הבלוג של מירית וולך

עוטפת בארז

אמא אווזה לארבעה ילדים (בחמש שנים), גרה בעוטף-עזה, חברת קיבוץ, נשואה ועובדת, מנסה לפנות בחיי גם מקום לעצמי

עדכונים:

פוסטים: 179

עוקבים: 21

החל מיולי 2014

אחרי שנים של חיפושים, שני תארים, ושני פיתוחי קריירה, תחביבים, חברים ומה לא – אני שלמה באמהות לארבעת המופלאים שלי, כי לפעמים הפוטנציאל שלנו עושה יו טורן לדברים הבסיסיים בחיים

09/11/2016

 

LcokwBoys802

כשהתחתנתי, ב2002, הייתי בעיצומו של תהליך חיפושים.
חיפשתי עבודה חדשה או קריירה אחרת, בזמן התנפצות בועת ההיי-טק שהשאירה גם מתכנתות אינטרנט שכמותי קצת נטולות וודאות. תהיתי אם נבנה את חיינו בקיבוץ של החתן המיועד, או בעיר כלשהי. רציתי לחזור ללמוד באוניברסיטה תארים נוספים, אם רק יתאפשר לי.
בתחום הזוגיות לא היתה שאלה – ידעתי שאני רוצה לבנות את חיי עם ארז, לצידו, בעזרתו. וידעתי שיום אחד נהפוך להורים, פשוט כי זה מה שעושים עם מי שאוהבים. לא הקדשתי לנושא מחשבה רבה. כלומר ידעתי שיום אחד ארצה ונתפנה לזה.
ואכן, יום אחד רציתי ורצינו. לי זה בא יותר מבפנים באופן טבעי, כאישה, וכמי שנכחה בגידול של אחים צעירים ובני דודים ואחיינים. לארז הרצון התחיל כשאחיו הפך לאבא והוא חווה את חווית הדוד מקרוב.
למעשה ידענו שאנחנו מתחילים פה מסע, רק לא ניחשנו כמה ארוך הוא אמור להיות. כי ארז ואני ניסינו להפוך להורים במשך כמה שנים טובות.

המירוץ להורות

עברנו תהליך שכל זוג שישי מכיר, ניסיונות שלא צלחו, רופא פוריות, בירורים ושלל בדיקות, כדורים, זריקות, הזרעות, אשפוזים בגלל סיבוכים שונים, הפריות חוץ גופניות, הריונות שנפלו תוך שבוע – עשינו וי על כל התחנות האלה.
בסופו של התהליך, איילת-חן נולדה כמה חודשים לפני שחגגתי יומולדת 35, קרוב מאוד ליום הנישואים השביעי שלנו.

IMGP0698

הלידה שלה שינתה הכל.
לאורך כל שנות טיפולי הפוריות התמקדנו ביעד הקרוב – להשיג הריון ולשמור עליו עד ללידה. ידעתי בערך מה זה אומר לטפל בתינוק, כאמור – יצא לי לראות מקרוב גידול ילדים. ובקיבוץ עבדתי בתינוקיה לא מעט. אבל לא חשבנו לעומק על היום שאחרי. בעיקר ידענו שהחיים שלנו יתהפכו כליל. אבל את רוב הזמן העברתי בלי להאמין שאי פעם נצליח בכלל להרות אז פשוט לא העזתי לחשוב לכאלה מרחקים.

ואז הצלחנו.
בין השאר גיליתי שיש הבדל בין לטפל בתינוק לבין להיות הורה לאותו תינוק. הבדל שמיים וארץ. כי להיות הורה זה לא רק הצד הטכני של להחליף, להאכיל, ולהרדים. זה כל כך הרבה מעבר.
אחרי ההצלחה הראשונה, הרצון להיות הורים לעוד ילדים בער בנו מאוד, וגם החשש שהיא תישאר בת יחידה, או שהדרך תמשיך להיות ארוכה. כך שדי מהר חזרנו לנסיונות וזה הצליח לנו מעל ומעבר למצופה – דביר ודולב, תאומים בנים שנולדו כשהבכורה שלנו רק בת שנתיים וחודשיים. עברנו פגיה קלה, יחסית. וגידול אינטנסיבי.

IMGP0320

מה קורה כשהחלום שלך משנה צורה

 עכשיו הפוקוס כבר השתנה לגמרי.
בשביל להיות איתם אחרי צהריים בבית ויתרתי על עבודת חלומותיי כספרנית הקיבוץ, שיניתי הרבה דברים בחיי, הם הפכו להיות המרכז. כשיש לך שלושה ילדים בני פחות משנתיים וחצי אין ספק שהטיפול והשהות איתם הופכים מהר מאוד למוקד חייך. השינויים האלה היו טבעיים, ללא הרבה הרהורים או תחושת החמצה – האמהות סיפקה לי חוויה טוטאלית שמילאה את עולמי מהר מאוד.
אבל משהו עדיין לא הרגיש שלם במשפחה שלנו, למרות הקושי לגדל שלושה זאטוטים יחדיו היתה תחושה שזה לא סוף הסיפור. להורמונים לא רציתי לחזור, בחרנו לבדוק אם לטבע בא לשם שינוי לתת לנו הנחה, ולהפתעתינו זה אכן הצליח. כשהתאומים היו בערך בני שנתיים ועשרה – נולד ראם.

כן, חישבתם נכון – חודש לפני שאיילת-חן חגגה את יום הולדתה החמישי חבקנו את הילד הרביעי שלנו.

IMGP0579

אימהות שלי היא טוטאלית

זה היה ללא ספק מהפך רציני – 35 שנה הייתי אחראית לעצמי בלבד ואז תוך חמש שנים הפכתי להיות אמא ל-4 זאטוטים!
שבע שנים היינו זוג – מה שהיה נחמד מאוד בשנה, שנתיים הראשונות, אבל נהיה קשה יותר ויותר עם כל שנה שחלפה. ומאז עוד רגע חולפות להן עוד שבע שנים, בהם הפכנו מזוג למשפחה בת 6 נפשות.
וכמאמר השיר “כמה טוב שבאת ביחד זה שלם”, ראם הפך את המשפחה שלנו לשלמה אבל לא פחות מזה – הוא הפך אותי לשלמה. אחרי שנים של חיפושים, שני תארים, כמה וכמה עבודות ושני פיתוחי קריירה, תחביבים, חברים ומה לא – אני שלמה פשוט באמהות שלי. בהורות לארבעת המופלאים האלה. הם ממלאים את כל חיי. גם במובן שכל זמני הפנוי מעבודה מוקדש להם, גם במובן הרגשי וגם רוב מחשבותיי הן עליהם.
האמהות שלי וההורות שלנו הן טוטאליות. כך למשל אם פעם ימי הולדת היו נחגגים בספא ומסעדה – הפעם חגגנו יום הולדת 44 לאיש שלצידי בהפעלה ביתית לו ולילדים גם יחד, למדנו לשלב את עצמנו בתוך חיי ההורות שלנו. כי כיום אנחנו קודם כל הורים ורק אחר כך כל דבר אחר.

בהשראת האהבה החדשה שלי – חדרי בריחה, הכנתי לחתן השמחה ולילדינו כתב חידה.
אחר הצהריים אני והילדים הכנו לארז קאפקייקס בננה עם מילוי קרם פטיסייר.
השתמשנו בוריאציה על מתכון של שרון סער

1 גביע יוגורט 3%
1 גביע (כן, מודדים באותו גביע) סוכר
⅔ גביע שמן קנולה ו1/3 גביע שמנת מתוקה
3 גביעי קמח + שקית אבקת אפיה
3 ביצים
2 בננות בשלות מעוכות
מעט תמצית וניל

ערבננו הכל, הכנסנו לתבניות מאפינס ו20 דקות בתנור 180 מעלות שחומם מראש (תבדקו, התנור שלי תמיד צריך יותר זמן מאחרים).
במיקסר ידני ערבבנו חבילה של אבקת קרם פטיסייר עם 1.5 כוס וחלב וחצי כוס שמנת מתוקה, ושמנו במקרר

 כשהמאפינס היו מוכנים מלאתי אותם בקרם ואז נעלתי אותם בתוך צידנית!
את המפתח למנעול הצידנית החבאתי בתוך ספר ירוק בספריה שלנו ונתתי לכל אחד חידה שמתאימה לגילו ולאופיו, רק כל התשובות יחד נתנו את הרמז היכן המפתח.

 איילת-חן בת הכמעט 7 קיבלה ציור לצבוע לפי מספרים, אחרי שהיא סיימה והרימה להראות לי היא גילתה שבצד השני יש לה שאלה – באיזה צד הדגל. כך שהרמז שלה היה צד ימין.
דביר בן הארבע וחצי קיבל קופסא סנסורית מלאה פתיתי אריזה , קופסא ריקה, והוראה להעביר מפה לפה בעזרת טרקטורי צעצוע עד שהרמז יתגלה – הוא מצא צבע ירוק.
דולב בן הארבע וחצי קיבל פאזל, כשהוא השלים אותו הוא גילה מדפי ספרים.
וחתן השמחה, ארז בן ה44 קיבל תשבץ וכשהוא פתר את כולו הופיע לו המילה – למטה.
ואכן, במדף הספרים הימני התחתון בתוך ספר ירוק התגלה לו המפתח. הצידנית נפתחה, וכולנו אכלנו בתיאבון ותוך שירת “יום הולדת שמח”.

 אתם אפילו יכולים לראות במו עיניכם את החגיגה המשפחתית שלנו:

embedded by Embedded Video

YouTube Direkt

עוד מהבלוג של מירית וולך

תצוגה מקדימה

סימה גרנות ז"ל

סימה גרנות, 67, נרצחה בביתה ברמת השרון, על פי החשד הרוצח הוא בעלה  חודש לאחר שהגישה נגדו תלונה על אלימות, וזמן קצר לאחר שהסכימה שעל פי צו ההרחקה הם ימשיכו לגור תחת אותה קורת גג בחדרים נפרדים, נרצחה סימה גרנות ז"ל בידי בעלה...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

מכתב ששלחתי הערב לשר ליצמן, שר הבריאות

התמונה מתוך אתר shutterstock כבוד השר ליצמן שלום וברכה, ... בינואר 2015, לפני כשנה, אחד מילדיי עבר אירוע של איבוד הכרה פתאומי ומוזר. בגיל שנתיים ו11...

תצוגה מקדימה

40

. . 10 דברים שלמדתי בדרך: 1. אם מכבדים את מי שעומד מולך - תמיד יימצא פתרון (כמובן שהכבוד צריך להיות הדדי) 2. אני  חייבת לדאוג לעצמי, ולא לשכוח אותי 3. לסמוך על האינטואיציות...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה