תכף כל אחד יבחר לו שיר פרידה מלאונרד כהן . אני בחרתי בשיר האפל הזה ,שנכתב בארבע לפנות בוקר. בחירה כל כך טיפוסית עבורי ועבור השבט הסודי שחי לו ללא הפרעה במערה האפלה של האשמורת השלישית ומוציא משם את מיטב היצירה שלו לעולם כשהשמש עולה
[youtube DHqqlm9yf7M]
משונה איך שזה פגש אותי בפעם הראשונה באמריקה של שנת 91 .מי בכלל הבין מה זו מערכת יחסים אז ? זה היה הגיל של ניפוץ כל המערכות והתחלת הצעדה על השביל לבדי. אולי זה בגלל האפלוליות. אולי המלנכוליה .אולי בגלל הטקסט הסתום. אולי בגלל שרב הניסתר על הגלוי. ואני , שחצבתי בגיל עד למעמקים של הזמן הבנתי בסופו של דבר שישנה פואטיקה שלא עוברת בכלל דרך הלוגיקה של השכל , אלא דרך המערכת הלימבית- המערכת הפרמיטיבית הזו שמשמרת בתוכה את מפת השילובים הקדמונית של זיכרון, למידה, ריח ועונג השעה.
קצוות השיער שג'ין האוניברסלית אוחזת בידיה יהיו בגיל מסויים קצוות שיערו של שמשון בידיים של דלילה ובגיל אחר קצוות השיער שנותרו על הכרית לאחר פינוי המת אל בית העולמים.
המעיל הכחול שהלם את הזמרת ג'ניפר וורנס יותר מכל זכה לאינספור השמעות ותשומת לב יתרה. (גם טורי איימוס חדרה עמוק אל מכתב השיר . אבל אני שמרתי אמונים לג'ניפר כי היא זו שהוגשה לקראתי בתשדיר רדיו שהושמע אז בבר קטן שנהגנו לשבת בו אחרי יום עבודה בפנסילבניה) .
השיר הזה הוא מכתב ומתקיים בו סיפור של שלישיה. שני גברים ואישה אחת על רקע האורות המרצדים של העיר ניו יורק . כל היתר הוא חידה . וזה בסדר . זו תפקידה של היצירה. להביא אותך אל המקומות בהם אתה פוגש את עצמך. ובכל גיל פגשתי אותו בצומת אחרת . אבל 'עוגיית המדלן' לעולם תחזיר אותי לגיל 21 באמריקה בנגיסה שלקחתי מהתפוח הגדול.
ביי ביי לאונרד ,הצטרף לאכסניה של גבריאל גרסיה מרקס ושל דיוויד בוווי , שני יוצרים שמחצו לי את הלב במותם אבל פינו את המקום ליוצרים אלמונים שכוסו עד אז בצילם הענק .
Famous Blue Raincoat
It's four in the morning, the end of December
I'm writing you now just to see if you're better
New York is cold, but I like where I'm living
There's music on Clinton Street all through the evening.
I hear that you're building your little house deep in the desert
You're living for nothing now, I hope you're keeping some kind of record.
Yes, and Jane came by with a lock of your hair
She said that you gave it to her
That night that you planned to go clear
Did you ever go clear?
Ah, the last time we saw you you looked so much older
Your famous blue raincoat was torn at the shoulder
You'd been to the station to meet every train
And you came home without Lili Marlene
And you treated my woman to a flake of your life
And when she came back she was nobody's wife.
Well I see you there with the rose in your teeth
One more thin gypsy thief
Well I see Jane's awake —
She sends her regards.
And what can I tell you my brother, my killer
What can I possibly say?
I guess that I miss you, I guess I forgive you
I'm glad you stood in my way.
If you ever come by here, for Jane or for me
Your enemy is sleeping, and his woman is free.
Yes, and thanks, for the trouble you took from her eyes
I thought it was there for good so I never tried.
And Jane came by with a lock of your hair She
said that you gave it to her
That night that you planned to go clear
— Sincerely, L. Cohen
[youtube bPlpxHhzSp0]