הבלוג של גלית ארז

עסקי אימהות

פסיכותרפיסטית קלינית,מרצה ומדריכה. קליניקה בחיפה ובתל אביב. האתר שלי:https://galiterez.wordpress.com/

עדכונים:

פוסטים: 11

החל מנובמבר 2010

הבחירה להיות אימא במשרה מלאה ולגדל את ילדייך בעצמך אינה בחירה ברורה מאליה בחברה המודרנית בה אנו חיים, חברה בה המילה “קריירה” הפכה כמעט מקודשת לעומת המילה “אימהות” , שאיבדה לא מעט מיוקרתה. כיום בחברה המודרנית עם הנטייה לטיפוח אגו ואינדיבידואל , הרבה יותר מרשים “לגדל ” קריירה מאשר לומר שאת מגדלת ילד .להיות אימא זה “לא סקסי”, להיות “אשת קריירה” נשמע יותר טוב… דרוש אומץ לבחור לשים הכול בצד ולהיות אימא במשרה מלאה. אך אם את נמנית בין האמיצות ששמו את האגו שלהן בצד לטובת גידול פעוט, אפילו באופן זמני,את גם יכולה להרוויח מהעניין ולצמוח נפשית ורוחנית.

באימהות את מתנגשת לא פעם עם הרצון להגשמה עצמית, אך גם כאן את יכולה למצוא קרקע פוריה לצמיחה נפשית, ואימהות מודעת תלויה במידת הקשב,המודעות, הפניות הרגשית, יכולת ההתבוננות במצבים, ובעיקר ביכולת לבחור את התגובות שלך אליהם.

האימהות כמרחב מקודש

אם את רוצה לחוות את האימהות הראשונית כמסע צמיחה ולא לטבוע בגל התובענות האדירה שהיא מביאה איתה- עלייך באמת להיות שם,בנוכחות . בעבודת האימהות המודעת את צריכה להתעורר באמת, לבחור בה בכול בוקר מחדש. כאן את דוחה באופן זמני את הצרכים שלך לטובת הצרכים הראשוניים והתובעניים של יצור קטן התלוי רק בך ,כשם שאדם מאמין מתבטל אל מול חובותיו וממלא אותן באמונה שלמה גם אם לא קל. (וסליחה על ההשוואה בימים טרופים אלו)זוהי עבודה ובחירה יומיומית.כן, גם להיות אימא נוכחת נדרשת אמונה.
כמו בכול גידול מאהבה, את זורעת זרעים,משקה,מטפחת ומאמינה שייצאו הפרחים היפים ביותר.

אימהות מודעת תלויה כאמור במידת הקשב,יכולת ההתבוננות במצבים ובעיקר ביכולת לבחור את התגובות שלך אליהם.

נוכחות ופניות רגשית
חוויתי רגעים קשים במיוחד באימהות הראשונית שלי, וודאי גם את כבר נתקלת בימים כאלה,בהם הילד שלך יכול לבכות ולרצות להימצא מחובק בזרועותייך כול היום ללא הפסקה בדיוק בזמן בו את חייבת להכין משהו למחר בבוקר.
אם את מתרגשת מזה –את מתחילה לכעוס על הסיטואציה, את כועסת כי ישנה התנגשות בין הצורך שלך לצורך שלו, את כועסת כי הוא לא מאפשר לך לסיים את מה שאת צריכה להכין למשל למחר בבוקר,באותו רגע משהו בך מתכווץ ונסגר,את הופכת חסרת סבלנות ללא יכולת להכיל, והתינוקי,שרוצה אותך פנויה וסובלנית בדיוק עכשיו להכיל את המצוקה שלו, מרגיש את זה ואולי בוכה עוד יותר,אולי הוא רק רוצה להרגיש את החום והנוכחות שלך וזה בסדר גמור.
הכעס הוא רק אפשרות תגובה אחת לסיטואציה,יש לך עוד אפשרות תגובה לסיטואציה,נעימה יותר: את יכולה לשחרר את ההתנגדות, לגלות גמישות, לצוף על הגל ולא להילחם בו . יש אימהות מסוימות שסוברות: “שהוא צריך להתרגל שאומרים לו לא, שלא יהיה מפונק”, “הוא צריך לדעת שלא הכול בחיים משיגים…” או ” לא טוב להיכנע לילד, אחר כך הוא מנצל את זה”. יש בזה משהו, אני רק סבורה שלא בשלב כזה מוקדם. אני אף חושבת שההיפך הוא הנכון- ככול שמעניקים לילד יותר בתקופת הינקות, כך הוא הופך עצמאי יותר ומהר יותר. כך גם המסר שהוא יפנים יהיה “אני ראוי לאהבה, יש את זה בעולם בשפע וזה מצב טבעי לי”. בזכות היכולת שלך(הלא מובנת מאליה) להכיל את צרכיו,הוא יגדל עם האמונה והידיעה הפנימית שהוא ראוי לאהבה ויבחר באופן טבעי לשחזר את התחושה המוכרת לו, להיכנס למערכת יחסים בו יהיה או תהיה אהוב או אהובה, כפי שהיה אהוב בילדותו, ללא צורך להילחם על זה. כמובן שאנחנו מבינות ומסכימות שלא מדובר על לתת מתוקים או להסכים לדברים שאינם טובים לו כמו צפייה בטלוויזיה או התעקשות ללכת יחף בשלג כשהוא מצונן…
תני לו לפעמים לנצח, יהיו לו מספיק התמודדויות בחיים. אל תיכנסי איתו למשחקי כוחות בשלב כזה מוקדם.

מאסטר בייבי או מורי תינוקי

התפקיד האימהי וכול מה שמסביב לו כרוך בעבודה יומיומית פיזית ורגשית, מונוטונית ולא קלה, מעבר לרגעי האושר העילאיים שהיא מעניקה לנו. לצד התובענות של התפקיד הזה,האימהות המודעת מהווה גם קרקע דשנה במיוחד לצמיחה נפשית ומורה דגולה לענווה, בה התינוק שלך הוא המורה שלך, המלמד אותך שיעורים מדי יום על החיים ועל עצמך. רגעי הקושי הגדולים שהיצור הקטן והאהוב הזה "גורם" לך, כמו גם נקודות משבר באימהות, אינם אלא שיקוף מקומות לא פתורים בתוכך, עליהם את צריכה לעבוד.

על מסירות והתמסרות

על שום מה? ראשית על שאת מוסרת את צרכייך האישיים, באופן זמני, שמה אותם בצד. היכולת פשוט להיות, ללא קומפלקסים והתנגדויות, להיות בשמחה ולאהוב את עצמך ולו רק בזכות זה שאת אימא, ולא בזכות זה שיש לך למשל משרה "נחשבת". להתמסר פירושו להיות נוכחת, ב"כאן ועכשיו", לראות את ילדך ומלאכתך האימהית בראייה צלולה, להסיר את שכבות ההגנה והאבק הרגשי שהצטבר על "משקפי המציאות" שלך במשך השנים.

עכשיו זה קודם הוא,אח”כ את

כשמדובר על התבטלות, הכוונה כאן היא התבטלות אל מול הכוח הזה שדוחף אותך גם בארבע בבוקר, בפעם הרביעית באותו לילה שצומחות לו שיניים, להניק ולנשק את היצור הקטן הזה גם כשאת תשושה ובאפיסת כוחות. התבטלות באימהות היא גם היא ביטול ההתנגדויות שצצות, ביטול האגו החברתי, המנסה למשוך לכיוונים אחרים ("מה, את רק אימא?"," למדת כול כך הרבה זמן בשביל מה?" ולחשוב ש"אם אני אעשה את זה ואת זה, יהיה לי יותר בטחון בעצמי בחברה").
.
אין אני-באופן זמני

את מבטלת את האני שלך באופן זמני לטובת האני המתפתח של הינוקא שלך, שמה את האגו והצרכים האגואיסטים שלך בצד ודוחה אותם באופן זמני.
ביטול האגו החברתי הוא דבר לא פשוט בחברה המודרנית בה אנו חיים, חברה בה אנו הנשים פיתחנו אגו גברי שלא אחת תלוי בעשייה והישגים, הקובעים לנו את מידת הערך העצמי שלנו.

.

הברית בינך ובינו

זוהי מעין התחייבות, ברית בינך ובין הכוח העליון, הטבע, אלוהים ,האימא הגדולה או היקום, איך שלא תקראי לזה. כשיש לך רצון טוב ולפחות כשאת מתכווננת לזה בכול יום, אל מול המטלות והלו”ז הבלתי אפשרי כמעט, את כמו אומרת, "הריני לוקחת על עצמי גם היום ,כבכול יום, לדאוג לצורכי ילדי התלוי בי, ולהשתדל לעשות זאת בשמחה."

הבנת המקום היחסי בתמונה השלמה

באימהות בכלל ובאימהות ראשונית בפרט ישנה הבנת מקומנו היחסי בתוך התמונה השלמה, הבנת תפקידנו בעולם- פתאום לא את היא במרכז הקיום אלא התפקיד אותו עלייך למלא. ההבנה הזו יכולה להיות כואבת בהתחלה, אך בסופו של דבר יכולה גם למלא אותך בענווה ושחרור, ולהרחיב את יכולת ההכלה שלך, אם לא תתני לאגו שלך להתנגד לזה. זה לא דבר רע לא להיות תמיד במרכז….

ועוד משהו חשוב, שכדאי לזכור ברגעי משבר, כשאת ממש רוצה זמן לעצמך- אל תדאגי, התקופה האינטנסיבית הזו עוברת. היא זמנית. עוד תוכלי לעשות כול מה שתרצי. לאט לאט לומדים לנהל נכון את הזמן, התינוק גדל ונהיה פחות תלוי בך והשלב הבא בהחלט יכול להיות בדרך של הגשמה עצמית…

ישנו עקרון קיומי כזה, שכשאת נותנת יותר את גם מקבלת יותר. כך גם באמהות: כשאת מכינה את הקרקע, שותלת בה זרעי אהבה, ממתינה בסבלנות, משקה את השתילים הרכים ומסלקת את העשבים השוטים – בסוף תקצרי את הפירות הטובים ביותר. אמן

עוד מהבלוג של גלית ארז

Thumbnail

מעבדות לחירות- האימהות כעבודה רוחנית

האימהות כעבודה רוחנית מהות האימהות: ישנם כמה דברים שכדאי מאוד לא להינעל עליהם כשאת אימא,אחד מהם הוא עמידה בלוח זמנים,אם את אימא את בטח כבר יודעת. הדבר השני והיותר חשוב הוא הזהות העצמית שלך,במיוחד אם היא קשורה לשאלה...

תגובות

פורסם לפני 9 years
Thumbnail

מעבדות לחירות- האימהות כעבודה רוחנית

<האימהות כעבודה רוחנית מהות האימהות: ישנם כמה דברים שכדאי מאוד לא להינעל עליהם כשאת אימא,אחד מהם הוא עמידה בלוח זמנים,אם את אימא את בטח כבר יודעת. הדבר השני והיותר...

תגובות

פורסם לפני 9 years
Thumbnail

קיצור תולדות האהבה

אובדן אדם אהוב קשה בכול גיל. התמודדות עם סוף,עם אובדן המקום המיוחד שלנו במערכת היחסים שהייתה לנו עם אותו אדם ,אינה קשורה לגיל כרונולוגי. אנחנו יכולים לנהל חיים בוגרים ולתפקד כמבוגרים מן המניין אך בתוכינו,בעולמינו...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים