הבלוג של מירית וולך

עוטפת בארז

אמא אווזה לארבעה ילדים (בחמש שנים), גרה בנגב המערבי (עוטף עזה), חברת קיבוץ, נשואה ועובדת, מנסה לפנות בחיי גם מקום לעצמי

עדכונים:

פוסטים: 190

עוקבים: 21

החל מיולי 2014

השבוע חלה האזכרה של סבתא שלי והחלטתי לכתוב כמה מילים לזכרה

21/01/2016

מאז שאני אמא, ועוד לארבעה צפופים ופיצקים, אני לא מצליחה לעשות המון דברים שהייתי רוצה.

אחד מאותם דברים היה להשתתף השבוע באזכרה לסבתי ז”ל.

אמול השמעתי לילדים ביו-טיוב לקט שירים ופתאום נשמע שיר שכל כך התאים לה… מחיתי דמעה והחלטתי שאם לא כיבדתי אותה פיזית בהגעה – לפחות אכתוב עליה כאן.

embedded by Embedded Video

סבתא חנה נולדה בצ’כוסלובקיה וגדלה בה בשקט ובשלווה עד לפרוץ מלחמת העולם השניה, היא הכירה את סבי עוד בימים השלווים והם היו מתכתבים ביניהם.

לא אפרט על מוראות המלחמה, די אם אומר שהיא שורדת אושוויץ ושנותר לה רק אח אחד מכל בני משפחתה.

לאחר השואה סבתא שוקמה בשבדיה, ואחר כך הגיעה לקרלוי-וארי שם אחיה וסבא פתחו יחד חנות, היא וסבא החליטו להינשא וכעבור זמן לא רב בחרו לעלות ארצה, ולא לסוע לארה”ב כמו אחיה.

פה הם התיישבו בכפר סבא והקימו משפחה ענפה, 3 ילדים, 12 נכדים ונכון לעכשיו מעל 45 נינים, שאת חלקם סבתא הספיקה להכיר.

e9f94119-da46-4e76-8dc6-ed3640b74176

אני התינוקת בזרועות סבתי, דף מאלבום הילדות

החיים שלה היו סיפור ניצחון: היא היתה אישה שליכדה את משפחתה. בילדותי היא עבדה בבית כתופרת, וכמובן שתפרה לנו הנכדות הרבה בגדים, היתה לי חוויה ממש מוזרה בפעם הראשונה שנכנסתי לחנות לקנות שמלה והבנתי שזהו, כבר לא יכינו לי את השמלה שדמיינתי בעיני רוחי ויתאימו אותה בול לגזרתי… היא האכילה חתולים בחצר, והצמיחה בה עצים נושאי פרי, ירקות, קקטוסים ופרחים. היא היתה גרה מול בית הספר היסןדי בו למדנו כולנו והאכילה נכדים בכל יום אחרי הלימודים. היא לקחה אותי לטיול הראשון שלי בחו”ל.

ויותר מהכל, היא היתה עולם ומלואו עבור סבי.

אני חושבת שהיא היתה אוהבת את איילת-חן שלי, שנקראה על שמה.כמובן שגם את הבנים. ובכלל היא היתה שמחה לראות שכל נכדיה זכו וזוכים להקים בתים בישראל. אני מקווה שהיא היתה גאה בנו, בסופו של חשבון.

DSC_3999

איילת-חן בפתח הבית של סבי ז”ל וסבתי ז”ל, יום לפני הריסתו

 הלוואי והיו לי תעצומות הנפש שהיו לה, להקים בית אחרי כל מה שעברה, לגדל משפחה לתפארת בלי שום משפחה משלה שתסייע לה, לחייך ולשמוח, לרצות תמיד לעזור. היא הצליחה לחיות עם העבר, למרות העבר, וליצור משהו אמיתי ומדהים. שבט לתפארת. הלוואי ואדע כמוה איך להחזיק את המשפחה מלוכדת ואיך לסייע לילדים בצורה שאינה מפנקת אלא מהווה רשת ביטחון אוהבת.

סבתא

את חסרה לי מאוד

יהי זכרך ברוך

עוד מהבלוג של מירית וולך

תצוגה מקדימה

סימה גרנות ז"ל

סימה גרנות, 67, נרצחה בביתה ברמת השרון, על פי החשד הרוצח הוא בעלה  חודש לאחר שהגישה נגדו תלונה על אלימות, וזמן קצר לאחר שהסכימה שעל פי צו ההרחקה הם ימשיכו לגור תחת אותה קורת גג בחדרים נפרדים, נרצחה סימה גרנות ז"ל בידי בעלה...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

מכתב ששלחתי הערב לשר ליצמן, שר הבריאות

התמונה מתוך אתר shutterstock כבוד השר ליצמן שלום וברכה, ... בינואר 2015, לפני כשנה, אחד מילדיי עבר אירוע של איבוד הכרה פתאומי ומוזר. בגיל שנתיים ו11...

תצוגה מקדימה

40

. . 10 דברים שלמדתי בדרך: 1. אם מכבדים את מי שעומד מולך - תמיד יימצא פתרון (כמובן שהכבוד צריך להיות הדדי) 2. אני  חייבת לדאוג לעצמי, ולא לשכוח אותי 3. לסמוך על האינטואיציות...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה