הבלוג של דורית הלפרין

mp4dorit

שלום, אני דורית. אמא לארבעה- שלישייה בני 7 (בן ושתי בנות) וקטנטונה בת 4. הבלוג שלי מוקדש להורות שלנו מנקודת המבט שלי. אני משתפת את חוויותיי כאם שכוללת עבודה, הרבה בישולים ואפייה, חוויות הגן ובית הספר, חופש גדול והורות לילדה... +עוד

שלום, אני דורית. אמא לארבעה- שלישייה בני 7 (בן ושתי בנות) וקטנטונה בת 4. הבלוג שלי מוקדש להורות שלנו מנקודת המבט שלי. אני משתפת את חוויותיי כאם שכוללת עבודה, הרבה בישולים ואפייה, חוויות הגן ובית הספר, חופש גדול והורות לילדה אלרגית ועוד ועוד- אם זה מעניין אותי ותופס אותי בבטן אני בטוחה שגם את/ה תמצא כאן משהו במיוחד בשבילך.

עדכונים:

פוסטים: 114

החל מנובמבר 2013

האינטרנט ובראשו הפייסבוק מאפשר לנו לשתף פוסטים שהם רחוקים מאיתנו, שונים מאיתנו ובאופן כללי, פוסטים של האנשים שהיינו רוצים להיות ואנחנו לא בהכרח. אז רגע לפני שאתם מעתיקים ומשתפים את הפוסט תחשבו רגע- אתם עומדים מאחורי המילה הכתובה? אתם מאמינים במילים האלה גם במעשה או רק במרחב הוירטואלי שבו לכולם יש פוטנציאל להיות שווים?

24/07/2016

בימים האחרונים הולך ומופץ וזוכה להעתקות ושכפולים פוסט של “אמא שלי לימדה אותי”, כמו רבים אחרים גם אני קראתי ושקלתי לשתף בו אחרים, אבל משהו מנע ממני לעשות זאת.

הפוסט שמפורסם ומועתק:
אמא שלי לימדה אותי לעולם לא לאכול ליד אחרים, אם אין לי מספיק כדי לחלוק. היא נהגה לומר שאם אני עורכת מסיבה ומתכוונת להזמין חברים, כל הכיתה מוזמנת, ללא יוצא מן הכלל. כשאני מתנדבת, אני הראשונה להגיע והאחרונה לעזוב. לאור האירועים האחרונים, הכוללים הדרתו של ילד אוטיסט מטיול כיתתי, חשתי צורך לכתוב את הדברים. ישנם ילדים וילדות שאיש לא מזמין לימי הולדת, למשל. ישנם ילדים עם צרכים מיוחדים שמשתוקקים כל כך להשתייך לקבוצה, אבל אף פעם לא נבחרים. פשוט כי חשוב יותר לנצח.
ילדים עם צרכים מיוחדים אינם נדירים, חריגים, או זרים. הם בסך הכל רוצים את מה שכולנו רוצים: להשתייך.
אסיים בשאלה. האם תהיה מוכן להעתיק פוסט זה ולפרסמו בקיר שלך, מבלי לשתף, בדיוק כפי שעשיתי אני בשביל חבר? זאת בקשה של חבר.

התשובה שלי- לא.

המעשה הוא שיש מקומות שהילדה שלנו נמצאת בסכנת חיים מעצם הכניסה אליהם, לדוגמא ג’ימבורי ממוצע בישראל, גני שעשועים ומתחמי הופעות לילדים; המעשה הוא שהורים אחרים לא מבינים למה לילד שלהם אסור לאכול חמאת בוטנים במעט השעות שהוא במסגרת רק כדי שהיא לא תקבל שוק אנפילקטי; המעשה הוא שהורים לא מזמינים את הילדה שלנו כי הם מפחדים שיצטרכו להזריק לה אפיפן ( במקום פשוט להישמר ולא להוציא חטיפים אסורים בזמן שהיא נמצאת אצלם); המעשה הוא שאנחנו חברה שבנויה מהרבה אנשים שרוצים להיות מתחשבים אבל כשהם נדרשים לכך הם מתלוננים או מדירים בדיוק כמו ההורים שסירבו להזמין לטיול ילד אוטיסט מהכיתה.

אנחנו הורים לילדה שאלרגית לבוטנים. לכאורה זו לא בעיה שאמורה להגביל אותה מלהשתתף בכל פעילות חברתית ובטח שלא אמורה להפריע להתנהלות שלנו, אבל לכאורה אינו המעשה.

כי

כשאנשים מתלוננים על הצורך להתחשב בילד אלרגי למוצרי מזון או צליאקי כי העוגת יומולדת של הילד שלהם תהיה פחות טעימה

או

על כך שאסור להביא כיבוד כזה או אחר למסיבה “בגלל” אותו ילד, עד כדי פוסטים זועמים על הציפייה להתחשב בילדים האלה, או פוסטים שלועגים להם

או

כשאני רואה תשובה זועמת לפוסט של הורה לילד אלרגי שנפגע כי הילד שלו קיבל עוגייה בזמן שאחרים אכלו עוגת יומולדת – הרי הילד שלהם שונה, אז למה הם מתפלאים שהוא מקבל משהו אחר? זה לא שהושיבו אותו בשולחן אחר.

וגם כשאני רואה פוסט של הורה אלרגי לרשת בתי קולנוע שבשיתוף פעולה עם חברת מזון הכניסה חטיפי בוטנים לתחומה שחלק קטן אבל לא מבוטל של ילדים נמצאים בסכנת חיים רק בהרחה של בוטנים, והתגובות שם נעות בין ‘גם אנחנו לא נלך’ ולבין ‘אם יש לכם בעייה יש מספיק בתי קולנוע אחרים’

כשאני שומעת על הורים שמסרבים להזמין לבית מארח את אחד הילדים כי הוא אוטיסט / עם שיתוק מוחין קל / נושא מזרק אפיפן.

ובעצם-

כשאנשים מתלוננים על חוסר הנוחות להתחשב בילד שהוא הרבה דומה וקצת שונה מהילד שלהם ולא משנה בכלל למה, אז איך זה ששנייה אחרי זה הם מעתיקים ורושמים על הקיר שלהם פוסט שלמעשה דורש מאחרים לתת לשונה יחס שיוויוני?

תזכרו שהרבה יותר קל לתת ביקורת מאשר לעשות מעשה ואם אתם משתפים משהו, כדאי שזה יהיה משהו שתוכלו לעמוד בו ברגע האמת. בסופו של דבר כשנחיה בחברה שיוויונית לא יהיו עוד פוסטים כאלה.

באהבה,

דורית הלפרין
אודה ללייק https://www.facebook.com/tripletscansleep

עוד מהבלוג של דורית הלפרין

אמא אלרגית

כן. אנחנו משפחה אלרגית. החלטתי לכתוב דווקא היום על מה שקרה לנו, ועל תגובתה של דניאל לחשיפה הראשונה לבוטנים, כי היום אנחנו הולכות לאלרגולוג לבדיקה השלישית לאלרגיה, תוך כדי שאני מחזיקה אצבעות שהאלרגיה אולי עברה, אבל מתוך...

תצוגה מקדימה

על חוויית ההורות לפגים- נקודת מבט קצת אחרת

יש כמה תחנות שכל אישה בהריון עוברת- זה מתחיל מהשתנה על סטיק, מתקדם לבדיקות דם, בדיקות א.ס, סריקות, מי שפיר או לא וקורס הכנה ללידה.... הקורס תמיד כולל סיור בחדרי הלידה והסברים על הנהלים בחדרי הלידה והתפתחות של לידה, אבל עוד לא...

תגובות

פורסם לפני 6 years

מי אני, ואיך הגעתי להיות יועצת שינה

נריץ את העולם קדימה 33 שנים. אני נשואה קצת יותר מחצי שנה, עובדת כמדריכת פילאטיס ומרגישה על גג העולם. יש לנו אינסוף תוכניות על מה נעשה אחרי שנביא ילד לעולם ואיך נמשיך להתקדם כזוג וכזוג+ילד+ שני יורקשיירים שהיו לנו עד אז...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה