הבלוג של מורן בר

moranbar

מייסדת ומנהלת הבלוג Geektime, יזמית בעלת נסיון רב שנים בתעשיית ההיי-טק עם רקע נרחב בתחום האחסון והתקשורת ובעולם המדיה החברתית. היתה שותפה למיזמי אינטרנט גדולים וביניהם אתר 2eat הישראלי. בוגרת ממר"מ ועו"ד העוסקת בתחום דיני... +עוד

מייסדת ומנהלת הבלוג Geektime, יזמית בעלת נסיון רב שנים בתעשיית ההיי-טק עם רקע נרחב בתחום האחסון והתקשורת ובעולם המדיה החברתית. היתה שותפה למיזמי אינטרנט גדולים וביניהם אתר 2eat הישראלי. בוגרת ממר"מ ועו"ד העוסקת בתחום דיני הפרטיות וטכנולוגיה.

עדכונים:

פוסטים: 1

עוקבים: 1

החל מאוקטובר 2010

כנס דה מארקר הראה לי כמה יש עוד לעשות בכל הנוגע לשיוויון, להזדמנות, ליזמות, לעצמאות. אלו חמש המחשבות שעלו לי בדרך חזרה למשרד

12/06/2013

photo credit : by FaceMePLS

אתמול (ד’) נכחתי בכנס “נשים ועסקים” של מגזין דהמארקר שנערך באשדוד. להפתעתי (ולצערי שזו הפתעה), אולם המליאה היה גדוש במאות נשים שהגיעו לאירוע החינמי המקדם יזמות נשית, תחת הטייטל של “נשים בעולם הדיגיטלי”.

ואלו המחשבות שיצאתי איתן מהכנס :

1. לכאורה, כנס המקדם יזמות נשית הוא מקודש מלכתחילה. כל מה שיעזור להציף את הנושאים הבוערים, יתן את הכוח ואת המוטיבציה לנשים להעצים את עצמן ולהצליח הוא נפלא וראוי. שאפו ענק לדהמארקר שעורכים את האירוע הזה במשך כמה שנים רצופות ולקחו אותו גם לפריפריה. אבל, ויש כאן אבל גדול, לא ראיתי כאן את הנשים שרציתי לראות, לא מספיק מהן.

נכון, מדובר במאבק לשיוויון של שנים וגם רומא לא נבנתה ביום אחד, אבל הרוב המוחלט של הנשים שנכחו בכנס היו מעל לגיל 40. עכשיו, לא שאין לי הערצה אליהן כנשים שהחליטו לפתוח פרק עצמאי בחייהן ו”לעשות את זה בדרכן” אבל העובדה שנשים בנות 20 כמעט ולא נראו בכנס, גרמו לי לחשוב שבעצם כלום עדיין לא השתנה. עולם התעסוקה מקעקע את תפקידה הקדמוני של האישה בלהביא ילדים, לגדל אותם ורק אז לצאת ולחפש את דרכה. למה?

2. אם הצלחתי כבר לעצבן מישהי במשפט האחרון, חכו שניה עם התגובות – אני לטובתכן. אני מעריצה, כן, זו המילה, של כל אישה המקבלת השראה ויוצאת לדרך עצמאית, וכן, הרשת איפשרה לנשים רבות להשתלב בעולם העצמאי בקלות גדולה יותר מבעבר הודות למקצועות החדשים שנוצרו שם, אבל גם כשראש עיריית אשדוד עולה על הבמה ולמרות שכולם מעריכים את פועלו בנושא, מסביר שהרשת עוזרת להקל על נשים ליצור איזון ולהמשיך לגדל ילדים תוך כדי עבודה, הוא מקעקע את חוסר השיוויון. ולמה אני חושבת ככה? כי לא רק נשים צריכות לגדל את הילדים, אלא גם בני הזוג שלהן (וכאן דיסקליימר : אני מנהלת מערכת יחסים של 6 שנים עם אישה, עדיין ללא ילדים).

3. לדעתי, נשים צריכות לקבל את החלטת העצמאות עוד לפני שנכנסו ילדים למשוואה, בתמיכה משפחתית מלאה. למה הכוונה? אישה לא צריכה לעשות 50 מליון חישובים בראש (וזה בערך מה שאני עושה כל יום) לפני שהיא חושבת לצאת לעצמאות ולהקים עסק משלה, להיות יזמית. המחשבות הרי מתחילות עוד לפני תהליך ההריון עצמו, החל ממה יהיה כשאהיה בחופשת לידה ועד למה יקרה אחר כך כשיהיה ילד בבית לטפל בו, לגדל ולאהוב.

אז מה עושים? המחשבה האוטומטית של רוב הנשים היא ש”קודם כל משפחה”. משמע, אני אגדל ילד ואז אתחיל את העסק. את זה אני חושבת שצריך לשנות. לא, לא להיות סופר-וומן, אבל להבין שבמשוואה הזו יש שניים, שלמעט העובדה שאת זו שיכולה להניק, את כל השאר בן/בת הזוג יכולים לעשות, וזה לא מה שצריך לגרום לך לוותר על חלומות, על עצמאות, על יזמות.

4. והרבה מעבר לזה. אישה חכמה מאוד, אם לשלושה ילדים שילדה וגידלה תוך כדי לימודים לתואר שני, דוקטורט וסטארט-אפ, אמרה לי פעם את אחד המשפטים שמנחים אותי ועוזרים לי לפחות להפסיק לפחד: “אם את לא תאהבי מה שאת עושה, ותרגישי שכדי לעשות ילדים את מוותרת על החלומות שלך, על ההגשמה שלך, הילדים ירגישו את זה, כי את לא תוכלי להעניק את ה-100% שאת רוצה. הם לא יהיו מאושרים בדיוק כמוך. אז מה עדיף? אמא מאושרת שמחלקת את זמנה בין האהבות שלה? או אמא במשרה מלאה של אמהות, אבל שאף אחד מהצדדים לא מאושר כמו שהוא יכול להיות?”. כמובן שהאמירה הזו נכונה רק אם באמת זה המצב. אני מכירה לא מעט נשים שהאמהות שינתה ב-180 מעלות את סדר העדיפויות שלהן, הן עזבו הכל והחליטו שהאמהות היא הגשמת החלומות שלהן, וגם זה בסדר גמור. אבל מה עם כל השאר?

5. הנקודה הכי חשובה שאני רוצה להעביר כאן קשורה למעשה בחינוך. תיאורטית, אנחנו עוצבנו וגדלנו וחונכנו להיות אלו המגדלות את הילדים ואנחנו שומעות לא פעם ולא פעמיים “בעלי מאוד עוזר”. אז זה צריך להשתנות. הוא לא צריך לעזור, הוא צריך להיות חלק אינטגרלי ושווה. ונכון, הוא כרגע מרוויח יותר ובגלל זה הוא זה שיהיה במשרה המלאה ואת בסוף תוותרי ותהיי הדומיננטית בחיי הילד.  גם זה צריך להשתנות, כמובן.

את הדור הבא, זה שהיום נמצא בגן, בבית הספר, בתיכון, הייתי מאוד רוצה ללמד שיש להן בחירה, שהן יכולות לבחור שבני הזוג שלהן, או בנות הזוג יחלקו בחוויה החינוכית בצורה שווה. השינוי יתחיל שם, בהעברת המסר שהבחירה נמצאת אצלן – אבל הן צריכות לקחת את היוזמה. בשום שלב בחיים לא חיכיתי שיתנו לי. לקחתי ויזמתי. זו הדרך שלי לגדול, להתפתח ולהגשים את החלומות שלי, בלי רשות מאף אחד. המסר הכי חשוב כאן הוא לקחת את האחריות עליכן, תהיו אקטיביות, תהיו יזמיות, תהיו עצמאיות.

מסכימות עם מה שכתבתי? תפיצו הלאה. לא מסכימות? אשמח לשמוע בתגובות. סתם רוצות לפרגן? תעשו לייק :-)

עוד מהבלוג של מורן בר

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה