הבלוג של דורית הלפרין

mp4dorit

שלום, אני דורית. אמא לארבעה- שלישייה בני 7 (בן ושתי בנות) וקטנטונה בת 4. הבלוג שלי מוקדש להורות שלנו מנקודת המבט שלי. אני משתפת את חוויותיי כאם שכוללת עבודה, הרבה בישולים ואפייה, חוויות הגן ובית הספר, חופש גדול והורות לילדה... +עוד

שלום, אני דורית. אמא לארבעה- שלישייה בני 7 (בן ושתי בנות) וקטנטונה בת 4. הבלוג שלי מוקדש להורות שלנו מנקודת המבט שלי. אני משתפת את חוויותיי כאם שכוללת עבודה, הרבה בישולים ואפייה, חוויות הגן ובית הספר, חופש גדול והורות לילדה אלרגית ועוד ועוד- אם זה מעניין אותי ותופס אותי בבטן אני בטוחה שגם את/ה תמצא כאן משהו במיוחד בשבילך.

עדכונים:

פוסטים: 100

עוקבים: 12

החל מנובמבר 2013

יום המודעות הבינלאומי לפגים חל מחר, ואנחנו, הורים לפגים לייט, חווינו את הפגייה בצורה קצת אחרת. למה כשרופאים שומעים שאת נושאת שלישייה הם מיד ממליצים על דילול? למה מאיימים עלייך שהילדים עשויים להיוולד בשבוע מוקדם חסרי חיות או בגבול החיות (כי זה נכון)? ואיך כל האיומים האלה תרמו להכנה הנפשית שלי לקראת השהות בפגייה?

18/11/2013

יש כמה תחנות שכל אישה בהריון עוברת- זה מתחיל מהשתנה על סטיק, מתקדם לבדיקות דם, בדיקות א.ס, סריקות, מי שפיר או לא וקורס הכנה ללידה…. הקורס תמיד כולל סיור בחדרי הלידה והסברים על הנהלים בחדרי הלידה והתפתחות של לידה, אבל עוד לא שמעתי על קורס הכנה ללידה שממליץ לנשים לעשות סיור בפגיה. למה?

בלקסיקון הרפואי, אם רופא רואה שאישה נושאת שלישייה הוא צריך להציע לה דילול (אולי לא, אבל זו בהחלט הייתה ההרגשה). אז כשהרופא שטיפל בי המליץ לי על דילול, בדקתי את הנושא לעומקו המחקרי, ראיתי שאין הוכחה גורפת שדילול מאריך את ההריון, ושיש בו סכנות לא מעטות לאם ולעוברים. החלטנו יחד שאם תוצאות השקיפות העורפית והסקירה המוקדמת יצאו תקינות לכולם, אנחנו ממשיכים בהריון כפי שהטבע יצר אותו. זה לא הפריע לכל רופא שראה אותי במיון מקיאה את נשמתי להסביר לי על הדילול, והנה חלק מההמלצות/איומים ששמעתי כבר בהתחלה: הסיכוי היחיד שלך לחבק תינוק הוא אם תעשי דילול. את עוד תלדי אותם מתים בשבוע מוקדם מידיי, במקרה הטוב את תלדי אותם בשבוע 24 על גבול החיות, אולי שבוע 30 ואז יהיו להם הרבה בעיות רפואיות בגלל הפגות, ובכלל , גם לתינוק שנולד בשבוע 32, שזה המקסימום שתגיעי אליו, יש בעיות רפואיות בגלל הפגות…. שאמשיך? אז ידעתי.

ידעתי שאלד אותם פגים. הרגשתי כבר שהריון שלישייה הוא לא מטלה לבעלות לב וגוף חלש, או רחם חלשה- אבל ידעתי שאני יכולה לנצח ולהביא לעולם שלושה ילדים. בריאים. אז נכון, ההריון היה קשה וכרוך בהרבה אשפוזים ואיומים, אבל רציתי להיות זאת שמנצחת את הסטטיסטיקה ולהגיע לשבוע 35+4 (תאריך היעד שקבעתי היה 9.9.09). יש שזוכות לכך אחרי הכל, למה לא אני? כי אני גרתי 7 שבועות בחדר 10 במחלקת היי ריסק בתל השומר. במהלך האישפוז גיליתי שיש חיה כזו- סיור בפגייה- ויחד עם בעלי, נרשמנו והלכנו לבקר בפגיית תל השומר. הביקור הזה התגלה כמשמעותי ביותר אחרי הלידה.

בשבוע 34 מלא ילדתי בניתוח חירום בין שישי לשבת את אדם, דניאל ונטלי, פגים במשקלים 1.690, 1.640 ו- 1.560 בהתאמה. בכל מקרה, פגים מעבר לשבוע 32 נחשבים פגים לייט ויש להם סיכויי חיות גבוהים. אז שבוע 34? הרגשתי על גג העולם שהגעתי לכזה שבוע טוב. ואז-לפגייה.

לביקור הראשון הגעתי על כסא גלגלים. בעלי גלגל אותי מאינקובטור אחד לשני ולשלישי, ואני הרגשתי כמו ילד במפעל של ווילי וונקה, כולם ש-ל-י! הביקור נקטע לטובת ביקור רופאים (לילדים ולי) וביקור של אורחים (לי- בפגייה אין מבקרים). בביקור השני גיליתי שהחליפו לי את הילד. ליתר דיוק, הגעתי למקום של האינקובטור של אדם, ובמקומו היה ילד אחר. גם לו פלומה ג’ינג’ית ומראה של איש זקן וחכם, אבל הוא לא היה נראה כמו התינוק שלי. קצת התביישתי שאני בודקת את הכרטיס על האינקובטור, אבל התבוננתי מסביב ואף אחד לא אמר כלום, הילד הזה באמת לא שלי! ניגשתי לאחות שבנונשלנטיות של אחות עסוקה מידיי התבוננה בי ואמרה שהעבירו את הילד שלי לטיפול נמרץ נשימתי כי הסטורציה שלו ירדה ל- 80! מה?! אחרי שלוש זריקות צלסטון?! באיזה אישור??? בדקתי שהבנות בסדר והלכתי לטיפול נמרץ. בעיית הנשימה לא קריטית, הטיפול הוא “רק” במשקפיים (צינורית לאף, ולא מכונת הנשמה) אבל-

יחידת טיפול נמרץ היא כמו פגייה, אבל עם ענן כבד שמרחף מעליה- הוא כנראה מורכב מאדיי הורים מודאגים ואגלי הזיעה של אנשי הצוות שעושים הכל כדי לשמור על התינוקות שם בחיים, ויש גם חוקים מאוד נוקשים. לדוגמא- אם מטפלים בתינוק, כל ההורים יוצאים מהחדר (גם הורי התינוק שמטופל) ורק הצוות הרפואי יכול להישאר בפנים. החלונות שם מכוסים כדי שלא נראה את הטיפול או מי מטופל. הבעיה היא שכל פעם שהגעתי וראיתי דלת נעולה אבל לא הורים מודאגים מחובקים ובוכים ליד החדר, לא ידעתי במי מטפלים. הבעיה השנייה היא שהיו לי שלושה תינוקות בפגייה, שאחד בטיפול נמרץ והאחיות שלו בפגייה הרגילה. לא יכולתי להרשות לעצמי לעמוד ולחכות שיפתחו את הדלתות- הייתי צריכה לשאוב חלב לשלושה, להגיע לשלושה וכל זמן שעמדתי בציפייה ליד הדלת המפחידה הזו, שכשהיא סגורה, היא מפחידה הרבה יותר, לא יכולתי להיות עם הבנות… היו כמה ימים קשים, במהלכם כמעט לא ראיתי את אדם- ההרגשה שאני מפספסת את הבונדינג, שאני נוטשת את הילד שלי במקום מצפצף ומפחיד לא עזבה אותי. אלה היו רק ארבעה ימים, אבל הם נחרטו בזיכרון הריגשי שלי. ולשמחתי הרבה, הדלת לעולם לא נסגרה בשבילו. ביום בו נכנסתי לטיפול נמרץ כדי להתבשר שהוא עבר לפגייה הרגילה נשמתי.

בימים שאדם היה בטיפול נמרץ האחיות שלו עדיין היו מחוברות גם הן למוניטורים מצפצפים, לצינורות, לזונדה, נטלי השתזפה מתחת לאור סגול כשבוע (הומור של הורים בפגייה שהילד שלהם בטיפול לצהבת ילודים), ושתיהן ירדו עוד קצת במשקל לפני שעלו, ואני התהלכתי עם ציצים גדושים ומבריקים שלא מוציאים חלב ועם קצת חום בזכות הגודש הזה… תענוג. נוסף על כך, כל יום את מגיעה ומגלה עוד חור בעקב של הילדים שלך שנעשה כדי לעקוב אחר הבילורובין, ועוד צמר גפן קטן, אבל יותר גדול מגודל כף היד שלהם, מודבק במקום בו דקרו אותם שוב לבדיקת דם מהוריד (עד היום יש להם צלקת קטנה). חוויות מאוד לא נעימות לכל הורה, ועוד פחות למי שלא היה בסיור בפגייה וידע לצפות לכל אלה.

השבועיים ויומיים הנוספים בפגייה עברו בקלות. אני לא מתלוננת, אין לי על מה- ידעתי שאלד מוקדם, אבל לא ידעתי שאלד כל כך מאוחר. ידענו שיש סיכוי שנעבור בטיפול נמרץ, אבל היינו שם ימים ספורים על בעיה רפואית מינורית. תקופה עם אי אלו אתגרים, כמה וכמה ירידות, הרבה יותר עליות, חוויות וחברות שאני בקשר איתן עד היום. בחוצפתי, אני אפילו זוכרת את התקופה הזו קצת לטובה- האחיות בפגייה נתנו לי כלים להתמודד עם הטיפול בילדים, הנשים הנוספות בפגייה נתנו תמיכה בזמן שלא ידעתי שמה שעובר עליי הוא לא באשמתי ועבר על כולן. אפילו היה לי זמן לקנות ציוד בשקט, לאכול עוד ארוחה במסעדה עם החצי ולישון כמה לילות 7 שעות ברצף לפני שהילדים השתחררו, באותו יום אגב- נס בפני עצמו בשלישייה.

יום השחרור מהפגייה- דניאל (למטה), נטלי (באמצע) ואדם (אחרון חביב)

בהריון שלישייה, ההריון שלי התנהל הפוך משל רוב האימהות לפגים- הוא התחיל בטונים של שוק ופאניקה, עם ידיעה שמדובר בהריון בסיכון, ועם ההבנה המלאה על המשמעות של הריון בסיכון. לא פחות מכך, עם ההבנה שאני אלד את הילדים שלנו הרבה לפני הזמן . בגלל זה, בזמן האשפוז בהיי ריסק, עשינו בעלי ואני סיור בפגייה. בזכות אותו סיור, ידעתי למה לצפות ותקופת הפגייה עברה ברוגע יחסי. מאז, כשמישהי מספרת לי שהיא הולכת לסיור בחדרי לידה, אני תמיד מציעה לה לבדוק מתי מתקיים הסיור בפגייה, ותמיד אני נענית באותו מבט מבטל- את ילדת שלישייה, לי יש אחד (או שניים) הסיכוי שלי הרבה יותר טוב. סטטיסטית זה אולי נכון, אבל לא מציאותי. כי יש סוד כמוס שאף רופא, או מדריכת הכנה ללידה, לא יספרו לאשה שנושאת ברחמה עובר אחד- כל הריון הוא הריון בסיכון. אף אחד לא יכול לצפות מה יקרה במהלך הריון, וגם לא מתי תלדי. תאריך לידה משוער הוא השערה בלבד, ורובנו יולדות או לפניו או אחריו. אז אם בישלת לך את העובר טוב טוב מעבר לשבוע 40- אשרייך. אבל אם ילדת פג – אז ההורות שלך מתחילה בטונים של שוק, לחץ, תסכולים והאשמות עצמיות.

עוד נקודה הריונית- סטטיסטית למחשבה: רוב הנשים יעשו בדיקת מי שפיר, שהסיכוי שלה לזיהום והפלה עומד על 1:200 אם תוצאות שקיפות עורפית וחלבון עוברי הם 1:1000 או יותר (1:999 ואילך); אז למה לוותר על ביקור בפגייה שאין בו שום סיכון, ויכול להכין אותך לקראת לידת פג, סיכוי של 1 ל-10 לכלל היילודים בישראל?

אדם, דניאל ונטלי בני 4

על ההתמודדות של גידול שלישייה, פגים, מול החברה הישראלית הבוחנת והמבקרת, בפעם הבאה…

באהבה והוקרה לכל צוות הפגייה בתל השומר אוגוסט- ספטמבר 2009, ולכל ציוותי הפגייה בישראל שעושים עבודת קודש.

דורית הלפרין
אמא לארבעה
יועצת שינה
0526204221

עוד מהבלוג של דורית הלפרין

אמא אלרגית

כן. אנחנו משפחה אלרגית. החלטתי לכתוב דווקא היום על מה שקרה לנו, ועל תגובתה של דניאל לחשיפה הראשונה לבוטנים, כי היום אנחנו הולכות לאלרגולוג לבדיקה השלישית לאלרגיה, תוך כדי שאני מחזיקה אצבעות שהאלרגיה אולי עברה, אבל מתוך...

אני אמא מתפשרת

אז האמת היא שכבר היה לי פוסט מוכן ביום חמישי על ההורות לשלישייה ואיך זה לגדל פגים בישראל. כמה ביקורת אמא לפג סופגת על ההתפתחות שלו, וכמה השוואות עושים בינו לבין הילד של...

תגובות

פורסם לפני 4 years

מי אני, ואיך הגעתי להיות יועצת שינה

נריץ את העולם קדימה 33 שנים. אני נשואה קצת יותר מחצי שנה, עובדת כמדריכת פילאטיס ומרגישה על גג העולם. יש לנו אינסוף תוכניות על מה נעשה אחרי שנביא ילד לעולם ואיך נמשיך להתקדם כזוג וכזוג+ילד+ שני יורקשיירים שהיו לנו עד אז...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה