הבלוג של מירית וולך

עוטפת בארז

אמא אווזה לארבעה ילדים (בחמש שנים), גרה בנגב המערבי (עוטף עזה), חברת קיבוץ, נשואה ועובדת, מנסה לפנות בחיי גם מקום לעצמי

עדכונים:

פוסטים: 195

החל מיולי 2014

רוב האנשים תורמים מכספם, או זמנם. אבל לפעמים צצה לנו האפשרות לתרום משהו מעצמנו-ממש, וזו תרומה שמרגשת פי כמה, גם לתורם

25/04/2015

קשה לי להסתפר, מאוד קשה לי להסתפר, אפילו ל10 ס”מ מהקצוות לוקח לי זמן עד שאני מתרגלת לאורך ולמראה  החדש, אז תספורת אמיתית היא בכלל משהו שדורש הכנה נפשית מראש, ואני שונאת כשהשיער לא נכנס לקוקו ובכלל מעדיפה שהוא יספיק לצמה.

IMGP5662
(צמות לבת השנה)

לכן מעולם לא חשבתי שאי פעם מיוזמתי אלך ואקצץ חלק נכבד ממנו, אבל כשהייתי בהריון עם דביר ודולב נתקלתי בפרסום למבצע של זכרון מנחם ומשהו ברעיון שבה אותי עד שהלכתי להסתפר ולתרום את השיער.

אני יודעת שזה לכאורה טיפשי, שיער צומח, זו תרומה קלה, אבל את התרומה הזו אני זוכרת הרבה יותר מכספים שנתתי או פעמים שנרתמתי בעצמי לסייע, כמו למשל בבישול ליולדת בקיבוץ. משהו בנתינה של חלק ממך – משפיע.

אחר כך הבנים נולדו בשבוע 34 ןאני השתעבדתי למשאבת החלב, כדי לתת להם כמה שיותר חלב אם, וחברה טובה הביאה לי כמעט ליטר חלב אם מהמקפיא שלה, חלב שהיא בטוח שאבה בעמל רב, שלוש שנים אחרי ואני לא שוכחת לה את זה, כמה שמחתי כשהיא הגיעה עם השקיות הקפואות.

לאחרונה יצא לי לגמול ליקום בחזרה על כך, ולתרום חלב משלי, לא תרמתי הרבה, רבע ליטר בערך, אבל ארגנתי עוד נשים מפה וביחד תרמנו קרוב לליטר וחצי לחברת-אינטרנט שלי, שלא מצליחה להניק ורוצה לתת רק חלב אם לבתה, זו הרגשה טובה לא פחות, להיות בצד הזה של תרומת חלב האם.

IMGP8409
(הילדונת משחקת בלשאוב חלב, ואגב – אם מישהי רוצה לתרום אפשר לפנות אליי בפייסבוק או בהשארת הודעה פה)

יש עוד הרבה דברים לתרום מעצמנו, כליה למשל, אבל האמת שבאתי לכתוב הפעם על חברה טובה-טובה שמחפשת תרומה גופנית מסוג מאוד שונה – היא מחפשת פונדקאית. אולי ראיתן לאחרונה את הפוסט שלה מסתובב ברחבי הפייסבוק, כפי שכתבה אותו חברה משותפת של שתינו:

דרושה מלאכית

חברים יקרים, אני חושבת שהפוסט הזה הוא אחד הפוסטים החשובים שכתבתי או שאכתוב והוא נכתב מעומק הלב. וכבר בהתחלה אני מבקשת מכל אחד ואחת מכם לשתף אותו ולעזור לי להוציא צדק לאור. גם הוא מגיע בצורה שהיא (בלשון המעטה) לא אופטימלית ובוודאי באיחור של שנים.

יש לי חברה, שהיא אחד האנשים הטובים ביותר שאני מכירה. אשת חינוך – כזו שהיינו מתים שהילדים שלנו יפגשו יום יום במערכות החינוך. כל היום. אישה אצילית, צנועה וטובת לב באופן יוצא דופן. כמו שאני מתארת אותה, כך גם בעלה. זוג שאנחנו נוהגים לכנות מלח הארץ, אבל במלוא מובן המילה.

הזוג הזה נאבק כבר 10 שנים להביא ילד משלהם לעולם. המשפט הזה מקפל בתוכו גהינום. לא פחות. אני לא יודעת כמה מכם התנסו “בתענוג” המפוקפק הזה של טיפולי פוריות, אבל מעבר לסיוט הפיסי מדובר על גיהנום רגשי. כמי שהתנסתה בו באופן אישי אני יכולה להעיד שמדובר באחת מהתקופות הקשות בחיי. ואני לא עברתי מאית ממה שהזוג הזה עובר. והאישה המדהימה הזאת, מתוך כל השחור הזה, מצליחה למצוא זמן וכוחות נפשיים לעזור לזוגות אחרים לעבור את התקופות האלה, לשמוח איתם בלידת התינוק. באצילות נפש שהיא פשוט מעבר ליכולת שלי להסביר או להבין.

האישה הזאת חולמת מגיל 5 בערך להיות בהריון וללדת את הילד שלה. כרגע, לאחר 7 אובדני הריון, שהושגו בדם, שהכו כל סטטיסטיקה (באופן השלילי שלה), לאחר למעלה מ- 30 הפריות מבחנה – הזוג המדהים הזה החליט לפנות לאפיק של פונדקאות.

אנחנו מחפשים בשבילם מלאכית. פשוט מלאכית שתוכל להעניק להם את המתנה שכל כך מגיעה להם.

המלאכית הזאת צריכה להיות בין הגילאים 22-35, בריאה, שעברה לידה אחת או שתיים (תקינות), ללא ניתוחים קיסריים, נשואה או פנויה, רגישה מספיק להיות שותפה בתהליך המורכב, אך מלא חשיבות שכזה. כמובן שהיא תתוגמל בהתאם.

אנא צרו קשר במייל: [email protected] 

מבקשת בכל לשון של בקשה לשתף בכל דרך אפשרית

אי שם במהלך מסע הפוריות שלי, שהוא לא קטן בכלל, אבל מתגמד לכלום לעומת חברתי, יצרנו מין חבורה שכזו שנפגשה באינטרנט והפכה לחברות אמיתית וקרובה, נשים שהיו שם אחת בשביל השניה בכל כשלון ובכל מכשול, שחיבקו, שידעו לתמוך וגם לסייע ברעיונות ובמידע, ושידעו לשמוח האחת בשביל השניה כשהדרך סופסוף צלחה. חבורה של כ15 נשים, אחת מאיתנו אימצה ילד והשאר כולן ילדו כבר, ילד, שניים, מיעוטן שלושה, אני היחידה שארבעה, והיא, הטובה שבחבורה, המדהימה מכולן, נותרה עדיין ללא ילד כלל.

עכשיו כשהיא החליטה לפנות לכיוון פונדקאות אני רוצה לסייע לה בכל דרך אפשרית, אם הייתי יכולה – הייתי נושאת בעצמי את עובריה, אבל אני לא בגיל, ועברי המילדותי כולל שני קיסריים, כך שהסיוע שלי יכול להתמקד בהפצה, בלבקש מכל קוראת לחשוב אם זה מתאים לה – לפני שהיא מרפרפת הלאה, ואם זה לא בשבילך – תפיצי, תפרסמי, אולי מישהי בסביבתך תרצה ויהיה לך חלק אמיתי בהבאת חיים לעולם.

ומי שתהיה המלאכית שלהם – שתבוא עליה הברכה!

עוד מהבלוג של מירית וולך

תצוגה מקדימה

סימה גרנות ז"ל

סימה גרנות, 67, נרצחה בביתה ברמת השרון, על פי החשד הרוצח הוא בעלה  חודש לאחר שהגישה נגדו תלונה על אלימות, וזמן קצר לאחר שהסכימה שעל פי צו ההרחקה הם ימשיכו לגור תחת אותה קורת גג בחדרים נפרדים, נרצחה סימה גרנות ז"ל בידי בעלה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מכתב ששלחתי הערב לשר ליצמן, שר הבריאות

התמונה מתוך אתר shutterstock כבוד השר ליצמן שלום וברכה, ... בינואר 2015, לפני כשנה, אחד מילדיי עבר אירוע של איבוד הכרה פתאומי ומוזר. בגיל שנתיים ו11...

תצוגה מקדימה

40

. . 10 דברים שלמדתי בדרך: 1. אם מכבדים את מי שעומד מולך - תמיד יימצא פתרון (כמובן שהכבוד צריך להיות הדדי) 2. אני  חייבת לדאוג לעצמי, ולא לשכוח אותי 3. לסמוך על האינטואיציות...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה