הבלוג של רפי אהרונוביץ'

mr-meat

שותף באיטליז ״ידע הבשרים״ ברמת אביב. מלמד, מבשל וכותב מזה שנים על כל מה שחבריי, משפחתי ואני עושים. משום מה, לא חשוב אם זה בארץ או בעולם, בבית או בחוץ, תמיד זה סביב האוכל. עד עכשיו כתבתי בעיתונות המסורתית (זו שמדפיסים על נייר),... +עוד

שותף באיטליז ״ידע הבשרים״ ברמת אביב. מלמד, מבשל וכותב מזה שנים על כל מה שחבריי, משפחתי ואני עושים. משום מה, לא חשוב אם זה בארץ או בעולם, בבית או בחוץ, תמיד זה סביב האוכל. עד עכשיו כתבתי בעיתונות המסורתית (זו שמדפיסים על נייר), עברתי לאתר ברשת, ואחרי שהסתבר לי שלמעשה כל השנים האלו אני כותב בלוג (עוד לפני שהמונח הזה היה קיים) החלטתי לכתוב בלוג. ברוכים הבאים לחיים שלי

עדכונים:

פוסטים: 43

עוקבים: 18

החל מאוקטובר 2015

בורקס חמאתי לארוחת הבוקר, שיפודים וסלטים במסעדת גריל בוכרי משתלמת וחדשה בדרום תל אביב וארוחת ערב קלאסית באחת מאלף המסעדות הטובות בעולם (ואת זה לא הוא קבע – הצרפתים קבעו!) זה היה השבוע שעבר על “מר בשר”

12/01/2016

אפילו לגזרתי למודת הסבל קשה כבר לאכול יום יום בחוץ. אחרת בטח הייתי מבקר בשבעה-שמונה מקומות. וכך השבוע ביקרתי בשלושה מקומות – אחד של בוקר, שני של צהריים (סוג של) ושלישי – של ערב (כנ”ל). כולם שונים אחד מהשני בקונספט, אבל דומים מאוד בנקודה אחת חשובה: התרחקות מהבינוניות ומהמובן מאליו-  סלט ירקות טרי באמת,  קינוחי שוקולד מושקעים ולא שגרתיים ובורקס מבצק עלים על בסיס חמאה ולא מרגרינה, לשם שינוי.

בוקר: דלאל נווה צדק
בתחזית הבטיחו מבול. במציאות: שמש חורפית חמימה וחברים טובים של הרבה שנים שלא נפגשנו עמם מאתמול בערב אבל כבר התגעגענו, ישובים לארוחת בוקר.

אם אתם מאלו שאומרים שבשביל סלט קצוץ וחביתה לא יוצאים מהבית – אז דלאל היא אחד המקומות הבודדים שלא תראו בתפריט מנה של ארוחת בוקר ישראלית. אני, איך לא, הלכתי על בורקס. אין כמו פחמימות ריקות וטעימות להתחיל עמם את הבוקר (עבורי, בכל אופן). הגיע מאפה מעולה, שופע עלים ושזוף, עם ניחוחות חמאה ומלית גבינה טובה. בצד ביצה קשה, עליה מעט פלפל שחור גרוס, יוגורט צאן וצלוחית עם פלפלון קלוי וקלוף, חריף וטעים. מצוין.
3

מנת הפרנץ’ טוסט גם היא היתה טובה מאד. הכריך היה מטוגן לשלמות בחמאה וממולא בפירות, עם מניפת אגס וקרם פרש בצד. מה שעוד הספקתי לטעום לפני שכולם חיסלו ביסודיות את מה שהזמינו היו הבריושים שבסלסלת המאפים והיו טובים מאד. יחד עם חמאה ועוד קפה הם היו עבורי קינוח מספק. אווירה נעימה, חברים מקשקשים ומתכננים – וכבר חשבתי לקום.

פתאום שסמן האוכל הימני שלי הידוע מימים ימימה בכינויו ד’ השמן הצדיק את התדמית שלו ושאל: “מה,  לא נזמין קינוח?!”. שלי, זה שהגנתי עליו בקנאות מפני פולשים, היה עיגול שוקולד עם קרמל רך ומלוח מעט ואגוזים פריכים.

index

צהריים: קניאל בשרים
יום שלישי. הגברת ואני סובבים בדרומה של תל אביב. הרעב מתחיל להציק שכן הבוקר, כהרגלי בקודש, הוצאתי את נשמתי בחדר הכושר בנסיון לקזז לפחות חלק ממה שאני אוכל. אני בולש בעיניים מנוסות אחר כל מה שנראה כעסק מזון. לא מוצא. נכנסים לחנות ושואלים ומקבלים המלצה. קניאל בשרים, לא רחוק מקיבוץ גלויות.

1

נסענו. נכנסים לאולם גדול ומרווח ליד מחלף בן צבי. ממול ויטרינה מלאה בשרים, מאחוריה גריל ומתקן שווארמה ובצד בר סלטים, שנראה מרחוק כמו של דוכני הפלאפל.
מעט בחשדנות אני סוקר את הבשרים. נראים לא רע בכלל ואפילו גיליתי שיפוד יצירתי של שבלולי פילה בקר ושומן כבש.

בתפריט על הקיר גריל ומאכלים בוכריים. אנחנו מזמינים תבשיל אורז עם כוסברה, נתחי כבש וכבד עוף – בחש – וגם שני שיפודי כבש ושווארמה בפיתה. אני הולך לבר הסלטים, אלו שללא חיוב .כאשר התכוונתי מלהתרחק ממובן מאליו – לזו הייתה הכוונה.

5

הסלטים טריים, לא שוחים בשמן ומתובלים בעדינות. בתפריט: גזר, צנוניות מרוסקות, סלט ירקות, סלט ירק, הפלפלים חריפים ומתוקים מטוגנים – בשגרה אבל לשם שינוי מוקפד וטעים. הגיע האוכל. הבחש מוצלח מאד, שיפודי הכבש ,שומנים ופריכים במידה, מצויינים. שווארמה מבשר הודו עם טחינה וחריף הגיעה בפיתה והייתה סבירה, לא יותר. הלחם הבוכרי שקלו פה מעט על הגריל עזר לסיים את הכל. אתם יודעים מה, אפילו צלוחית הציפס הקטנה שהגיעה לצד השוארמה, מהסוג הקפוא שכולם משתמשים, היה מטוגן היטב, פריך וחף מעודף שמן.

קינחנו בסוג של חלבה בוכרית וקפה שחור. תענוג של צהריים – חייב לחזור לכאן, אל מקרר וודקת רוסקי סטנדרט שמגיעה כאן בכל הגדלים.

ערב: מאנטה ריי
אחרי העדרות ארוכה מידי זה היה ביקורי השני במאנטה ריי תוך שבועיים, הפעם בחגיגת יום הולדת.
אתחיל ואומר שזה היה סיום לשבוע אוכל מוצלח, בייחוד כי שומרים כאן על רמה. את המנה העיקרית, סיר ברזל שחור מלא בכל טוב הים, אני אוכל כאן לדעתי מיום הפתיחה והוא תמיד טוב. על כך, בעולמנו רב התהפוכות, מגיע להם ציון לשבח. אני לא מופתע שהם נכנסו לאחרונה בדירוג לרשימת 1000 המסעדות הטובות בעולם.

התחלנו אני והגברת עם רביעיית אוייסטרים ז׳ילארדו – אני ממש שמח ממכת האויסטרים שפשטה על מסעדות מדינתנו! – שהונחו על מלח ושטפי אותם עם כוס קאווה יבשה מאוד.

2

לידם הזמנו מזטים מהמגש המפתה: סביצ’ה תמנונים ופלמידה כבושה קלות. מנסיון – לכו לאט על המזטים. הם טעימים, משתנים והם ממלאים כך שלא תצליחו להגיע לסיר הברזל השחור, שהגיע לפתע אל השולחן. בפנים שרימפס צדפות, סרטנים וקלמארי בציר מבושם עם ריח ים ושום. הלחם הבלקני שלצידו מכניס לכיס הרבה פוקצ’ות והולך נהדר עם הרוטב. הגברת הזמינה פילה מוסר ים שהיה עשוי היטב, פריך וטעים.

לקינוח ירדנו על פצצת מוס שוקולד, ארוזה ככדור. היא הגיעה עם רוטב חמצמץ על בסיס פרי הדר והיוותה סיום ראוי. יצאתי החוצה למרפסת, נשענתי על המעקה מול הים, הדלקתי סיגר והרגשתי בר מזל. שבוע אוכל נהדר עבר על כוחותינו.

הכותב היה אורח חשבון הבנק שלו

לעמוד הפייסבוק של ידע הבשרים

עוד מהבלוג של רפי אהרונוביץ'

תצוגה מקדימה

איך סעדתי לבד ומה חשבתי על מסעדת "שולחן"

  הטכנולוגיה ואני לא תמיד צועדים יחד באושר לעבר השקיעה. החבר'ה הצעירים בביתי אפילו מצאו לי כינוי - "טכנופוב חולה גאדג'טים",...

תצוגה מקדימה

שניצל למבוגרים: מתכון מנצח

צהרי יום חופש. אחרי אימון גופני מייגע על הבוקר (אין מנוחה לנאבקים במשקל!), אני והגברת צועדת בניחותא מול הים, על דק העץ הקדמי של נמל תל אביב. אני מביט ארוכות בסועדים היושבים בבתי הקפה. בצלחתם שלל מאכלים, בידם כוס בירה והם...

תצוגה מקדימה

מקסימום מקסיקו: החופשה של "מר בשר"

שלושת הימים בניו יורק עברו בין הרף ובתומם שוב מצאנו את עצמו בשדה התעופה. כּוֹסית-שתיים, טיסה של מספר שעות והופ – השארנו מאחור את הקור והגשם ונחתנו בשדה התעופה של קנקוּן שבמקסיקו. ...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה