הבלוג של DJ Moric

DJ Moric

כמו כל אישה עצמאית בתחילת הדרך, באתי לטרוף את העולם, והאוכל האהוב עליי הוא מוזיקה. אני מור יכין, בת 26 מתל אביב, ואני די ג'יי. stay tuned

עדכונים:

פוסטים: 5

החל מינואר 2019

כמו כל אישה עצמאית בתחילת הדרך, באתי לטרוף את העולם, והאוכל האהוב עליי הוא מוזיקה

09/01/2019

בשלהי 1991, אמא שלי החליטה להלביש על בטנה ההריונית אוזניות ולהשמיע את מיטב להיטי אתניקס של התקופה. העוברית, שלימים הפכה להיות אני, התרגשה מהצלילים, בעטה והשתוללה, והדבר הפך להיות דרך קבע. כך גדלתי, בחממת המוזיקה. בגיל 3 רקדתי לצלילי עוזי חיטמן. בגיל 9 ידעתי לספר הכל על וודסטוק. בגיל 10 לא היה שיר של הביטלס שלא ידעתי לדקלם. בגיל 11 רקדתי “סלואו מגבת” לצלילי סלין דיון ואירוסמית’. בבת המצווה שלי זייפתי עם אחי על הבמה את “זה הכל בשבילך”. למי היה אכפת מהקהל בזמנו, העיקר שהכנתי הופעה. הייתי מוקסמת בכל פעם מחדש מהפלא הזה שנקרא מוזיקה, שמלטף לי את עור התוף והופך כל יום בחיים למאושר.

בשנות ה2000 שבאו עליי לטובה זנחתי את הדיסקים כשגיליתי את נפלאות האינטרנט. כל שיר ששמעתי היה נגיש, יכולתי לשמור כל צליל שהערצתי ולחזור אליו כשהרגשתי צורך. הייתי המאושרת באדם, ופתחתי תיקיות מוזיקה שצברו נפח מדי יום. כך עברו השנים, בתיכון, בצבא, בטיול הגדול, באוניברסיטה, הייתי הדי ג’יי הפרטית של עצמי ושל חבריי. הייתי מגיעה עם דיסק און קי ורמקול לכל מאורע, מכינה את רשימת ההשמעה המתאימה, יש שיאמרו שתלטנית הפלייליסט של כל חבורה.

צילום: Shmuel Levi

צילום: Shmuel Levi

כשסיימתי את התואר הראשון התקבלתי לעבודה במשרד פרסום גדול. כל כך התרגשתי להתחיל את החיים האמיתיים ששכחתי לחשוב האם זה מה שאני רוצה באמת. אחרי חודשיים התחוור לי שמשרד פרסום ואני לא חברים טובים במיוחד, והרי אני דור הY, בורן & רייזד. יחד עם בני דורי גדלתי על ערכים של הגשמה עצמית, של חוסר התפשרות, של “בשביל להיות טובה במה שאת עושה – את צריכה לאהוב את זה”. לקח לי רגע קצר של התבוננות עצמית כדי לקלוט שהתשובה הייתה מולי כל הזמן הזה. לראשונה העזתי להגיד בקול רם “החלום שלי הוא להיות די ג’יי”.

כיאה לדור הY, וכנגד הדרך שסללה לי החברה והאקדמיה, נרשמתי לקורס, קניתי ציוד, ובין לילה התחלתי לתקלט. אין איך לומר זאת בלי להשמע יומרנית, רגשנית, רומנטיקנית חסרת תקנה, אני מאוהבת! רוצה לצעוק מגג העולם, רוצה לרוץ בשדות יד ביד עם המוזיקה, להסתכל לה בעיניים, להשמיע לה שירי אהבה (היא תכיר את כולם), ולהגיד לה “תודה על מי שאת”. כזו אני, בחורה אמוציונלית. כשאני משמיעה שיר שאני אוהבת אני צורחת אותו, גם ככה הקהל לא שומע, אני בוכה בחופות של החתונות שאני מתקלטת בהן, והלב שלי מתמלא כל פעם מחדש כשאומרים לי תודה על המוזיקה. אני מור יכין, אני די ג’יי, ואני אגרום לכם להתאהב שוב במוזיקה.

צילום: Ben Gabay

צילום: Ben Gabay

עוד מהבלוג של DJ Moric

תצוגה מקדימה

הסיפור על אחי

הבחור שבתמונה הוא השראה מוזיקלית. הוא מלמד אותי מידי יום על עולמות שלמים במוזיקה שלא נחשפתי אליהם, הוא נמצא בדו-שיח מתמיד עם מיתרי הגיטרה, כשהוא פורט עליהם הם תמיד עונים לו, הוא אדיש אבל מקסים בו זמנית, לעיתים גורם לליבי...

תגובות

פורסם לפני 2 months
תצוגה מקדימה

אני לא מגניבה

"מה את די ג'יי? איזו מגניבה!" זאת התגובה הקבועה שאני נתקלת בה כשאני מספר על עיסוקיי. נכון, רעיון התקלוט הוא מגניב באופן כללי, וכשאת בחורה בפרט. אבל אני? מגניבה? הרשו לי לנפץ את האשליה ולספר לכם שאני רחוקה מלהיות מגניבה. רחוקה...

תגובות

פורסם לפני 2 months
תצוגה מקדימה

היום שבו המוזיקה מתה

לפני ימים ספורים, ב3.2.19, ברוטינת הבוקר שלי באינטרנט גיליתי שלפני 60 שנים בדיוק התרסקות מטוס הביאה למותם של שלושה זמרי רוק אמריקאים מפורסמים (דאז), ביניהם באדי הולי. עבור נער צעיר בשם דון מקלין, שהעריץ את הולי זה היה "היום שבו...

תגובות

פורסם לפני 1 month

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה