הבלוג של גלית ארז

עסקי אימהות

פסיכותרפיסטית קלינית,מרצה ומדריכה. קליניקה בחיפה ובתל אביב. האתר שלי:https://galiterez.wordpress.com/

עדכונים:

פוסטים: 11

החל מנובמבר 2010

האימהות כעבודה רוחנית

מהות האימהות:
ישנם כמה דברים שכדאי מאוד לא להינעל עליהם כשאת אימא,אחד מהם הוא עמידה בלוח זמנים,אם את אימא את בטח כבר יודעת. הדבר השני והיותר חשוב הוא הזהות העצמית שלך,במיוחד אם היא קשורה לשאלה החברתית “מה את עושה?”
מרגע שהסכמת לשחרר את הקיבעונות שלך האלה- יצאת מעבדות לחירות.
כבר שנה ושבוע עברו להם מאז הפכתי לאימא ליצור המתוק ביותר בעולם ,שהפך לי את הקערה על פיה,קערה מלאה רעיונות ואמונות על מי שחשבתי שאני עד המסע הזה,שנקרא אימהות, וכול תוכנה של הקערה ניתז באחת על פניי המופתעות והלא מוכנות כלל. מכאן ואילך למדתי הכול לבד.ככה זה במסע הזה. לא משנה כמה ספרים קוראים,בסופו של דבר, את זו שבוחרת איך ומה. למדתי ואני עדיין לומדת לשחרר את מה שלא מתאים לי יותר מהחיים הקודמים שלי. כן, הרי גלית של פעם שייכת לגלגול אחר.
אין דבר יותר מנוגד מאימהות טוטאלית וחברה מערבית הישגית

במסע הזה לומדים בין היתר לזהות ולהיפרד מרצונות לא מכוונים.כאלה שלא באו מהנשמה אלא רק מהאגו.”רצונות חברתיים” אני קוראת להם,לאלה שבאים מהאגו. הרי האגו הוא תוצר חברתי.מכיל בתוכו גאווה לא קטנה עם סיפור שלם שבנינו מאחוריו.נמאס לי לרצות אחרים ואת האני ה”החברתי”.
אין לי פנאי לזה, לחשוב ולהתעסק ב ” איך זה ייראה”, רצונות שבאו מהצורך להוכיח לעצמי משהו ואולי גם לאחרים.כיום זה נראה לי קליפה המסתירה את המהות.

האימהות מזככת

האימהות מלאה בשיעורים רוחניים,באימהות את פועלת מתוך הקישקע,הלב ,הנשמה.את לא יכולה לשקר לעצמך יותר.אלא אם את ממש אלופה בהכחשות והדחקות עצמיות.על עצמי אני עדיין לומדת כול יום, על החיים ומהותם האמיתית,על ההתמסרות ,הכניעה שמביאה איתה האימהות,קבלה של הנשיות וכול המורכבות שבה,שחרור מהאגו התובעני שלא ידע שובע. אינסטינקטיבית ,אני עוקבת אחרי רגש האהבה המציף אותי, הוא זה המשמש לי כמדריך .

זה יכול להיות דומה לניכוש עשבים שוטים. רצונות שלא מתאימים יותר למהות, רצונות שנושרים מעליי כקליפות יבשות, ובמקומם אני מפנה מקום ומכינה את הקרקע לשתילי רצון חדשים, מדויקים ורעננים. כך מצאתי את עצמי, קצת מאז תחילתו של מסע האימהות, בסוג של משבר זהות – אף על פי שלאחר הולדתו של ינוקא האהוב לא וויתרתי והמשכתי לעבוד כמרצה באוניברסיטה כשהוא עליי במנשא.עברתי תקופת תווך של היפרדות משיירי אגו,עשבים שוטים אך מוכרים ,לטובת כניסה פנימה, אל המהות האימהית.

מושג ה”אין אני” תפס כעת משמעות חדשה, מתמלא בדקות ארוכות של הנקה, התעוררויות תכופות בלילה,עייפות מהולה בפליאה ועונג ,רגש גואה של הודיה אינסופית לבורא שהפקיד בידיי יצור מדהים שכזה אבל יחד עם כול זה גם תשוקה גדולה לגנוב זמן לעצמי,להוכיח כמה אני עדיין טובה,מוכשרת, לזכות בהכרה .זו שהייתי לפני ש”כול זה” קרה.יש בי אמנם געגועים לזמן בו הייתי צוללת לתוך מחזה של שייקספיר מתורגם לצרפתית, או של מולייר בחרוזים, או פשוט לוקחת בד ומכחול ומציירת. פעם היה לי זמן לקרוא ולצייר כמעט בכול רגע שאחפוץ במשך היום, .כיום כאמור הכול מתחיל ונגמר בתינוק שלי.על פיו יישק דבר. מרגע יקיצתי עד הרגע בו עיניי נעצמות כשגופו הרך מכורבל בזרועותיי והוא יונק(כן,אני מניקה למרחקים ארוכים). אני מסתגלת לרעיון שאני שהייתי לפני שהתחלתי את מסע האימהות לא קיימת יותר, זו שלא כבולה באף מסגרת וחיה מתוך עיקרון ה”עשי מה שבא לך באותו רגע,שעמדה כול בוקר חצי שעה מול הארון לבחור בגדים ועוד חצי שעה באמבטיה להסתדר.היום אני שולפת את הדבר הראשון שידי נוגעת בו בארון ,מגלגלת את שיערי הארוך בקליפס פשוט אבל אך, כמה שאני חופשייה.חופשייה פשוט להיות, מבלי להתייפות להרגיש יפה, בלי איפור להרגיש הכי נשית,בלי שאיפות מקצועיות לולייניות ונועזות להרגיש הכי אהובה.ככה,בפשטות, בטבעיות. האימהות ,באופן פראי אך מבורך ,עיגנה אותי לקרקע. דרכה אני לומדת על בשרי מה זה לחיות באמת בהווה, להיות בכאן ועכשיו, בנוכחות. בלי לחשוב על העבר, בלי לתכנן את העתיד. להיות כאן.להיות בסרוויס, מדי יום אני לומדת לחיות עם האישה החדשה שאני. שנראית אגב בת דוד רחוקה מהאישה שהייתי. אפילו החיוך שלי השתנה. האימהות מפייסת .

האימהות מרחיבה לא רק את האגן, אלא גם את יכולת ההכלה הנפשית, מבגרת במובן החיובי של המילה.אימהות לא מומלצת לנשים עם בעיות אגו, שכן, האימהות והתובענות שבה היא אויבת הנרקיסיסטיות. אימהות זו שליחות.זה ייעוד.שום יצירה או קריירה משגשגת לא תשווה בערכה למראה התינוק שלך בבוקר מביט בך ומחייך אליך.
הבנתי שמה שעושה לי טוב כיום ובא לי מהנשמה זה עבודה שבאה ממעשה כפיים. בישול,גינון , כתיבה,סריגה,יצירת עבודות ורהיטי פסיפס שהתמכרתי אליהם לאחרונה. היום אני יודעת להיות מאושרת מהפשטות הנפלאה שבחיים,מטיול משפחתי לאורך החוף בשקיעה,לשמוח ולהתפלא בכול פעם מחדש שהבן שלי קורא לי אימא,להיות פשוט נוכחת,לעצמי ולאחרים.
, כלומר, מחברת להוויה ולא לעשייה, Doing ולא ל Being האימהות מחברת אותנו שמתיימרת להגדיר אותנו.
לכן, כשאת אימא במשרה מלאה,ויוצא לך להתפתל לא פעם מול השאלה “מה את עושה?” ,במקום להתנצל או להצטדק את יכולה פשוט לענות בגאווה: “אני נוכחת”…

עוד מהבלוג של גלית ארז

Thumbnail

האימהות כעבודה רוחנית- על "מאסטר בייבי " וקבלת עול האימהות

הבחירה להיות אימא במשרה מלאה ולגדל את ילדייך בעצמך אינה בחירה ברורה מאליה בחברה המודרנית בה אנו חיים, חברה בה המילה "קריירה" הפכה כמעט מקודשת לעומת המילה...

תגובות

פורסם לפני 9 years
Thumbnail

מעבדות לחירות- האימהות כעבודה רוחנית

<האימהות כעבודה רוחנית מהות האימהות: ישנם כמה דברים שכדאי מאוד לא להינעל עליהם כשאת אימא,אחד מהם הוא עמידה בלוח זמנים,אם את אימא את בטח כבר יודעת. הדבר השני והיותר...

תגובות

פורסם לפני 9 years
Thumbnail

קיצור תולדות האהבה

אובדן אדם אהוב קשה בכול גיל. התמודדות עם סוף,עם אובדן המקום המיוחד שלנו במערכת היחסים שהייתה לנו עם אותו אדם ,אינה קשורה לגיל כרונולוגי. אנחנו יכולים לנהל חיים בוגרים ולתפקד כמבוגרים מן המניין אך בתוכינו,בעולמינו...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים