הבלוג של מתנחלות ברשת

mitnachlot

"מתנחלות ברשת" הוא בלוג משותף לחמש נשים מיו"ש, יחד עם כותבות אורחות, בו אנחנו מספרות על החיים עצמם. הזדמנות להכיר, להגיב וליצור שיח שיאפשר לכולנו לדבר על מה שיושב לנו על הלב. לבלוג: http://mitnachlot.co.il

עדכונים:

פוסטים: 199

החל מנובמבר 2012

הציור בשבילי הוא חופש לטעות, לא למצוא חן, לעשות שוב ושוב, לשנות, ליצור וריאציות ואפילו לקלקל. לצייר זו זכות למחוק ולהתחיל מהתחלה. לעלות בעוד שכבה נוספת של צבע על הכל ולברוא עולם חדש.

10/09/2019

לאה שקלאר מייסדת “בגד נפש” – הלבוש כשפה לייחודיות וגילוי עצמי, מגישה מגזין ליהדות תרבות ואמנות ברדיו ירושלים, מרצה ומנחה סדנאות

תמיד אהבתי צבעים. חבילת הצבעים הראשונה שלי, צבעי פסטל בשנים עשר גוונים עטופים בניר כסף עדין, שכנו בתוף קופסת תכלת קטנה שעליה ציור של גלובוס. במיוחד אהבתי ורוד וסגול שהקפדתי להשתמש בהם בכל ציור וציור. שעות קישטתי את עמודי השער של מחברות בית הספר, בשערים האלו נפתחו לי עולמות ידע של סקרנות והרפתקנות.
אני זוכרת את השאלה הקבועה בכל מוצאי שבת: “אבא כבר יצאו שלושה כוכבים? אפשר לצייר?”

ציור 1

בשנות ילדותי הייתי עם הורי בשליחות באוסטרליה ובדרום אפריקה. החשיפה לאמנות ותולדות האמנות הייתה בילט אין במערכת הלימודים של בית הספר היסודי. כשחזרנו לארץ, החוויות ב”בני עקיבא” מילאו את כל עולמי. חיים של תורה ואידאולוגיה והכרה בחינוך, ביטחון והתיישבות כאבני הבניין שלנו, השכיחו את הנושנות. התרכזתי בעיקר בגידול ילדים ובעשייה שהחשבתי משמעותית.
לפני כמה שנים נפתח קורס לציור אינטואיטיבי בעופרה. צופיה לונסקי , אמנית תושבת המקום, הנחתה את המפגשים.” את מציירת בדחף”, היא אמרה לי, “כאילו עוד מעט ייקחו ממך את הצבעים והדפים ולא תוכלי להמשיך.” הציור האינטואיטיבי פתח מה שהיה סגור מתחת לפני השטח של הגלוי לי. נהנית מכל רגע ,עבדתי קשה. העזתי לעבור את מחסומי הביקורת העצמית. חזרתי להיות ילדה עם ליווי של קול פנימי בוגר יותר מתוכי שמוכן לנסות ולהתנסות, כזה שמשחרר קצת מה יגידו ובעיקר אומר : זה לא לתערוכה, זה רק בשביל עצמך, קצת לשחק ולהשתעשע.
לשמחתי, עפרה משופעת באנשי אמנות ויצירה. איילה אופיר פתחה קורס ללימוד ציור בעפרה . הזדמנות לפנות מקום פעם בשבוע ברצינות וביסודיות להעמקה ולחוויה של גילוי חלקים בתוכי שלא תמיד אפשרתי את קיומם. צבעי השמן והמים, הפחם והעפרונות, האקריליק ואפילו צבעי לק ואיפור היו חומרי גלם לביטוי אישי על בד ונייר .

תמונה 2
הציור בשבילי הוא חופש לטעות, לא למצוא חן, לעשות שוב ושוב, לשנות, ליצור וריאציות ואפילו לקלקל. לצייר זו זכות למחוק ולהתחיל מהתחלה. לעלות בעוד שכבה נוספת של צבע על הכל ולברוא עולם חדש. החלל הפנוי נותן מקום להתעצב על כך שאני מחפשת ורוצה אבל לא יוצא לי מה שהתכוונתי. מותר להתאכזב ומותר לגעת. יש פעמים שהציור מבקש מגע ישיר כמו אומר ” תעיפי את המכחולים, תפסיקי לשמור על הידיים המטופחות שלך, תגעי בי באצבעות ממש, בכף היד” ואני מתמסרת וכך מציירת.

כובע תמונה 3

אני אישה של מילים. רוב שנותיי עסקתי בחינוך באולפנה בעפרה, במשרד החינוך ובהקמת “בגד נפש”- הרצאות וסדנאות שאני מלמדת על הלבוש כשפה של ביטוי עצמי. אני מגישה ועורכת תכנית רדיו שבועית ברדיו ירושלים הנקראת “שניים יחדיו- לאה שקלאר ואורחים מדברים יהדות, תרבות אמנות ואופנה אחרת”. בעשר השנים האחרונות אני מארחת בתכניתי מידי שבוע באולפן בימי רביעי בערב, אנשים מכל קשת החברה הישראלית לשיחה של השראה ורוח עם מוסיקה טובה שהם בוחרים. אני קוראת המון ספרים ומארחת הרבה סופרים ומשוררים. המילים הם כלי עבודתי.
בציור אני פוגשת חופש ממילים. חוויה דומה לעמידה מול המראה. לציור יש קצב משל עצמו, אי אפשר בכוח לדרוש ממנו להתהוות. הוא מזמין הקשבה, התבוננות ואורך רוח. הוא פותח אפשרויות כל יום מחדש בבחינת “חדשים לבקרים רבה אמונתך” ומאפשר צמיחה והתפתחות.
למי שמעונין, אשמח בתיאום מראש להתלוות לביקור בתערוכת הציורים “בציר ראשון” המתקיימת בגלריה לאמנות בעפרה למשך חודשיים . הפתיחה במוצאי שבת “כי תצא”, י”ד באלול 14.9.19 בשעה 20.30 בעפרה.

עוד מהבלוג של מתנחלות ברשת

תצוגה מקדימה

לפעמים החירות בוחרת בך

כרמי אור, בת 35, אמא לשלושה בנים מתבגרים מדהימים (לא משוחדת בכלל), גרה ביקיר שבשומרון, מאמנת כלכלית ואוהבת את התכנית האלוקית באשר היא... חירות היא בחירה. לא תמיד בוחרים בה, לפעמים היא בוחרת אותך, ואת רק צריכה לקחת את ההזדמנות...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

קבורה לדתיים בלבד

אמרו לי שהבירוקרטיה רודפת אותנו לכל מקום בחיים. אבל לא ידעתי שזה נמשך גם אחרי שאנחנו מתים, בזמן שאנו מתאבלים על מות אדם כל כך קרוב אלינו; מאת: הילה לוקסנבורג, 28, מנהלת מערך הסיורים של מועצת יש"ע. לדאוג למודעות...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

המטפחת הבלתי רלוונטית בעליל

הפוסט שלפניכם נכתב ב-2013 על ידי נעמה הנקין. אמש נרצחו נעמה ובעלה איתם בפיגוע ירי והותירו ארבעה ילדים יתומים. יהי זכרם ברוך. שוב אני מתארגנת לנסוע לפגישת עבודה בתל-אביב, שוב פותחת את הארון כדי להתלבט בפעם המאה מה ללבוש...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה