הבלוג של דורית הלפרין

mp4dorit

שלום, אני דורית. אמא לארבעה- שלישייה בני 7 (בן ושתי בנות) וקטנטונה בת 4. הבלוג שלי מוקדש להורות שלנו מנקודת המבט שלי. אני משתפת את חוויותיי כאם שכוללת עבודה, הרבה בישולים ואפייה, חוויות הגן ובית הספר, חופש גדול והורות לילדה... +עוד

שלום, אני דורית. אמא לארבעה- שלישייה בני 7 (בן ושתי בנות) וקטנטונה בת 4. הבלוג שלי מוקדש להורות שלנו מנקודת המבט שלי. אני משתפת את חוויותיי כאם שכוללת עבודה, הרבה בישולים ואפייה, חוויות הגן ובית הספר, חופש גדול והורות לילדה אלרגית ועוד ועוד- אם זה מעניין אותי ותופס אותי בבטן אני בטוחה שגם את/ה תמצא כאן משהו במיוחד בשבילך.

עדכונים:

פוסטים: 103

עוקבים: 12

החל מנובמבר 2013

הפעם, על הגילוי וההשפעה של ילד אלרגי במשפחה. וגם, גילוי מאוחר על זכויות הילד האלרגי ומשפחתו.

16/02/2014

כן. אנחנו משפחה אלרגית. החלטתי לכתוב דווקא היום על מה שקרה לנו, ועל תגובתה של דניאל לחשיפה הראשונה לבוטנים, כי היום אנחנו הולכות לאלרגולוג לבדיקה השלישית לאלרגיה, תוך כדי שאני מחזיקה אצבעות שהאלרגיה אולי עברה, אבל מתוך הידיעה שזה יהיה בגדר נס. הבדיקה השנייה שעשינו הראתה דווקא החמרה בתגובה, אבל אולי, אולי בכל זאת.

כולנו מכירים אלרגיות, אבל רובנו לא ניתקלנו וגם לא ניתקל בתופעה החריפה של אלרגיה- שוק אנפילקטי. כשאנחנו שומעים על אלרגיה למזון אנחנו מדמיינים לעצמנו פריחה מגרדת על הגוף, טיפול מהיר וזהו. הזהו הזה כמעט גמר לנו את דניאל כשהיא הייתה בת שנה ושבועיים בלבד.

מרגע שהתחלנו טעימות עם השלישיה, ספגתי ביקורת על כך שאני מסרבת לתת לילדים במבה, היו שאפילו חידדו ואמרו שהרופא ילדים אמר שגם אם ילד לא אוכל, כל זמן שהוא מקבל במבה, הוא מקבל את הויטמינים שצריך. עד היום אני ממש לא משוכנעת שבמבה הוא חטיף בריא, אבל גם אז עמדתי על זכותי להחליט מתי לתת לילדים שלי מוצרי בוטנים- בוטנים הוא אלרגן מסוכן, ומבחינתי יכולנו לדחות את החשיפה, כמה שיותר מאוחר מבחינתי. לא יודעת למה, תחושה של אמא, פשוט לא רציתי לתת להם בוטנים.

בתאריך 15.9.2010, שבועיים לפני שעמדו להתחיל ללכת לגן, חשפנו את הילדים לראשונה לחטיף בוטנים. אמרנו שזה הזמן, כדאי שנחשוף לבוטנים כשאנחנו איתם, ולא מישהו זר בגן. זה היה ב”טיול” הסופרמרקט השבועי שלנו, שלושת הילדים טעמו מהחטיף, כל אחד קיבל רק אחד לטעימה. ואז בעלי אמר שנראה לו שדניאל רוצה עוד אחד. ביקשתי שיחכה קצת. חצי דקה אחר כך, דניאל והעיניים העמוקות בעלות המבט החודר, סימנו לנו מצוקה. כמה שניות אחר כך- דניאל התחילה להאדים. החלטנו שרצים לקופות ומשם למוקד. עד שהגענו לקופות כבר היה ברור שלא נוכל לשלם, אנחנו חייבים להוציא משם את דניאל כמה שיותר מהר. היא כבר התחילה להתנפח בפה ובשפתיים, ולהקציף… בשלב הזה ביקשנו כבר אמבולנס, והקופאיות הזמינו לנו, ואחת הקופאיות עזרה לי לתת טיפול ראשוני לדניאל. בעלי היה עם אדם ונטלי בזמן הזה, ווידא שהם לא נחשפים למראות, ובמקביל דיבר עם הקופאית ונתן מידע למד”א. כל ההתרחשות הארוכה הזו התנהלה במשך פחות מחמש דקות.

למזלנו, היה אמבולנס בקרבת מקום. אני נסעתי עם דניאל באמבולנס, בעוד בעלי נוסע עם שני האחרים הביתה ומזמין את אחותו לשמור עליהם. הפראמדיק ניסה לעזור לדניאל- אבל לא הצליח למצוא וריד, וגם לא לחץ דם, הוא הזריק לה אדרנלין. נהג האמבולנס יצר קשר עם ניידת נט”ן והעביר אותנו לשם. בשלב הזה, אף אחד אפילו לא חגר אותי ואת דניאל ששכבה עליי- היה ברור שאין זמן. הפראמדיק יצר קשר עם רופא ילדים שהצטרף אלינו להמשך הנסיעה, והזריק לה מנה נוספת של אדרנלין בזמן קצר. בשלב הזה העיניים והשפתיים של דניאל היו כל כך נפוחות שבאמת לא יכולתי לזהות את הילדה שלי. בכניסה לבית החולים דניאל הקיאה. הרופא אמר שזה סימן טוב.

על מיטת המיון הצליחו למדוד לדניאל פעם ראשונה את לחץ הדם, בשלב הזה הוא היה 56/27. מדד שלא אשכח בחיים. היא כבר יכלה לנשום, אם כי בכבדות, הנפיחות והבצקתיות היתה ניכרת ואני עמדתי שם חצי בשוק והתחלתי להפנים שהחיים שלנו עומדים להשתנות.

והם השתנו. אומנם שמחנו לגלות שהתגובה מסכנת חיים במקרה שלנו היא רק לבוטנים (רוב הילדים שמגיבים בשוק אנפילקטי הם אלרגים לכמה סוגי מזון). אבל- מסתבר שבכל מוצר כמעט יש בוטנים, חשש לבוטנים, חשש לכמות מזערית של בוטנים, או שהוא מיוצר בסביבה שיש בה בוטנים. ותאמינו לי- ניסינו כמה מהמוצרים שהאזהרה האלרגנית שלהם הייתה נשמעת מכסתח”ת לגמרי, והיא התלוננה על כאבי גרון (סימן ראשוני לתגובה אלרגית), התנזלה והתנפחה לה, אז גם המוצרים האלה כבר לא נכנסים אצלנו לסל הקניות.

כל עוד היו מסיבות רק בגן, היה לנו קל לשלוט במשתנים שמסכנים את דניאל; המגבלה המרכזית היתה להרחיק מאזורים מסויימים בגני חיות ופינות ליטוף, לא להתקרב לג’ימבורי (ניסינו ללכת, אבל לא מצאנו מקום שבאמת מפריד את אזור המזון מאזור המשחקים, ובמקרה שלנו, זה הופך להיות מסוכן). מיותר לציין שבגני שעשועים אני או בעלי צמודים לדניאל. ואצלנו הרגע הכי מפחיד בגינה הוא הרגע שבו דניאל פורשת כנפיים ומחפשת לעצמה קצת מרחב… כמעט בכל פעם יש הורה נחמד שמוציא שקית וישר מבקש מהילד לכבד את הילדים האחרים. זה בדרך כלל הרגע שבו אני אמורה לומר תודה, ובמקום זה אני מבקשת לראות את החפיסה לפני שמכבדים, להתנצל ולהסביר את המצב. אני בכלל לא מדברת על הרגע בו אנחנו מזהים שקית צהובה, כחולה או כל חטיף אחר שמוכר לי כמכיל בוטנים… ואני מייד ניגשת לאם ומבקשת ממנה בנימוס שלא תוציא את החטיף, כי הבת שלי אלרגית. ביישוב בו אנו גרים, תמיד מגלים התחשבות (תודה להורים). לצערי מחוץ ליישוב כבר קיבלתי תגובות גסות רוח אחרות, שבעקבותיהן עזבנו את המקום. אין שום חוק האוסר מתן חטיפים בגני שעשועים ופארקים, רק מידה של התחשבות בסיסית.

בשנה האחרונה, התחילו מסיבות היומולדת הפרטיות. בכל הזמנה ליומולדת שמתקיימת בבית או במקום פתוח, דניאל ממש מתחננת ללכת (היא כבר יודעת שלג’ימבורי אסור). אני מוצאת את עצמי מתקשרת להורים בחוסר נעימות, מתנצלת ומסבירה שדניאל באמת שמחה להגיע לכל יומולדת, אבל יש רשימה מוגבלת של חטיפים שמותר לה לאכול, ואני חייבת שיקפידו לרכוש רק אותה. על הדרך, אני מתנצלת שאני מטרחנת אותם, ושהם באמת לא חייבים…. אגב, אני גם תמיד צריכה להסביר שאסור לה לאכול עוגות עם שוקולד ישראלי, ושאם יצטרכו אשמח להביא להם חבילה לציפוי העוגה. לצערי, להורים לא נעים לקבל את השוקולד (או שהם מכינים לה עוגה נפרדת), אז אני מוצאת את עצמי מסבירה לילדה בת 4 למה אסור לה לאכול מעוגת היומולדת. אגב, כן, גם אחרי כל הבקשות הטרחניות, אני עדיין צריכה להגיע לכל מסיבה ולהיות שם יחד עם דניאל ומזרק האפיפן בכיס…

מאז שהחבר’ה בגן מועצה, לדניאל סייעת רפואית בגן. ליתר דיוק- רק חצי שנה אחרי שהתחילה גן טרום טרום חובה אושרה לה סייעת, והשנה לקח למשרד החינוך שבועיים לאשר לה סייעת צמודה. בתקופה הזו הייתי עם דניאל בגן, או לקחתי אותה איתי לכל מקום. עם כל הכבוד לחינוך, אני רוצה שהילדה שלי תהיה בטוחה. תפקיד הסייעת להקפיד על מה שנכנס לדניאל לפה, ועל מה שילדים אחרים בגן מביאים איתם. בטיולים היא צמודה אליה, בנסיעות- היא יושבת לידה, בפעילויות…. הבנתם.

לאחרונה גילינו, דרך עמותת יהל, שלדניאל מגיעים אחוזי נכות. יחד איתם יהיה לנו קל יותר לקבל סייעת רפואית לקראת שנה הבאה, ואולי היא תזכה לגמלת נכות. אם נגלה שדניאל עדיין אלרגית, נצטרך להכין לה צמיד מיוחד שיזהיר שהיא אלרגית לבוטנים, עם טלפון שלנו להתקשרות, ולו כדי שיהיה קל יותר לטפל בה במקרה של חשיפה, אם לא נהיה לידה. היא בטח תהיה נורא גאה בתכשיט שיקשט את ידה. תמימות של ילדה…

עם כל הכבוד לזכויות, שמגיעות לה בגלל משקולת מאיימת וכבדה, אני מחזיקה אצבעות שאחרי הבדיקה היום נוכל לשחרר לדרכה סייעת רפואית, לתת לילדים לצייר על הטפסים שהדפסתי מאתר ביטוח לאומי, להגשת בקשה לועדה רפואית וקצבת נכות. אני מעדיפה ילדה שלא אצטרך לחשוש לחייה בכל פעם שהיא יוצאת מהבית, ילדה שתוכל ללכת לחברים בלי תיק עם טיפות פניסטיל, כדורי בטיניזול ומזרק אפיפן וחטיף, מהמעטים שמותר לה. ילדה שתוכל ללכת לכל מסיבה, לכל ג’ימבורי, לכל פינת ליטוף, ולכל גן שעשועים בלי שני הורים שעטים עליה ומגוננים עליה מפני חטיפים.

אודה אם גם אתם תחזיקו אצבעות.

דורית הלפרין
אמא לארבעה
יועצת שינה
0526-204221

עוד מהבלוג של דורית הלפרין

תצוגה מקדימה

על חוויית ההורות לפגים- נקודת מבט קצת אחרת

יש כמה תחנות שכל אישה בהריון עוברת- זה מתחיל מהשתנה על סטיק, מתקדם לבדיקות דם, בדיקות א.ס, סריקות, מי שפיר או לא וקורס הכנה ללידה.... הקורס תמיד כולל סיור בחדרי הלידה והסברים על הנהלים בחדרי הלידה והתפתחות של לידה, אבל עוד לא...

תגובות

פורסם לפני 4 years

מי אני, ואיך הגעתי להיות יועצת שינה

נריץ את העולם קדימה 33 שנים. אני נשואה קצת יותר מחצי שנה, עובדת כמדריכת פילאטיס ומרגישה על גג העולם. יש לנו אינסוף תוכניות על מה נעשה אחרי שנביא ילד לעולם ואיך נמשיך להתקדם כזוג וכזוג+ילד+ שני יורקשיירים שהיו לנו עד אז...

תגובות

פורסם לפני 4 years

אני אמא מתפשרת

אז האמת היא שכבר היה לי פוסט מוכן ביום חמישי על ההורות לשלישייה ואיך זה לגדל פגים בישראל. כמה ביקורת אמא לפג סופגת על ההתפתחות שלו, וכמה השוואות עושים בינו לבין הילד של...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה