הבלוג של רפי אהרונוביץ'

mr-meat

שותף באיטליז ״ידע הבשרים״ ברמת אביב. מלמד, מבשל וכותב מזה שנים על כל מה שחבריי, משפחתי ואני עושים. משום מה, לא חשוב אם זה בארץ או בעולם, בבית או בחוץ, תמיד זה סביב האוכל. עד עכשיו כתבתי בעיתונות המסורתית (זו שמדפיסים על נייר),... +עוד

שותף באיטליז ״ידע הבשרים״ ברמת אביב. מלמד, מבשל וכותב מזה שנים על כל מה שחבריי, משפחתי ואני עושים. משום מה, לא חשוב אם זה בארץ או בעולם, בבית או בחוץ, תמיד זה סביב האוכל. עד עכשיו כתבתי בעיתונות המסורתית (זו שמדפיסים על נייר), עברתי לאתר ברשת, ואחרי שהסתבר לי שלמעשה כל השנים האלו אני כותב בלוג (עוד לפני שהמונח הזה היה קיים) החלטתי לכתוב בלוג. ברוכים הבאים לחיים שלי

עדכונים:

פוסטים: 43

החל מאוקטובר 2015

יין, קוקטייל ומגוון מאכלים קטנים ומושקעים – מה עוד אפשר לבקש לאכול בשעות הערביים? כלום, פוסק “מר בשר”. רפי אהרונוביץ’ מגלה שיש אפריטיבו – הפי האואר בגרסה האיטלקית – גם ליד ביתו שבתל אביב. רשמים מארוחה גדולה של מנות קטנות במסעדת “צ’יקטי”

11/02/2016

אחד ממוסדות האוכל המבורכים של ארץ המגף הוא האפריטיבו, המקבילה האיטלקית להפי האואר האנגלו-סקסי המוכר היטב – הגם שלא מספיק! – אפילו בישראל.

כל מי שטייל באיטליה ראה בוודאי שבשעות בין הערביים מתמלאים הברים בעשרות מקומיים, שמפטפטים בהתלהבות על כוס קוקטייל אפרול שפריץ כתומה ותוססת או יין. מי שהצטרף גם גילה שליד המשקה מוגשים תמיד כריכים קטנים, נקניקים, גבינות ומיני טעימות – צ’יפס מעדות התפוצ’יפס, בוטנים ומה שביניהם – וכל זאת בחינם או לכל היותר במחיר מפתה וזאת על למשוך את זמנם של הבליינים, שמצדם יזמינו עוד ועוד משקאות. וכך מגיעים האיטלקים לארוחת הערב – שבארצם היא ממש מאוחרת ולא לפני שמונה בערב ׁׂ(בקיץ חלק מהמסעדות באיטליה אפילו לא מקבלות הזמנות לארוחת ערב לפני השעה 21:00)  – במצב רוח מרומם במיוחד (וגם על בטן מלאה).

IMG_7438

בחלק מהמקומות שפקדנו בטיולנו בנאפולי, מילאנו, רומא ובערים שביניהם גילינו ברים שהגישו אפריטיבו כל כך מושקע שבשבילינו הישראלים הוא שימש, איך לא, תחליף לארוחת הערב. זכור לי במיוחד אפריטיבו מושקע בבר המילנזי “סוויס קורנר”, ממש ליד הכניסה לרובע ההיסטורי. שם המזנון החופשי גדוש בגבינות ירקות וגם היין חופשי. אם זה לא מספיק, כל שולחן מקבל גם קרש נקניקים מעולים למרכזו .מומלץ אם אתם מתישהו בסביבה (Swiss Corner. Via Palestro 2, Milano).

איך נזכרתי באיטליה? השבוע אכלתי, כהרגלי בקודש, ארוחת ערב מוקדמת – הפעם יחד עם שני חברים צעירים. הזמנו מקום למסעדת צ’יקטי לשעה שש. כשהגענו, המלצר הסביר לנו שעד השמונה מתקיים אפריטיבו, שמשמעו 30% הנחה על החשבון והמשקאות (כמובן שחבריי ידעו זאת היטב מראש. שוב אני האחרון לדעת הכל!).

לא היינו זקוקים לעידוד נוסף על מנת להזמין מבחר מגוון של מנות מהתפריט שמחולק לצ’יקטי – מזטים ונציאנים קטנים, שמוגשים קרים או חמים. יש גם מנות בהשראת אוכל רחוב איטלקי וכמובן תפריט קוקטייל מורחב.

IMG_7423

התחלנו עם שני קוקטיילים מעולים: “טומי’ז מרגריטה” עם טקילה, מרטיני ביטר וליים וגם כוס של יין שרי יבש וצעיר, פתיח נחמד וחמוץ. בזמן ששתינו, התבוננתי על המקום. העיצוב נעים ומודרני ומספר נקניקים תלויים על ווים בפאתי הבר עמוס המשקאות שבלב המסעדה.

האוכל החל לזרום אל השולחן. מסקציית הקרודו – מנות נאות – בחרנו קרפצ’יו דג ים בתיבול סיציליאני שהיה מוצלח. הדג היה טרי והוגש עם שמן זית ועיקצץ מקורטוב צ’ילי חריף. מעליו פוזרו פיסטוקים וצנוברים קראנצ’יים שהוסיפו עניין ויצרו משחק של מרקמים.

IMG_7426

הברזאולה לעומת זו היתה פחות טובה. היא לא היתה יבשה מספיק ולכן גם אנמית משהו. בתוספת שמן הזית והפרמזן מלמעלה התחושה בזמן האוכל היתה שאתה טועם קרפצ’יו של בשר טרי ולא ברזאולה. חבל.

IMG_7427

מאגף אוכל הרחוב הזמנו פורקטה – בטן חזיר צלויה. בניגוד לציפיה לנתח עבה כמו במנה הקלאסית, הגיעו אלינו שתי פרוסות לחם קלוי, שעליו הלכה הפורקטה הדקיקה קצת לאיבוד. מה שכן, השילוב עם עלי הרוקט והאיולי היה מוצלח.

IMG_7434

מהצ’יקטי החמים הזמנו כדורי ארנצ’יני שהיו מעולים. בחוץ פריך ובפנים, האורז היה רך ונלוו לו פטריות וגבינות. רוטב הפסטו שהגיע מתחתיהם החמיא להם .

IMG_7421

התקדמו אל פולנטה מתקתקה עם פטריות מעל ופרמזן שהיתה טובה מאוד, נימוחה וקטיפתית .גם שיפוד גמברי – שרימפס צלויים – היה טעים וצלוי היטב, וניחן במעט חריפות של שמן צ’ילי. לחם עגבניות ושום שליווה אותנו עזר לנגב חלק מהרטבים והיה מוצלח .

IMG_7440

טעונים שיפורים היו רק הקינוחים, שלא עמדו ברמה אחת עם האוכל ואכזבו, הן במבחר והן באופן שהוגשו – בכוסות גדולות ומגושמות. פנקוטה פירות היער היתה דיי צפויה וסתמית, הטירמיסו היה טעים יותר עם שכיבת פאדג’ למעלה – לא קלאסי אבל אישית אני, כחולה פאדג’ בכל גירסה ומרקם, נהניתי.

IMG_7444

ובכל זאת היה מוצלח. לסיכום: אווירה מעולה ואוכל לא רע בכלל. תוספת מבורכת לרשימת המסעדות שאני אחזור אליהם.

הכותב היה אורח חשבון הבנק שלו

לעמוד הפייסבוק של ידע הבשרים

עוד מהבלוג של רפי אהרונוביץ'

תצוגה מקדימה

איך סעדתי לבד ומה חשבתי על מסעדת "שולחן"

  הטכנולוגיה ואני לא תמיד צועדים יחד באושר לעבר השקיעה. החבר'ה הצעירים בביתי אפילו מצאו לי כינוי - "טכנופוב חולה גאדג'טים",...

תצוגה מקדימה

שניצל למבוגרים

צהרי יום חופש. אחרי אימון גופני מייגע על הבוקר (אין מנוחה לנאבקים במשקל!), אני והגברת צועדת בניחותא מול הים, על דק העץ הקדמי של נמל תל אביב. אני מביט ארוכות בסועדים היושבים בבתי הקפה. בצלחתם שלל מאכלים - ...

תצוגה מקדימה

חמין ורוקנ'רול – טשולענט של "מר בשר"

החורף מתעתע בנו השנה, מכה בסערות ברקים וגשם ולסירוגין מבליח שבתות שמשיות. סופשבוע יכול להתחיל כאפור וגשום ולמחרת כאילו לא היה כלום, חמים ונעים. כוננות מתמדת, לא רק מבחינת בגדים (טרם איפסנו את מלתחת הקיץ) אלא גם מבחינת...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה