הבלוג של רפי אהרונוביץ'

mr-meat

שותף באיטליז ״ידע הבשרים״ ברמת אביב. מלמד, מבשל וכותב מזה שנים על כל מה שחבריי, משפחתי ואני עושים. משום מה, לא חשוב אם זה בארץ או בעולם, בבית או בחוץ, תמיד זה סביב האוכל. עד עכשיו כתבתי בעיתונות המסורתית (זו שמדפיסים על נייר),... +עוד

שותף באיטליז ״ידע הבשרים״ ברמת אביב. מלמד, מבשל וכותב מזה שנים על כל מה שחבריי, משפחתי ואני עושים. משום מה, לא חשוב אם זה בארץ או בעולם, בבית או בחוץ, תמיד זה סביב האוכל. עד עכשיו כתבתי בעיתונות המסורתית (זו שמדפיסים על נייר), עברתי לאתר ברשת, ואחרי שהסתבר לי שלמעשה כל השנים האלו אני כותב בלוג (עוד לפני שהמונח הזה היה קיים) החלטתי לכתוב בלוג. ברוכים הבאים לחיים שלי

עדכונים:

פוסטים: 43

החל מאוקטובר 2015

מר בשר מסכם – 4 מסעדות שביקר, 3 מומלצות ואחת – קצת פחות. זה היה השבוע הקולינרי שהיה של רפי אהרונוביץ’

17/05/2017

מאחר ולא כל כך יצא לנו להיפגש (זה לא אתם , זה אני), חשבתי לעדכן אתכם על עלילותיי במרוכז. זהו תקציר הפרקים האחרונים – 4 מסעדות בשבוע אחד דחוס.

1. כרגיל מעולה: מאנטה ריי

יום שישי בערב. שקיעה ואנחנו מול הים במסעדת מאנטה ריי – בחירה שמתגלה בשנים האחרונות כהצלחה בטוחה בזכות האווירה השירות (המצוין למרות העומס בשקיעה) והאוכל.

אכלתי כאן לראשונה כחודש אחרי הפתיחה שזה בשנות מסעדה כמעט כמו שנות דור (כן, אני לא כל כך צעיר כמו שאני נראה) ומאז כל מספר חודשים לסירוגין. לעיתים היה סביר, בפעמים אחרות היה מעולה כך שהממוצע לאורך כל כך הרבה שנים הוא טוב מאד – וזה, חברים, ענין די נדיר במחוזותינו.

6

לעניינינו. לראשונות הזמנו אויסטרים טריים של חוות ג’ילארדו ובקבוק יין שאבלי שהגיעו לצד מזטים והלחם הבלקני – שילוב קלאסי ומוצלח. לעיקריות הלכנו על מנת קלמארי ותיקה על הפלאנצ’ה עם גבינת פטה ועגבניות שרי צלויות ועל מנה חדשה של לוקוס פריך על פירה בטטה סגולה. היה נהדר.

גם הקינוחים מעולים – לא מאריך במילים כי כבר כתבתי וכתבו עליהם כל מה שאפשר. רק אוריד את הכובע ואומר לשפים ולבעלים – שאפו.

7

2. קבב באשקלון

שבת. ד’ השמן סוחב אותי לטעימות יין חביבות ביקב מוסקט במושב מיישר. דגמנו יין רוזה מעולה שנרכש מיד לטובת שבועות ויין ממסך אדום (בלנד בלועזית) שמקורו במספר זנים ששולבו יחד ונרכש לטובת שאר השנה.

ליד היין הוצעו מיני טעימות. כמובן שטעמנו וכמובן שלד’ נפתח התיאבון. אוטומטית הובלנו על ידו ואחריו למסעדת הנצחון שבאשקלון. מה אומר ומה אגיד – במקרה של “הנצחון” איני איש בשורות – לא היה גרוע אבל גם לא היה טוב.

נתחיל מהחמוצים. המלפפונים בחומץ ניחנו בטעם תעשייתי – חילול קודש! (מבחינתי) – והכרוב הכבוש היה אנמי. הגמבות קלויות היו מסמורטטות לחלוטין וקטנות והכבד הקצוץ היה לא יותר מבסדר. רק מנת הרגל הקרושה הייתה טובה מבין הראשונות.

5

הקבב, הסיבה לשמה מתכנסים על פי רוב במסעדה רומנית, התגלה כאכזבה. חסר עסיסיות ומתובל לא משהו. גולת הכותרת של מסעדות רומניות עבור רומנים, מנת הבשר המעורבת – הייתה דלה ויבשושית, ובה נחו בין השאר כליות שהיו צלויות הרבה יותר מדי. רק שקדי הבקר היו טובים.

סיימנו עם פפנש – סופגניית גבינה עם ריבה שהייתה מעולה והעניקה למקום בעיני נקודת זכות כמעט יחידה. לסיכום: אם אתה בסביבה ורעב (מאד) – אפשר להיכנס.

4

3. בוכרה באמצע השבוע

בעקבות נסיבות מצערות, אכלתי במהלך השבוע בכמה וכמה מסעדות באזור אור יהודה וסמרקנד הבוכרית התגלתה כטובה שביניהן.

הצלחות יפות , בהשראה או ממקור בוכרי והאווירה, כמו בהרבה מסעדות בוכריות, לא-אישית ומזכירה מעט אולם אירועים. במקום ויטרינת בשרים משופדים מעוררת תאבון שבישרה טובות.

התחלנו עם צלחת חמוצים עם חציל קטן, מעולה ופיקנטי, כרוב כבוש פריך וטוב ועגבניה לא כבושה כלל (אני מחבב חמוצים לא כבושים לחלוטין אך זו היתה ממש לא מוכנה). הזמנו לצדם כיסונים משני סוגים – מאנטו גדולים ומאודים במילוי דלעת ודושפרה קטנים, ממולאים בבשר עם עגבניות ומבושלים ומוגשים בתוך רוטב ציר עשיר עם פלפל חריף ושפע של ירק מעל. שניהם טעימים מאד (שימו לב: הדושפרה הייתה מוגזמת בגודלה ומתאימה לזוג).

2

בתום החמוצים והכיסונים הגיעו השיפודים. הקבב טעים ועסיסי, שיפוד שקדי הבקר מאידך היה גרוע – מלוח מאוד מהכשרה ואז כנראה הומלח שוב על הגריל.

לצדם תבשיל באחש של אורז עם ירק ובשר (טוב) וסלט ירקות בוכרי, שזה סלט רגיל רק חתוך לפרוסות גדולות שהיה בהחלט טרי למרות השעה המאוחרת ביום וברור שנחתך לכבודנו. לקינוח אכלנו חלבה עשויה מאגוזים טעימה ומיוחדת וקפה. פשוט ונחמד.

3

4. לקינוח: שווארמה וחברים ליד הבית

בכל פעם שאני אוכל באיזשהו מקום קרוב לבית ומתלונן, בני הבכור לא רק שצוחק אלי אלה גם מוסיף: “אני לא מבין למה עוד לא ביקרת בלבונטיני במקום להתאכזב”.

וכך ביום אחד תפסתי יוזמה (ואת הגב) והתיישבתי במקום (בן יהודה 170, תל אביב).

השווארמה שמגישים כאן טובה מאד אבל מה שעושה את ההבדל הוא הדברים שמגישים ליד – כל מיני מנות קטנות וטעימות: חומוס ,סלטים רעננים כולל הסלט ירקות (!) סלט חצילים מבושל פיקנטי ברוטב עגבניות ועוד .

הזמנו גם כרובית על הגריל עם טחינה שהיה עונג פשוט וטעים וכאמור שוארמה בצלחת שהגיעה בתוספת שעועית ירוקה פריכה וטעימה.

כן, ברור לי ששווארמה אוכלים עם צ’יפס בפיתה כמו שפלאפל הולך עם מיץ בטעם ענבים. אבל יש אילוצים, כאלה הם החיים, חברים. עוד אכלנו קבב טלה בפיתה עם טחינה, חמוצים וחריף. הפיתה הייתה טובה מאד (ככה מספרים לי – אני שומר על המשקל ועל פיתות מסתכל רק מרחוק!). בקיצור – מקום טעים עם מנות נדיבות ששווה להכיר.

הכותב היה אורח חשבון הבנק שלו

לעמוד הפייסבוק של ידע הבשרים

1

עוד מהבלוג של רפי אהרונוביץ'

תצוגה מקדימה

איך סעדתי לבד ומה חשבתי על מסעדת "שולחן"

  הטכנולוגיה ואני לא תמיד צועדים יחד באושר לעבר השקיעה. החבר'ה הצעירים בביתי אפילו מצאו לי כינוי - "טכנופוב חולה גאדג'טים",...

תצוגה מקדימה

שניצל למבוגרים

צהרי יום חופש. אחרי אימון גופני מייגע על הבוקר (אין מנוחה לנאבקים במשקל!), אני והגברת צועדת בניחותא מול הים, על דק העץ הקדמי של נמל תל אביב. אני מביט ארוכות בסועדים היושבים בבתי הקפה. בצלחתם שלל מאכלים - ...

תצוגה מקדימה

מקסימום מקסיקו: החופשה של "מר בשר"

שלושת הימים בניו יורק עברו בין הרף ובתומם שוב מצאנו את עצמו בשדה התעופה. כּוֹסית-שתיים, טיסה של מספר שעות והופ – השארנו מאחור את הקור והגשם ונחתנו בשדה התעופה של קנקוּן שבמקסיקו. ...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה