הבלוג של דורית הלפרין

mp4dorit

שלום, אני דורית. אמא לארבעה- שלישייה בני 7 (בן ושתי בנות) וקטנטונה בת 4. הבלוג שלי מוקדש להורות שלנו מנקודת המבט שלי. אני משתפת את חוויותיי כאם שכוללת עבודה, הרבה בישולים ואפייה, חוויות הגן ובית הספר, חופש גדול והורות לילדה... +עוד

שלום, אני דורית. אמא לארבעה- שלישייה בני 7 (בן ושתי בנות) וקטנטונה בת 4. הבלוג שלי מוקדש להורות שלנו מנקודת המבט שלי. אני משתפת את חוויותיי כאם שכוללת עבודה, הרבה בישולים ואפייה, חוויות הגן ובית הספר, חופש גדול והורות לילדה אלרגית ועוד ועוד- אם זה מעניין אותי ותופס אותי בבטן אני בטוחה שגם את/ה תמצא כאן משהו במיוחד בשבילך.

עדכונים:

פוסטים: 114

החל מנובמבר 2013

היום חוגגים ברחבי העולם את יום הפג הבינלאומי. בשנה האחרונה נחשפנו לכמה וכמה תוכניות שחשפו את עולם הצוות הרפואי וההורים של מי שנולדו פגים. זה נפלא בעיניי, החשיפה של מה שקורה מאחורי הקלעים ועל נחישותם של התינוקות, לא פחות מאשר של הוריהם ושל הצוות המטפל בהם, זה מה שעושה את הקסם של הניסים הרפואיים, שהם הילדים שלנו, על בסיס יומי.

כאמא לשלושה פגים, שנולדו בשבוע 34, שצלחו תקופת פגייה קלה יחסית, מבחינתי הפגייה הייתה המקום שהכין אותי להורות לשלושה. זה המקום להודות לצוות פגיית תל השומר אוגוסט-ספטמבר 2009, על שירות מדהים, והיענות, ולנסות להעביר מעט ממה שלמדתי להורים אחרים.

אל תבינו לא נכון, גם אני חשתי את העומס המקצועי של הצוות, לראות אחות אחת אחראית על שמונה פגים, זה גם לדעת שכשאת יוצאת מהפגייה, הילד שלך נשאר לבד, בתוך אקווריום או עריסת פלסטיק קטנה. מצד שני, הייתי חייבת לצאת מהפגייה כדי להיערך ליום שאחרי- להכין את החדר, את הביגוד, את הכל. בייחוד בהתחשב בכך שאת החודשיים שקדמו ללידה ביליתי בשמירת הריון בבית החולים.

אי אפשר לשפוט את הקושי של אמהות לפגים, או את החוויות שלהן. לכל אחת יש את הקשיים הייחודיים לה- אמהות שבילו שבועות בטיפול נמרץ, לעומת אמהות לתאומים או שלישייה שצריכות לחלק את זמנן בין כמה עריסות ותמיד חיות בתהייה אם נתנו מספיק לאחד לעומת האחר. את מי שכמוני ציפתה שתעבור בפגייה, לעומת מי שהלידה הקדימה לה כרעם ביום בהיר. אין תחרות ואין בעלות על הקושי, אבל יש דברים שצריך לזכור כשאת שם, כדי לשמור על אופטימיות.

אז לכל ההורים שבילו בפגיות, או נמצאים שם עכשיו, אלה הדברים שהחזיקו אותי, ומקווה שיעזרו גם לכם.

* ככל המצב נראה יותר גרוע, ההשקעה של ההורים היא יותר משמעותית. המגע והקול שלנו הוא הדבר שקושר את הילד לעולמו המוכר לפני רגע ברחם. זה המקום להיות ליד הילד, ללטף, להרגיע, לשיר, לספר, להיות… כי ההורים הם הכוח שקושר את התינוק הקטנטן באינקובטור לחיים.

* בפגייה הכל סטרילי כי הוא חייב להיות. זה מקום סגור, מלא באיומים לתינוקות הרכים שלנו. כשיוצאים החוצא, צריך לעצור את ההתמכרות לכל המחטאים ולהתחיל להתמכר לילד הקטן שלנו. אי אפשר לחטא ידיים כל פעם לפני שנוגעים בו, כן אפשר להרחיק מאנשים חולים או אנשים שנמצאים בסביבה חולה (וצריך). כדי לא להרחיק אנשים, חשוב לברור את מידת הסטריליות שאנחנו רוצים לעטוף בה את הילדים שלנו. בסופו של דבר, מי שחי בעולם סטרילי יותר חשוף למחלות.

* הבייביסיטר הכי טוב בעולם. הדבר השלישי שלמדתי הייתה מאמא שהייתה בפגייה. היא ראתה שאני נקרעת כל פעם כשצריך ללכת. היא ניגשה אליי ואמרה- כאן הבייביסיטר הכי טוב בעולם לתקופה שעכשיו. הם אולי לא יכולים לחבק את הילדים שלנו, אבל אין מצב שיקרה למישהו מהילדים פה משהו במשמרת שלהם.

- הדברים הנוספים שלמדתי קשורים דווקא להורות מרובה. אחד למדתי מהאחות ואת השני מאמא שהעריסה של הבן שלה הייתה ליד אחת הבנות שלנו.

מהאחות למדתי שאי אפשר לגדל שלישייה (גם תאומים) בלי שהם יבכו. אנחנו היינו צריכים ללמוד מההתחלה שבכי הוא התקשורת שלהם, וככה מהר מאוד למדנו להבחין בין סוגי בכי שונים שלהם כדי לדעת מה הצורך. כך גם למדתי די מהר שכשהם בוכים בגלל רעב, עדיף שיבכו עוד חצי דקה כשאני מכינה את האוכל בידיים פנויות, מאשר שארים אותם על הידיים ואצטרך לעשות הכל ביד אחת, מה שאוטומטית מאריך את קצב העבודה שלי, ואת זמן הבכי שלהם. לעומת זאת, בכי של “לא טוב לי” צריך קודם כל ניחומים של ידיים, ואחר כך גילוי של מקור חוסר הנוחות.

את הטיפ שקיבלתי מהאם שבילתה איתי בפגייה, אני מזכירה לפחות אחת לחודש. היא ראתה שאני ממש מתזמנת את הזמן שאני נמצאת עם כל אחד מהתינוקות שלי (בכל זאת שלושה ואי אפשר להיות 24 שעות בפגייה). כשישבתי לידה, היא סיפרה לי שהיא אם לארבעה, האחרון מבלה בפגייה כרגע, והיא מבלה את רוב שעות היום איתו, בלי רגשות אשם על האחרים. כששאלתי אותה איך, היא ענתה לי בפשטות: לכל ילד יש צרכים ואופי שונים. את הזמן שלי עם הילדים אני מחלקת לפי מי צריך אותי, אבל את הזמן שאני מבלה עם כל ילד אני משקיעה בו בלבד.

תודה לפגיית תל השומר, ולהורים הנפלאים שהיו איתי באותה תקופה- מי שנשארנו בקשר ומי שהתנתקנו עם הזמן, כל אחד תרם משהו לאמא שהפכתי להיות.

לקינוח תמונות של הפגים שלנו ביום השחרור והיום:
יום השחרור מהפגייה- דניאל (למטה), נטלי (באמצע) ואדם (אחרון חביב)

יום הפג הבינלאומי

דורית הלפרין
אמא לארבעה
יועצת שינה מתמחה בתאומים ושלישיות
0526-204221

https://www.facebook.com/tripletscansleep

עוד מהבלוג של דורית הלפרין

אמא אלרגית

כן. אנחנו משפחה אלרגית. החלטתי לכתוב דווקא היום על מה שקרה לנו, ועל תגובתה של דניאל לחשיפה הראשונה לבוטנים, כי היום אנחנו הולכות לאלרגולוג לבדיקה השלישית לאלרגיה, תוך כדי שאני מחזיקה אצבעות שהאלרגיה אולי עברה, אבל מתוך...

תצוגה מקדימה

על חוויית ההורות לפגים- נקודת מבט קצת אחרת

יש כמה תחנות שכל אישה בהריון עוברת- זה מתחיל מהשתנה על סטיק, מתקדם לבדיקות דם, בדיקות א.ס, סריקות, מי שפיר או לא וקורס הכנה ללידה.... הקורס תמיד כולל סיור בחדרי הלידה והסברים על הנהלים בחדרי הלידה והתפתחות של לידה, אבל עוד לא...

תגובות

פורסם לפני 6 years

מי אני, ואיך הגעתי להיות יועצת שינה

נריץ את העולם קדימה 33 שנים. אני נשואה קצת יותר מחצי שנה, עובדת כמדריכת פילאטיס ומרגישה על גג העולם. יש לנו אינסוף תוכניות על מה נעשה אחרי שנביא ילד לעולם ואיך נמשיך להתקדם כזוג וכזוג+ילד+ שני יורקשיירים שהיו לנו עד אז...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה