הבלוג של נועה פרבר

אמא מדברת ואבא מגיב

אמא , אבא ושני ילדים באנגליה...

עדכונים:

פוסטים: 18

החל מנובמבר 2011

14/04/2012

משחקי הרעב נערכו השנה במשך 10 ימים רצופים, הסכנות היו ברורות, אובדן שפיות, עלייה מסיבית במשקל, פשיטת רגל והסכנה הסופית והאולטימטיבית ייאוש עמוק ומסירת הילדים לקרקס.

האימונים לקראת הכניסה לזירה היו מפרכים, כרטיסי הצגות ניקנו, סבתות שוריינו, מצות עם שוקולד נמרחו ומלאי ממתקים הוכן בארון ניסתר בבית. אבל שום דבר כאמור לא משתווה למשחק עצמו.

כבר ביום הראשון בכניסה לזירה נירשמה תקרית של כמעט וניפגע. במהלך התחמקות מהופעה של “טין וטון בפעלטון” כמעט ונדרסנו על ידי גדוד של טציות בדמות אימהות עם עגלות וטיולונים. הצלחנו לחמוק ברגע האחרון, וגם לחטוף צידה לדרך של המבורגר כשר ממקדונלדס. ביום השני התקיימה הסעודה המסורתית בקרן השפע ( כלומר, סדר פסח). הצלחנו להחזיק מעמד בשלוש שעות של אכילה בילתי פוסקת ועוד לנהוג חזרה הביתה.

בימים הבאים השתדלנו להתרחק ככל שניתן ממוקדי הפורענות בזירה, הסתגרנו בבית, הלכנו רק לפארקים מבודדים ולים ממש לקראת השקיעה. בים אומנם הילד נעקץ מצרעת צייד (טוב זאת הייתה דבורה..) אבל מלבד ההזיות הרגילות שלו לא נרשמו בעיות מיוחדות. למעט אכילה בילתי פוסקת של מצות, פקק באיילון, ניסיונות חנייה אובדניים בתל אביב והצגת ילדים אחת מזעזעת שלושת הימים שאחרי הסדר עברו בשלום.

ביום השישי חלה תפנית דרמטית כאשר קברניטי המשחק החליטו לשלוף את ג’ מהמשחק ולשלוח אותו לקפיטול (טוב הוא נסע ללאס ווגאס לתערוכה), מה שהציב אותי להתמודד לבד בזירה. עם אור ראשון, אספתי את הציוד הדל שעוד נותר לי- 4 תיקים, שקית של ממתקים, בקבוקי מים, נעלי ספורט, סנדלים, בגדי ים, קרם הגנה, צעצועים, גומיות לשיער, דובים, סכין, קשת וחיצים מורעלים ( טוב, חוץ מהשלושה האחרונים לקחתי הכל…). ויצאתי עם הילדים בנתיב המנוסה צפונה. את הימים האחרונים, העברנו במערה קטנה ( כלומר בקיבוץ) , כשנותני החסות שלנו (כלומר הסבים) מצניחים לנו קערות מרק (עם שקדים). הגיחה היחידה שעשינו מחוץ למערה עלתה ביוקר רב, תמורת ארבע מאות שקל זכינו בשעתיים של הפעלה חינוכית, רכבל, טרמופלינה ומגלשה, בסופה למרות המחיר הגבוה נירשמו פגיעות בנפש בדמות שני ילדים צורחים שרוצים לעלות שוב לטרמפולינה.

את היום האחרון העברנו בנסיעה איטית למרכז, ובישיבה בגינה בצפייה שקול החצוצרות ישמע, הקריין יודיע שהמשחקים הסתיימו והרחפת תבוא כבר לאסוף אותנו – או בקיצור, שיהיה כבר ערב ויגמר כבר החופש הזה…..

קהל יקר, תודה שצפיתם, ומי ייתן וגם בחופש הבא הסיכויים יהיו תמיד לטובתכם…

מוסר השכל לפולניות- אם הצלחת לסיים את כל סדרת הספרים של “משחקי הרעב” בחופש – אל תתלונני…

ואבא מגיב-

יצאתי לוול-מארט ותיכף אשוב…

עוד מהבלוג של נועה פרבר

תצוגה מקדימה

משאית הצ'לשים ניתקעה באיילון

יש ימים שאת מבינה שממש, אבל ממש לא שווה להיות אמא למופת. הכל מתחיל (בניגוד להרבה ימים אחרים) בכך שאת חוזרת מהעבודה – משום מה במצב רוח חיובי, לא עייפה או מוטרדת יותר מידי,  ואומרת...

תגובות

פורסם לפני 9 years
תצוגה מקדימה

עשרת הדברים שלמדתי כאמא שהופכים אותי ( ללא ספק ...) לעובדת טובה יותר

יום האישה הבינלאומי חל יום אחרי יום ההולדת של הילדים שלי, ככה שמבחינתי אחרי שוך מסיבות יום ההולדת שלהם מגיע הרגע לטפוח לעצמי על השכם לרגל יום האישה. השנה ציינו בחברה בה אני עובדת, את יום האישה בפאנל חוצה יבשות של נשים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מסיבמבה

לכבוד חג החנוכה, בואו נדבר רגע על מסיבות בגן, מדובר על תהליך טיקסי בעל ריטואל קבוע, שחקני מפתח וניצבים למכביר. תחילת הטקס כשלושה שבועות לפני מועד החג הבא עלינו לטובה, הילדים...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה