מקומון, עיתון ויציאה מהארון

כוחות השוק בתקשורת המונים והיציאה של אסי לוי מהארון

בחורה עם מחשב נייד

עיתונות הוא מקצוע חמקמק. רבים רואים בעיתונאי את מקור הבעייה וזועמים עליו מבחינת: להרוג את השליח. לדידם – העיתונות אשמה בכל. בחוליים החברתיים, באלימות הגואה, ברמה הרדודה, בחומרנות  ועוד ועוד ועוד. אם כבר יש עיתונות שמעמיקה וחוקרת – מייד מוצאים לה תוויות שליליות אחרות:  "עוכרי ישראל " "אויבי האומה" "אוייבי השלטון" "שקרנים" ועוד.

חדשות רבותיי: העיתונות זה אנחנו. כל מה שתגידו על עיתונאי – דברו בגוף ראשון. החוליים החברתיים – זה אנחנו, האלימות הגואה – כנ"ל, החומרנות – גם. יש בעייה במערכת החינוך, הבריאות – הכ-ל זה אנחנו. זה לא הם העיתונאים.

אומרים שהרמה של העיתונות יורדת: גם זה לא מדוייק – העיתונות בדרך נס, עדיין חיה ונושמת ועושה את עבודתה, גם כשטייקונים מאיימים להטביע אותה מצד אחד והפוליטיקאם מצד אחר. עדיין יש עיתונאים ולא מעטים, שעושים מלאכתם נאמנה, רובם בשכר זעום. ומה לעשות – התמונה שהעיתונאי מציג – לא בהכרח נעימה.

סיפור מאחורי הקלעים – איך עובדים האינטרסים. עד לאחרונה עבדתי במקומון של איזור השרון. זיהיתי סיפור קטן: השחקנית אסי לוי מופיעה באיזור השרון בהצגה "אמא שלו". את לוי אני מעריכה מזמן. היא חזקה, כשרונית ויש לה נוכחות בימתית ממגנטת. השנה  זכתה לוי בפרס שחקנית השנה, מה שרק אישר לי את ההערכה הרבה שאני רוחשת לה.

עיתונאי שיוזם ראיון, לא בהכרח מתקבל בברכה על ידי המערכות של האינטרסים. היחצ"נים, שהם אימפריה בלתי מעורערת, רוצים להיות אלה שמכתיבים את סדר היום הציבורי.  אני הייתי בבחינת זבוב טורדני למערכת. אסי, בחורה נחמדה, והיה לה קשה לסרב לזבוב הטורדני (אני). היא הסכימה לראיון למקומון. הוזמנתי לביתה.

כנראה היחצ"נים הילכו עליה אימים, כי כשהגעתי לביתה היא הודיעה לי בהתנצלות שנאסר עליה להתראיין.  לגיטימי רבותיי, זה שם המשחק. כפי שכתבתי בטור הקודם – העיתונות היא שוק לכל דבר עם סחורה (הסיפורים), חנויות (התקשורת) והצרכנים (הציבור הרחב- צרכני התקשורת). אוסיף לזה:  מערכת משומנת היטב  של אנשי שיווק  שמשווקים לתקשורת סחורה ומספקים אותה בהתאם לאינטרסים שלהם – והאינטרסים שלהם הם: למכור את הסחורה שהם מייצגים לכמה שיותר אנשים שרלבנטים להם (אלה הם היחצ"נים והדוברים).

אני עקשנית ונסיעה בינעירונית לראיון שכבר יושב לי בראש, היא לא עניין של מה בכך .  היה דין ודברים עם היחצ"נית שבסופו, קיבלתי את האישור המיוחל. המגבלות היו – אף מילה אישית, אך ורק על ההצגה בהרצליה ולא ראיון נרחב אלא אייטם קטן. שויין. מזל שאסי אישה אינטילגנטית והשיחה על תיאטרון היתה מעניינת. משהו באוויר אמר לי שיש סיפור..הקשיתי על אסי מדוע הודתה רק לנשים בטקס פרס התיאטרון. התשובה היתה מעורפלת.

טיימינג מושלם ליציאה מהארון. שבוע הגייז
טיימינג מושלם ליציאה מהארון. שבוע הגייז

השבוע, בטיימינג מושלם ליציאת סרט חדש בכיכובה,  בדיוק בשבוע שהוא חגיגת גייז צבעונית, יצאה אסי לוי מהארון בכתבת שער של מוסף סוף השבוע של ידיעות אחרונות . אני אכלתי את הלב. אבל, כמו בספורט, אני מודה שכשהיריב של מקומון הוא שער במוסף של העיתון של המדינה – השוק עובד לטובת העיתון.

הכותבת היא עיתונאית ומאמנת

אורית בראון אגמי
בלוגרית פעילה ובועטת. היתה עיתונאית שלושה עשורים. היום מלמדת ילדים ביפו ובשכונת התקווה תקשורת ואקטואליה.