הבלוג של אורית בראון אגמי

מאי בלוג

יועצת תקשורת, בעלים ומנהלת של בראון תקשורת, בלוגרית פעילה ובועטת.

עדכונים:

פוסטים: 177

החל ממאי 2010

הם עברו את הגבול מזמן והחילונים נרדמו בשמירה. להתעורר ומהר

16/06/2010

האיום החרדי

הילדות שלי עברה עלי בירושלים. ירושלמים חילוניים רבים מפתחים איבה לחרדים. אולי זה נובע מתחושה של איום ופחד אולי זה משהו אחר, אבל האיבה הזו נמצאת שם אצל רבים. לא רבים מעזים לבטא אותה. מי שאין לו נימוסים והדחקות בעניינים האלה זה הילדים. הם אומרים מה שהם חושבים ומבטאים פחדים וחרדות בדרכם הבוטה. ילדים, כמו ילדים, אומרים מה שהם חושבים. אני זוכרת את הפנטזיות שהיו לילד אחד בכתה שלי שנחשב אחד השובבים. היינו בני 13 בערך. הוא תיאר לנו בצבעים חיים סרט אקשן שבו הוא נכנס עם שריונית למאה שערים ומכריז ברמקול  כל מיני דברים כמו השמד כל חרד, דרוס כל דוס, צרור באדמור ומחסנית ברבנית. מצמרר נכון? לא המצאתי את זה ואני מתנצלת על הביטויים הללו שהקלדתי כאן. אני לא זו שפיתחה אותם והם לא מבית המדרש שלי שגורס: לפעול תמיד על פי חוק ואף פעם לא  באלימות. אבל, אלה היו הדברים מפי הילדים הירושלמים של שנות השבעים והשמונים. ציטוט מדויק.

זה שיש עכשיו ראש עיר חילוני לירושלים זה בהחלט מפתיע. אני מלאת הערכה לאיש הזה, ניר ברקת, שלקח על עצמו משימה כל כך מסובכת, זאת לאחר שעשה פסק זמן  מעולם העסקים שבו הוא הצליח ובגדול. על פי הסטטיסטיקה, הסיכוי לעוד ראשי ערים חילוניים בירושלים הולך ופוחת. העיר הזו נכבשה. בירת ישראל. הפכה לעיר של החרדים. מאחר שזו עיר בירה של מדינה ישראל זה עקום לגמרי. ירושלים היא הבירה כו-לם ועליה להיות עיר לכל הדתות ולא עיר חרדית. עיר פלורליסטית וצבעונית ולא עיר בשחור. מודה באשמת – אני אחת מרבים שברחו משם  למרכז הארץ הפלורליסטי.

מצאו פריירים

החרדה מפני החרדים לא צמחה לה סתם כך, גם לא העוינות שחלק מהציבור חש כלפי האוכלוסייה הזו. אנחנו הבאנו את זה על עצמנו. אנחנו ולא הם. אנחנו נכנענו שוב ושוב לדרישות ולתביעות, אפשרנו לאלפים לשבת בישיבות מבלי להתפרנס ומבלי לשרת בצבא. הסיפור הזה עבר את הגבול מזמן. הציבור החופשי (לא אקרא לו חילוני כי הוא מורכב גם מדתיים וממסורתיים) שתק ובג”צ, המפלט האחרון, מציל מידי פעם את המצב. ברוך השם כמו שאומרים המאמינים, שיש לנו בג”צ. פרצה פה מלחמת גוג ומגוג בין הציבור החופשי לציבור שחלקו, אף אינו מכבד את מוסדות החוק של המדינה ואינו מכיר במדינה ובדגל (וגם שורף אותו ומזלזל ביום הזיכרון לחללי צה”ל מאחר שזה יום שאינו רלוונטי עבורו..)

החילונים וכך גם חובשי הכיפות הסרוגות והמסורתיים, הפכו בעצם  לחוטבי העצים ולשואבי המים במדינה. הם אלה המספקים לציבור החרדי דמי קיום והגנה מפני צבאות פולשים. לפעמים אני צובטת את עצמי על מנת לוודא שזו אמנם המציאות. איך אנחנו מאפשרים את כל האבסורדים הללו. איך אנחנו מוכנים לשלם מיסים גבוהים, להתגייס לצבא, לסכן את חיי בנינו, בין היתר בהגנה על  החבר’ה האלה מסולסלי הפאות, שבכל ארץ אחרת בעולם, משלמים מיסים כמו ילדים טובים ושומו שמים: אפילו הולכים לעבודה ומתפרנסים. כך קורה עם החרדים בניו יורק, החרדים בלונדון, ובכל עיר אחרת בעולם. רק אצלנו הם מצאו פריירים.

קצת אקשן

קראתי את הטור של סבר פלוצקר בידיעות אחרונות  ( “הזדמנות שהוחמצה” / סבר פלוצקר, ידיעות אחרונות,  16.6.10). הוא הקפיץ אותי. פלוצקר טוען שבג”צ עכשיו הורס את הסיכוי שהם, החרדים, יצאו לעבוד. אחרי כל המהומות שסבר צופה לנו, כל הרצון הטוב החרדי להתאמץ ולהביא קצת לחם הביתה -  יתפוגג לו. סבר!  מה זו ההתקפלות הזו? הם ייצאו לעבוד אם לא יהיה להם כסף ולא יהיה להם כסף אם הם לא יהיו סמוכים על שולחננו ויתקיימו מהמיסים שלנו. מי שמסרב למלא חובות – לא אמור לקבל זכויות. אם לא מתאים לצבא לגייס אותם וזה יהווה יותר בעיה מתועלת אז שלוש שנות שרות חובה בבתי חולים, במוסדות לנכים ומוגבלים בסיוע לנזקקים, בשעורים לתלמידים מתקשים ובכל מקום אחר שיתרום למדינה הזו – שלוש שנים מלאות וימי תרומה מלאים, כנגד שלוש שנים במדים. ואחר כך לצאת לעבוד. יקבל תמיכה מהממשלה מי שבאמת זקוק לה. מי שאינו כשיר לעבוד ולא מי שמעדיף להתפלל מבוקר עד לילה.

ביבי טוען שצריך לטפל בכל זה בדרכי נועם. למה? כשירושלים עולה באש כל שני וחמישי לאור אנרכיה משתוללת של הציבור הזה? למה “דרכי נועם”. צריך להפסיק עם הכניעה לאוכלוסייה הזו ושהממשלה וביבי בראשה תפסיק למכור לנו כל הזמן את האיומים הביטחוניים מבחוץ, כי אם ביבי רוצה צבא של לוחמים, שלא מרגישים הפראיירים האולטימטיביים – שיפגין עמוד שדרה ושירים את הכפפה הזו שמונחת לה שם כל כך הרבה שנים.

אגב, אני חושבת שחלק מכל ההתפרעויות החרדיות עם הקברים, המהומות סביב האמא שהתעללה בילד שלה, ועכשיו עם השטות החדשה הזו -  נובע גם  משעמום…כשעובדים קשה, יש פחות אנרגיה לכל השטויות האלה. נראה לי שיש שם הרבה צעירים מלאי אנרגיות והורמונים שמחפשים איפה להוציא את המרץ ולייצר לעצמם קצת אקשן.

והמלצה לסיום – שווה לקרוא את הראיון שהתפרסם בכלכליסט עם פרופסור אמנון רובינשטיין שמתייחס לנושא החינוך אצל החרדים

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408229,00.html?dcRef=ynet

עוד מהבלוג של אורית בראון אגמי

תצוגה מקדימה

גירושים מאוחרים

גדעון סער, פוליטיקאי, הוא לא יספר לכם מה קורה מאחורי החזות המושלמת של זוג שני ילדים וכלב שחיים יחד באותו בית - כלפי חוץ מדובר באידיליה. אני אספר לכם. סער, שר החינוך שלנו (!), נפרד מאישתו אחרי 20 שנות זוגיות משותפת, אני נפרדתי...

תצוגה מקדימה

מסע מיוסר של ג'ינג'ית

בחורה יפיפיה עם שיער ג'ינג'י לוהט ותספורת חצופה -  ישבה בשולחן לידי בקפה ביאליק. בשלב מסויים,  פנתה אליי האדמונית וביקשה שאשמור לה על התיק,  היא רוצה ללכת לשרותים. שאלתי מה לדעתה מונע ממני לקחת לה את התיק ולהעלם. ענתה...

תצוגה מקדימה

אישה חצי אישה

פירוק אישה על במה. "פרדוקס" בתיאטרון תמונע בהצגה פרדוקס, המועלית בימים אלה בתיאטרון תמונע, מתמודדת המחזאית והבמאית שרון שטרק באומץ ובכשרון רב עם התפר שבין מציאות לדמיון, הזייה למחשבה, ממשות לתעתוע ובשאלות מי הוא האדם...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה