הבלוג של אורית בראון אגמי

מאי בלוג

יועצת תקשורת, בעלים ומנהלת של בראון תקשורת, בלוגרית פעילה ובועטת.

עדכונים:

פוסטים: 177

החל ממאי 2010

עם ההרשעה של משה קצב התחושה שלי חגיגית. יחי ארגוני הנשים ותחי מערכת החוק בישראל

30/12/2010

ימים רבים עברו מאז עמדתי בככר מלכי ישראל עם שלט תוצרת בית שהכנתי עם הבן שלי יואב, עליו כתוב בפשטות ובטוש שחור: “קצב לכלא”. עמדנו שם שעות ארוכות בין ההמונים עד שכאבו לנו הרגליים וגם הידיים שנשאו את השלט. הבענו את מחאתינו בנוכחות, בשלט ובקריאות קצובות. לקחתי חלק פעיל בקמפיין נגד קצב גם כיועצת תקשורת במשך כל המהלך של מחאה מאורגנת הקוראת להרשעתו. באותם ימים ייעצתי נגד החיבור שנעשה אז בין משה קצב לחיים רמון. חיבור שלא היה לרוחי. אז, ובוודאי היום, סברתי שיש הבדל של שמים וארץ בחומרת העבירות. קצב הוא פושע, שעכשיו הורשע בבית המשפט. רמון הוא מטריד מיני, שלמיטב ידיעתנו פעל פעם אחת והורשע על עברה יחסית מינורית לזו של קצב. חשוב לעשות את האבחנה הזו בצורה ברורה. להבנתי, אין לרמון מה להמשיך בקריירה ציבורית ומצער ולא נכון שהוא עדיין עימנו ברמה הציבורית – יש עליו אות קלון, אבל: הוא לא פושע ברמה של משה קצב שבמשך שנים פגע בנשים, ישב בכסא נשיא מדינת ישראל ובייש את עצמו ואת התואר שהוא נשא בצורה שקשה לתאר.

יש מספר גיבורים מרכזיים בפרשה המדהימה הזו -  פרשת משה קצב – בראש וראשונה המתלוננות כולן, שמגיע להן צל”ש על אומץ ליבן,התעוזה והיכולת לצאת מעמדת הקורבן לעמדת המאשים. שאפו. הגיבור השני הם כל ארגוני הנשים ובראשן יש לציין את מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, שיזמו וארגנו את המהלך הציבורי המרכזי נגד קצב ובין היתר גם את אותה הפגנה המונית בככר מלכי ישראל. שם אחד שיש לציין הוא דורית אברמוביץ’, שניהלה את הקמפין נגד קצב (ורמון) ובאותה תקופה עבדתי לצידה, כיועצת תקשורת לקמפיין. אברמובמיץ’ שהיא עצמה נפגעת תקיפה מינית קשה, היא לוחמת לא חת ובעלת יכולת נדירה של חיבור בין כלל ארגוני הנשים בישראל ליצירת קול ברור אחד, חד וקוהרנטי. המשימה שהיא לקחה על עצמה נראתה לי בלתי אפשרית לאור רמת הויכוחים והבדלי הגישה בין ארגוני הנשים (אגו גבירותי ורבותי!! גם ארגוני הנשים חולות במחלה המצערת הזו) דורית היא זו שהשכילה, באסרטיביות וברגישות, לחבר בין ארגוני הנשים ולסייע בהובלת הקמפיין. שאפו מיוחד לה.

אני בתחושה חגיגית היום ואני חולקת על -ynet שפתחו את הכתבה המרכזית שלהם בזו הלשון: “רגע מביש למדינת ישראל”. לא נכון עורכי ynet הנכבדים!  הרגע המביש הוא של משה קצב, לא של המדינה. למדינת ישראל מגיע שאפו על האומץ הציבורי של שלוחיה שהעזו לשפוט ולהרשיע מי שהיה נשיא. יש כאן שוויון בפני החוק ועמידה במבחן בוזגלו – יחי השופטים שעשו משפט צדק  ויחי ארגוני הנשים שלחמו את המלחמה הצודקת הזו בעקשות וללא לאות. הרגע הוא רגע גדול למדינה, רגע גדול לדמוקרטיה הישראלית, למערכת החוק והמשפט, לנשים, ולאדם באשר הוא אדם.

עוד מהבלוג של אורית בראון אגמי

תצוגה מקדימה

גירושים מאוחרים

גדעון סער, פוליטיקאי, הוא לא יספר לכם מה קורה מאחורי החזות המושלמת של זוג שני ילדים וכלב שחיים יחד באותו בית - כלפי חוץ מדובר באידיליה. אני אספר לכם. סער, שר החינוך שלנו (!), נפרד מאישתו אחרי 20 שנות זוגיות משותפת, אני נפרדתי...

תצוגה מקדימה

מסע מיוסר של ג'ינג'ית

בחורה יפיפיה עם שיער ג'ינג'י לוהט ותספורת חצופה -  ישבה בשולחן לידי בקפה ביאליק. בשלב מסויים,  פנתה אליי האדמונית וביקשה שאשמור לה על התיק,  היא רוצה ללכת לשרותים. שאלתי מה לדעתה מונע ממני לקחת לה את התיק ולהעלם. ענתה...

תצוגה מקדימה

אישה חצי אישה

פירוק אישה על במה. "פרדוקס" בתיאטרון תמונע בהצגה פרדוקס, המועלית בימים אלה בתיאטרון תמונע, מתמודדת המחזאית והבמאית שרון שטרק באומץ ובכשרון רב עם התפר שבין מציאות לדמיון, הזייה למחשבה, ממשות לתעתוע ובשאלות מי הוא האדם...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה