הבלוג של דורית הלפרין

mp4dorit

שלום, אני דורית. אמא לארבעה- שלישייה בני 7 (בן ושתי בנות) וקטנטונה בת 4. הבלוג שלי מוקדש להורות שלנו מנקודת המבט שלי. אני משתפת את חוויותיי כאם שכוללת עבודה, הרבה בישולים ואפייה, חוויות הגן ובית הספר, חופש גדול והורות לילדה... +עוד

שלום, אני דורית. אמא לארבעה- שלישייה בני 7 (בן ושתי בנות) וקטנטונה בת 4. הבלוג שלי מוקדש להורות שלנו מנקודת המבט שלי. אני משתפת את חוויותיי כאם שכוללת עבודה, הרבה בישולים ואפייה, חוויות הגן ובית הספר, חופש גדול והורות לילדה אלרגית ועוד ועוד- אם זה מעניין אותי ותופס אותי בבטן אני בטוחה שגם את/ה תמצא כאן משהו במיוחד בשבילך.

עדכונים:

פוסטים: 104

עוקבים: 13

החל מנובמבר 2013

בימים אלה מתחיל הרישום לגני הילדים וכיתה א לקראת שנת הלימודים הבאה וההחלטות והלבטים בעיצומם. אבל מה קורה כשהתאומים נמצאים בשלב שונה וההמלצות לכל אחד מהילדים שונות? כיצד מקבלים החלטה שתתאים לשניהם? על ההתלבטויות, התהיות וההחלטות שלנו בדרך לכיתה א עם שלישייה.

25/01/2017

בימים אלה ממש מתחילה ההרשמה לכיתות א ברחבי הארץ. בדרך לכיתה אלף יש החלטות שהורים לתאומים ושלישיות צריכים לקבל באופן שתמיד ישאיר אותנו תוהים אם קיבלנו את ההחלטה הנכונה. החלטות שעבור ילד אחד יתקבלו באופן משלים ושלם, אצלנו מתקבלות באופן חצוי. לשון המאזניים המכריעה כמעט תמיד תשאיר את הצרכים של אחד הילדים במקום שהוא פחות מרכזי ממה שהיינו רוצים.

אלה התהליכים וההתלבטויות שעברנו בדרך לכיתה א עם השלישייה שלנו, בתקווה שיעזור להורים אחרים:

עליה לכיתה א או שנה נוספת בגן?
תאומים ושלישיות הם ילדים שנולדו באותו יום ולעתים קרובות בהפרש של דקות בלבד, אבל הם שני ילדים שונים, לא משנה כמה הם דומים זה לזה מבחינה חיצונית. אחד האופנים שבהם נמצא שוני הוא מידת המוכנות שלהם ללמידה בבית הספר. כך שאצלנו המסע לקראת כיתה א’ עם השלישייה התחיל לקראת גיל 6 כשהם היו בגיל גבולי שבו אפשר להעלות לכיתה א’, או לבחור להשאיר שנה נוספת בגן.

פיצול לא עמד כאפשרות- ההבדלים בין הילדים הם מינוריים, אין כאן קושי התפתחותי מוחלט או מגבלה רפואית שתכריע את הכף אלא קשיים ומוכנות רגשית ולכן כהורים האפשרויות הן בין נזק לאחד או נזק לאחר ומה שמכריע את הכף הוא מידת הנזק שתיגרם לכל אחד מהילדים בכל אחת מהאפשרויות. כהורים התפקיד שלנו הוא לעשות את הטוב ביותר עבור כל אחד מהילדים, אבל הפעם הבחירה הזו פשוט לא הייתה אפשרית.

שנה שעברה עמדה מולנו הדילמה- כולם בשביל אחד או אחד בשביל כולם. האם לפגוע באחד שיצטרך לעבוד פי חמש יותר קשה כדי להדביק את הפערים של חומר הלימוד בבית הספר או להשאיר את כולם עוד שנה בגן. התייעצנו עם הגננות, הפסיכולוגית של הגנים ועם הרבה הורים – כאלה שהעלו ילדים “מתנדנדים” לכיתה א’ ואחרים שהחליטו להשאיר שנה נוספת בגן. ההחלטה שלנו התקבלה בסופו של דבר בעיקר על סמך שיחות עם הורים- מי שנשאר עוד שנה השתעמם לעתים לקראת סוף השנה בגן, מי שעלה לא מוכן לכיתה אלף (גם ילדים יחידים, אגב) פעמים רבות מצא את עצמו משלים פערים עד הכיתות הגבוהות ומצא את עצמו בתחושת נחיתות לעומת אחרים.

אנחנו בחרנו לתת לילדים שנה נוספת בגן. החלטה קשה וגם ההשלמה איתה בייחוד כשראינו את החברים שלהם הולכים לבית הספר ואותם לקחנו לגן, אבל וזה אבל גדול- קיבלנו אותה על סמך הרע במיעוטו. בסופו של דבר הילדים זכו בעוד שנת ילדות מוחלטת, והשנה כשהתחילו את שנת הלימודים מיד ניתן היה לראות שעל אף הקשיים הלימודיים האובייקטיביים, הביטחון שלהם גבוה וכך גם בטחונם החברתי ויכולתם להקיף עצמם בחברים מתאימים.

הפרדה בכיתות
החלטה חשובה נוספת לקראת כיתה א היא האם להפריד בין הילדים לכיתות שונות. בניגוד לדעה הרווחת, ההחלטה כן נתונה לשיקול ההורים ואין הוראה מפורשת להפריד בין אחים תאומים בבית הספר. מצד שני, דווקא כהורים שקיבלו החלטה להפריד בין הילדים כבר בגן אנחנו כן רואים את הייתרון בנפרדות. ביכולת לפתח את כישורי החברה בלי גב, או עם גב תומך ברקע ולא כל הזמן. יש חשיבות לכך שיהיה לילד משהו שהוא רק שלו- וכשהם במסגרת גנים שונה, או במסגרת כיתתית שונה זה מתאפשר יותר בקלות.

לקראת העלייה לבית הספר עמדנו שוב בפני החלטה תיאורטית כי היה ספק אם ייפתחו ביישוב שלנו שלוש כיתות והחלטנו הפעם לערב אותם בהחלטה. כשהעלינו את האפשרות שיהיו שתי כיתות ולא נוכל להפריד ביניהם שניים מאוד שמחו להתאחד ואחת הודיעה שהיא רוצה בנפרד ולא אכפת לה שהם יהיו ביחד. ההחלטה התקבלה. אבל… כאשר הודיעו שייפתחו שלוש כיתות שמחנו שנוכל להמשיך את ההפרדה.

בעינינו, למרות שתמיד התייחסנו לילדים כאל שלושה יותר מאשר כאל שלישייה, ולמרות שהם שונים מאוד במראה, באופי ובבחירת החברים, בעינינו דווקא בגילאים כל כך תחרותיים ובמסגרת שיש בה תחרות לא סמויה בין מי מצליח אנחנו מעדיפים להפחית את מידת התחרותיות איפה שאפשר.

ציונים- כשאחד מצליח יותר
אנחנו חיים בחברה מעודדת מצויינות. בעידן שבו יש הרבה תחומי הצטיינות, יש תחום אחד שבו כולנו גאים וזה גיליון הציונים של הילדים שלנו. מוקדם עדיין לומר, כי אלה תוכניות שעדיין לא עמדו במבחן, אבל- נכון לעכשיו אנחנו מעודדים מצויינות בתחומי העיניין של כל אחד מהילדים- מי מהם כישרון בנגינה, מי בציור ומי בפעילות גופנית ובעבודה עם חיות.

כבר עכשיו ניתן לראות למי יותר קל עם מספרים ולמי קל יותר להתגבש על תחום הקריאה ומי מתקשה ונסוג. הכוח שלנו בחיזוק התחביבים מוכיח את עצמו גם בהתמודדות של כל אחד מהילדים עם הקשיים שלו. כהורים התפקיד שלנו להדגיש את נקודת החוזק ולעזור להם להתגבר על נקודות התורפה, וזה מה שאנחנו עושים.

המטרה שלנו, כרגע תיאורטית אומנם, היא להפוך את הציון המוגמר לשולי ביחס למאמצים שהושקעו על ידם כדי להגיע לתוצאה. ברור שלכל אחד יהיו נקודות חוזקה וחולשה, אבל בסופו של דבר הכוח של אדם נקבע בהתמדה ובמאמץ שהוא משקיע כדי לעבור דווקא במקום שקשה לו, המוכנות להיכשל והכוחות לבקש עזרה הם מה שהופך כישלון להצלחה והם כלים חשובים להצלחה בכל תחום.

ארגון סביבת למידה בבית
האם להכין חדר למידה שמאפשר קביעת זמן עבודה בבית או לתת ללמידה להתרחש בכל מקום בבית ובלבד שהילד ירגיש בו נוח. הורים לתאומים ושלישיות נקלעים למצב עדין בו הילדים לומדים את אותו הדבר וצריכים להכין שיעורים באותו הנושא, לרוב בו זמנית. כשמארגנים סביבת למידה בבית חשוב לחשוב אם הלמידה תהיה בו זמנית עם כולם או בנפרד. האם כשהילד מתקשה לעומת אחיו העבודה מול האח שמצליח תעודד אותו לנסות יותר או תכבה את הרצון לנסות? האם ליצור את סביבת הלמידה לפני תחילת הלימודים, או להתארגן תוך כדי כשנכיר את צורכי הילדים טוב יותר הלכה למעשה? אנחנו בחרנו לחכות בינתיים.

באותו נושא עולה שאלה נוספת – במידה שילד אחד מתקשה האם פתרון של הבאת גורם חיצוני, שייאפשר למידה בסביבה שאינה הבית תעזור. עדיין מוקדם לומר, אבל המטרה שלנו היא למצוא נערה שתשב באופן קבוע, מעין חוג אם תרצו, עם מי שיתקשה כדי לאפשר להם סביבה נוחה ונייטרלית ללמידה. כזו שבה הם באמת יכולים לקבל יחס אישי.

נכון להיום יש להם חדר לימודים מיותם. את הלמידה הם עושים בפינת האוכל, כל אחד בנפרד ומי שצריך את עזרתנו גם בזמן אישי שמוקדש לו בזמן שהאחרים משחקים משחק חופשי ושקט בחדר.

זמן אישי
כשהילדים מתחילים ללמוד בבית הספר כמות הזמן שבאפשרותנו להקדיש לילדים בנפרד מוגבלת עוד יותר. אנחנו מקפידים שאם הילד חולה או נעדר מבית הספר מכל סיבה אחרת הוא מקבל כמה שעות שהן רק שלו והוא מחליט מה ואיך נבלה בהן. אם אנחנו מרגישים שלמישהו חסר זמן אישי לבד אנחנו מקפידים להשלים זאת או בסופי שבוע או בפעילות אישית בבית. בכל מקרה, עם תאומים ושלישיות קשה למצוא את האיזון המושלם שתמיד רצינו לתת לכל ילד (דיי בטוחה שכל הורה ליותר מילד אחד חווה זאת), אבל נמשיך להתאמץ.

באהבה,

דורית הלפרין
תודה מראש על הלייק: https://www.facebook.com/tripletscansleep

השלישייה שלנו ביום הראשון ללימודים
 twins kita alef

עוד מהבלוג של דורית הלפרין

אמא אלרגית

כן. אנחנו משפחה אלרגית. החלטתי לכתוב דווקא היום על מה שקרה לנו, ועל תגובתה של דניאל לחשיפה הראשונה לבוטנים, כי היום אנחנו הולכות לאלרגולוג לבדיקה השלישית לאלרגיה, תוך כדי שאני מחזיקה אצבעות שהאלרגיה אולי עברה, אבל מתוך...

תצוגה מקדימה

על חוויית ההורות לפגים- נקודת מבט קצת אחרת

יש כמה תחנות שכל אישה בהריון עוברת- זה מתחיל מהשתנה על סטיק, מתקדם לבדיקות דם, בדיקות א.ס, סריקות, מי שפיר או לא וקורס הכנה ללידה.... הקורס תמיד כולל סיור בחדרי הלידה והסברים על הנהלים בחדרי הלידה והתפתחות של לידה, אבל עוד לא...

תגובות

פורסם לפני 4 years

מי אני, ואיך הגעתי להיות יועצת שינה

נריץ את העולם קדימה 33 שנים. אני נשואה קצת יותר מחצי שנה, עובדת כמדריכת פילאטיס ומרגישה על גג העולם. יש לנו אינסוף תוכניות על מה נעשה אחרי שנביא ילד לעולם ואיך נמשיך להתקדם כזוג וכזוג+ילד+ שני יורקשיירים שהיו לנו עד אז...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה