הבלוג של אורית בראון אגמי

מאי בלוג

יועצת תקשורת, בעלים ומנהלת של בראון תקשורת, בלוגרית פעילה ובועטת.

עדכונים:

פוסטים: 177

החל ממאי 2010

רשמים ממסיבת סיום של חטיבת ביניים. מיניות טבעית ומתפרצת, שמחת חיים ואנרגית נעורים. אני הייתי במקום אחר בגיל הזה.

14/06/2010

חזרתי הלילה ממסיבת סיום של חטיבת הביניים. הבן הקטן שלי עולה לתיכון. האחים שלו כבר גדולים. הם לא בבית וגם אבא שלו לא. הוא נסע מטעם העבודה למסע עסקים בחו”ל. הייתי שם, רק אני עם הבן הקטן שלי, במסיבת ההתבגרות שלו. הוא הבייבי שלי.  בייבי שכבר גבוה ממני גם כשאני בנעלי עקב. יצא לבלות עד החברים עד אור הבוקר. יש טופס חתום מכל ההורים וגם הורה מלווה, כיאה לבית ספר מסודר ברעננה. אני פה, לבד עם הכלב והחתול. הקן שלי מתחיל להתרוקן. הילדים שלי כבר לא ילדים. הרגשה מוזרה.

היתה מסיבה עליזה.  נערים ונערות יפים, רעננים ושמחים. הם נתנו הופעה נהדרת, שהם עצמם חיברו. מלאי ביטחון עצמי ואנרגיות, תנופה ושמחת חיים. הבנים חתיכים. הבנות סקסיות. אני זוכרת את עצמי בגיל הזה. לא הרגשתי נוח בגוף שלי. לא ידעתי איך להתלבש, מה מתאים לי ומה יעשה לי להרגיש טוב עם עצמי. הייתי משקפופרית ולא היה לי מושג שאני חתיכה. הרגשתי ברווזון מכוער. טום בוי.  בגיל שש עשרה חוויתי את הנשיקה הראשונה עם החבר הראשון, בגן השושנים בירושלים, על ספסל עץ ירוק. הוא היה גמלוני ונבוך. גם אני. כל מה שהיה לו להגיד אחרי הנשיקה – היה:  ”מממ..מוזר. זה לא כמו בסרטים”. לא ידעתי מה לעשות עם המשפט הזה. די מעליב למען האמת.  הוא הרי מעולם לא הופיע בסרט ולא היה לו מושג מה זו נשיקה של הסרטים, שהיא בכלל זיוף אחד גדול. זה רק הדגיש לשנינו, כמה אני הייתי שונה מהפנטזיה שהיתה לו וגם כמה הוא שונה מזו שלי.

במסיבות שלנו, הבנות לבשו חולצות משבצות שהיו גדולות עלינו בכמה מידות. אלה היו חולצות גבריות של האבות שלנו, החולצות היו שוברות צורה והסתירו את יופיינו ונשיותנו. הלכנו בסנדלים שטוחות או בנעלי בית המגפר. הבנים היו ביישניים ובכל השכבה היה זוג חברים אחד. הם נחשבו נועזים ופורצי גבולות. אולי אפילו מושחתים קצת. היחידים שהעזו לעשות מה שכולנו רצינו. אף אחת לא חלמה להתאפר. אם אני זוכרת נכון גם לא סידרנו גבות. מכסימום שעווה לרגליים. זה היה טקס חניכה בפני עצמו. אחת גילתה שיש מישהי שעושה שעווה. הלכנו אליה כולנו. היא עשתה את זה מאחורי פרגוד פרחוני אצלה במרפסת. יושבת בפישוק רחב על שרפרף  עם שביס על הראש, סכין מטבח למריחה וכלי עם שעווה חמה מבעבעת. חיכינו  כמה בנות בתור תוך כדי עלעול במגזינים של “לאישה”. זה היה שיא הטיפוח. רובנו היינו דור ראשון של צברים. להורים היו מבטאים זרים. הם באו מעולמות אחרים ולא ממש הבינו אותנו. הם היו קצת מוזרים. היום ההורים לובשים ג’ינס וטי שירט והולכים לפאבים וחדר כושר. הם גם מדברים דומה לילדים שלהם –  בצברית.

הערב במסיבת הסיום של חטיבת הביניים, הבנות, שהן בסך הכל בנות חמש עשרה, נראו כמו נשים צעירות. מיני הדוק, נעלי עקב סיכה, איפור מלא ונצנצים, שיער שעבר פאן ומחליק וכל מיני חומרים שעשו אותו חלק מאוד ומבריק מאוד, הם הרגישו מאוד נוח בגוף שלהן ובמראה הכללי וכישפו את הקהל. הבנים שרקדו איתן, לבשו חולצות מכופתרות שחורות ועניבות כחולות. הם הניפו את הבנות באוויר כאילו נולדו לרקוד. בקלילות ובטבעיות. הדור הזה נראה לי עם הרבה יותר ביטחון עצמי ממה שלי היה. הם יפים ומטופחים, מודעים ליופי שלהם. רובם מוחצנים, לא מפחדים להתלבש פרובוקטיבי,  מחוברים למיניות ראשונית מתפרצת.

אומרים שיש בעיות עם הדור הזה וזה נכון. כמו כל דור צעיר. תמיד הדור המבוגר מסתכל אחורה בנוסטלגיה. אבל, הצעירים האלה שראיתי הערב, מופלאים. עם היופי המתפרץ והרענן, הביטחון והעוצמה, שלי לא היו. אני הייתי דור שני לשואה, נוירוטית ונבוכה. לקח לי שנים של חיפושים למצוא את הזהות שלי, להפטר מפחד קהל. להגיד “אני כאן”.

הם כאן מרגע לידתם.

עוד מהבלוג של אורית בראון אגמי

תצוגה מקדימה

גירושים מאוחרים

גדעון סער, פוליטיקאי, הוא לא יספר לכם מה קורה מאחורי החזות המושלמת של זוג שני ילדים וכלב שחיים יחד באותו בית - כלפי חוץ מדובר באידיליה. אני אספר לכם. סער, שר החינוך שלנו (!), נפרד מאישתו אחרי 20 שנות זוגיות משותפת, אני נפרדתי...

תצוגה מקדימה

מסע מיוסר של ג'ינג'ית

בחורה יפיפיה עם שיער ג'ינג'י לוהט ותספורת חצופה -  ישבה בשולחן לידי בקפה ביאליק. בשלב מסויים,  פנתה אליי האדמונית וביקשה שאשמור לה על התיק,  היא רוצה ללכת לשרותים. שאלתי מה לדעתה מונע ממני לקחת לה את התיק ולהעלם. ענתה...

תצוגה מקדימה

אישה חצי אישה

פירוק אישה על במה. "פרדוקס" בתיאטרון תמונע בהצגה פרדוקס, המועלית בימים אלה בתיאטרון תמונע, מתמודדת המחזאית והבמאית שרון שטרק באומץ ובכשרון רב עם התפר שבין מציאות לדמיון, הזייה למחשבה, ממשות לתעתוע ובשאלות מי הוא האדם...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה