Saloona

חרדות הם דבר נורמלי בהתפתחות הנפשית של הילד.זהו שלב טבעי שהילד לומד להכיר את העולם ונזהר מדברים מסויימים, לעיתים קרובות ללא פרופורציה או הגיון גלוי. אף על פי שזהו שלב נורמלי, על ההורים והסביבה הקרובה להתייחס ברצינות לאותו רגש אותו מביע הילד ולא לבטל את רגשותיו רק כי זה "לא הגיוני "לפחד מדבר מסויים..לילד יש

לוקח זמן להבין שלא החלפת הטיטולים ,ההנקה,וגם לא ההתעוררויות התכופות בלילה יהיו הרגעים המעייפים ביותר -אלו הם הרגעים שבין לבין,הם אלו המתישים יותר מכול דבר אחר. חופשת הלידה היא זמן הסתגלות,מאה ימים לפחות בהם את מקדישה את כול זמנך וקיומך לטיפול בתינוק, מאה ימים של התכנסות בבועה דיאדית : אלו הם ימים של נסיגה מזירת

האימהות נושאת אותך הרחק הרחק למחוזות מופלאים בנפש, מגלה לך מקומות בתוכך בהם איש עדיין לא ביקר, ולמרות שאימהות היא אולי הדרך בה נשים צעדו יותר מכול דרך אחרת ,בשבילך לראשונה היא כמו יבשת חדשה ולא מוכרת- את מגיעה אליה עייפה ממסע וציפייה של תשעה חודשים,לא דוברת את השפה המקומית,מנסה לקרוא התנהגויות והבעות פנים ולתקשר

הבחירה להיות אימא במשרה מלאה ולגדל את ילדייך בעצמך אינה בחירה ברורה מאליה בחברה המודרנית בה אנו חיים, חברה בה המילה "קריירה" הפכה כמעט מקודשת לעומת המילה "אימהות" , שאיבדה לא מעט מיוקרתה. כיום בחברה המודרנית עם הנטייה לטיפוח אגו ואינדיבידואל , הרבה יותר מרשים "לגדל " קריירה מאשר לומר שאת מגדלת ילד .להיות אימא

האימהות כעבודה רוחנית מהות האימהות: ישנם כמה דברים שכדאי מאוד לא להינעל עליהם כשאת אימא,אחד מהם הוא עמידה בלוח זמנים,אם את אימא את בטח כבר יודעת. הדבר השני והיותר חשוב הוא הזהות העצמית שלך,במיוחד אם היא קשורה לשאלה החברתית "מה את עושה?" מרגע שהסכמת לשחרר את הקיבעונות שלך האלה- יצאת מעבדות לחירות. כבר שנה ושבוע

<האימהות כעבודה רוחנית מהות האימהות: ישנם כמה דברים שכדאי מאוד לא להינעל עליהם כשאת אימא,אחד מהם הוא עמידה בלוח זמנים,אם את אימא את בטח כבר יודעת. הדבר השני והיותר חשוב הוא הזהות העצמית שלך,במיוחד אם היא קשורה לשאלה החברתית "מה את עושה?" מרגע שהסכמת לשחרר את הקיבעונות שלך האלה- יצאת מעבדות לחירות. כבר שנה ושבוע