכתבו בשפה גבוהה ותיקנית להפליא, אב הבית הקודם אף הודה שאת המכתב ניסח עבורו  עורך דין הבית יוסי כהן (“נפגשנו בבית מלון. אני סיפרתי לו והוא כתב” אמר העד). בין שלל מכתבי ההלל, שרה קיבלה  מכתב בעברית שוטפת מעובדת ממוצא רוסי שאיננה דוברת מילה עברית. חלק מהמכתבים לא היו חתומים. כך עלה  מהחקירות על הדוכן.

ואז הופיעה שרה. היה חסר בהופעה שלה כרוז עם חצוצרה ושטיח אדום. האולם, שהיה במשך כל היום ובמשך שעות חקירה ארוכות – כמעט שומם וריק מאדם, התמלא צלמים לכמה דקות (התאפשר לצלם באולם עד לכניסת השופטת) והיתה מהומת אלוהים. את שרה ראיתי ממרחק אפסי. היא היתה מתוחה אבל בטוחה בעצמה, עם שפכטל עבה של איפור, ריסים ענקיות ולבושה מוקפד ומהודק (היא אכן רזתה),  מחוייטת בצבעי שחור ומעט לבן. קרבית.

עד כה נחשפתי לשרה דרך העיתונים והפוטושופ. הפעם זה היה נטורל. לא היה יחצ”ן שלוחש על אזנה והיא דיברה ברצף ללא התייעצות עם העורך דין שהיה מאחוריה. שתתה מים מידי פעם, אבל דיברה בצורה ברורה וללא היסוסים. היא עברה ככל הנראה הכנה, אבל כשמדברים הרבה ועומדים הרבה ניתן להתרשם מהאדם. התרשמתי מהגב שלה והתסרוקת המוקפדת ומהדברים שהיא השמיעה. ההתרשמות שלי משרה היא בעיקר הפשטות. פשטות המחשבה והביטוי. היעדר כל מורכבות. יש טובים, שזה היא ובעלה והילדים וההורים שלה ושלו מנוחתם עדן שנפטרו והותירו אותם שבורי לב לדורות של נרות נשמה, ויש רעים – שזה היתר. שרה על הדוכן, ציירה עצמה כמלכה נרדפת על ידי הנתינים שלה. היא  התלוננה על מר גורלה ותפקידה הקשה וכפוי הטובה שהועיד לה גורלה כאשת ראש הממשלה, שחיה בצריף  רעוע ומט לנפול.

עורכת הדין המדהימה נעמי לנדאו, חקרה את שרה בחכמה. היא איפשרה לגברת נתניהו לנאום נאומים קורעי לב כמעט ללא הפרעה והנחתה אותה פה ושם להמשיך בשאלות והבהרות חשובות וענייניות.  הבעות הפנים של לנדאו והיד שלה שתמכה מידי פעם במצח, התנופפה במחוות דרמטיות של יאוש ולפעמים אחזה בצוואר שלה כאילו היא נחנקת – הסגירו אותה. הם אמרו פלצות לנוכח העדות – מופע אימים חריג ודרמטי. שרה לא ענתה לשאלות הפרקליטה של מני ישירות, אולי משום שהיא,  לנדאו, לשיטתה של שרה שייכת למחלקת הרעים וכנראה, גם משום שלנדאו לא המחליטה פה. שרה, פנתה  אינסטנקטיבית  אך ורק למוקד הכוח – השופטת. מבחינתה, כך אני מבינה, הפרקליטה היא זבוב טורדני ובעלת הבית היחידה שנחשבת פה – היא השופטת. זו האחרונה, תקשיב ותשמע על חייה הקשים והרדיפה האיומה שהיא נתונה לה – ותוציא אותה נקייה – בדיוק כפי שעשו קודמיה.

ימים יגידו.

לפני סיום, כמה מילים על  חופש העיתונות. שרה דיקלמה,  מה ש”בעלי” אומר כל הזמן על התקשורת, ואף יצאה עם הקבלה ספרותית  בה ציטטה את הארי פוטר על ההוא שאין להגיד את שמו. זה  להבנתה גם העיתון וגם העומד בראשו – התגלמות הרשע עלי אדמות, שאין להגיד את שמם. ידיעות אחרונות, כביכול מהלך אימה במשפחת נתניהו, תשכחו מזה: אין שם אימה – יש מלחמת גוג ומגוג בין ישראל היום המשרת את המלוכה לבין המורד ידיעות אחרונות שמסרב לשמש שופר ואסקופה נדרסת של בית ראש הממשלה. להבנתי משפחת נתניהו הכריזה מלחמה על נוני מוזס וידיעות אחרונות כדי להגן על ישראל היום ולקדם אותו בתחרות בין העיתונים.  כך לעניות דעתי ולכאורה. מעבר לכך, ראש ממשלה שמסית לכאורה נגד העיתונות והעיתונאים החופשיים ובעיקר האמיצים כמו רביב דרוקר ונגד עיתון לגיטימי כמו ידיעות אחרונות – מועל בתפקידו כראש ממשלה דמוקרטי. הוא מסכן בכך את הדמוקרטיה ואותנו האזרחים במדינה החופשית, ואישתו שהתחכום שמיחסים לה על פי מה שהייתי עדה לו – ממנה והלאה – מדאיגים אותי עד מאוד.

 

 

המלכה-האם. שרה נתניהו

המלכה-האם. שרה נתניהו

 

מני נפתלי,  העסקה פוגענית

מני נפתלי, העסקה פוגענית

 

עוד מהבלוג של אורית בראון אגמי

תצוגה מקדימה

גירושים מאוחרים

גדעון סער, פוליטיקאי, הוא לא יספר לכם מה קורה מאחורי החזות המושלמת של זוג שני ילדים וכלב שחיים יחד באותו בית - כלפי חוץ מדובר באידיליה. אני אספר לכם. סער, שר החינוך שלנו (!), נפרד מאישתו אחרי 20 שנות זוגיות משותפת, אני נפרדתי...

תצוגה מקדימה

מסע מיוסר של ג'ינג'ית

בחורה יפיפיה עם שיער ג'ינג'י לוהט ותספורת חצופה -  ישבה בשולחן לידי בקפה ביאליק. בשלב מסויים,  פנתה אליי האדמונית וביקשה שאשמור לה על התיק,  היא רוצה ללכת לשרותים. שאלתי מה לדעתה מונע ממני לקחת לה את התיק ולהעלם. ענתה...

תצוגה מקדימה

אישה חצי אישה

פירוק אישה על במה. "פרדוקס" בתיאטרון תמונע בהצגה פרדוקס, המועלית בימים אלה בתיאטרון תמונע, מתמודדת המחזאית והבמאית שרון שטרק באומץ ובכשרון רב עם התפר שבין מציאות לדמיון, הזייה למחשבה, ממשות לתעתוע ובשאלות מי הוא האדם...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה