הבלוג של מירית וולך

עוטפת בארז

להטיח הכל בפרצוף בבום אחד? נדמה לי שאני מעדיפה לטפטף את המידע טיפין-טיפין בפוסטים. בואו נסתפק באמא אווזה לארבעה קטנטנים מעוטף-עזה, חברת קיבוץ, נשואה ועובדת

עדכונים:

פוסטים: 173

עוקבים: 20

החל מיולי 2014

אני ובתי הבכורה נהננו מאוד בהצגה “מיכאל” ובאנו לספר לכן עד כמה היא טובה

02/09/2016

michael01424

 

אני ואיילת-חן ניצלנו את ימי החופש האחרונים לכל מיני הכנות לקראת כיתה ב’.

בין שאר ההכנות השתתפנו גם בפרמיירה של ההצגה “מיכאל”, תיאטרון אורנה פורת.

לפני ההצגה היה טקס לזכרה של אורנה פורת שנפטרה לפני שנה, וחלוקת פרס להצגה נבחרת מתוך הצגות התיאטרון. למדנו איזו אישה מרשימה היתה אורנה פורת. אחרי שהכרנו אותה מעט אני כבר לא מופתעת למה זה ידוע בכל מקום שההצגות של התיאטרון הזה תמיד מוצלחות ושוות.

אבל למה אמרתי שלצפות בהצגה היתה הכנה לחזרה ללימודים?

ההצגה מתאימה לילדי בית ספר יסודי ועוסקת במיכאל, ילד שכל היום מצייר במחברת שלו, ולא רוכש חברים חדשים. הוא חי בדמיונות ורק חבר אחד משחק איתו, בתחילת ההצגה גם החבר הזה נוטש אותו לטובת שאר החברה בכיתה, ומיכאל נשאר לבדו.

לאיילת-חן שלי תמיד קשה בקטעים האלה. מצד אחד היא ילדה חברותית ומקסימה שמתחברת בשניות עם ילדים לא מוכרים, ומצד שני היא תמיד חיה תחת הרושם שאין לה מספיק חברים, שלא אוהבים אותה, שלא מתייחסים אליה, שבכיתה היא היחידה ללא חברים וכן הלאה.

כך שההזדהות שלה עם מיכאל היתה רבה, כמו שהיא אמרה “לו זה קרה רק בהצגה ולי זה קורה באמת”.

אני, כאמא שלה, יודעת שזה לא נכון. אני רואה את בני השנתון שלה בקיבוץ מחפשים את קרבתה, וכשביקרתי בכיתה שלה ראיתי שיש לה המון חברות וחברים, שהיא אהובה מאוד. גם בבית הילדים שמכיל את כל ילדי היסודי יחד יש לה מקום וגוון משלה. רק חבל שאי אפשר להסביר לה עד כמה מהצד היא נראית מוקפת ומאושרת.

כמו מיכאל גם איילת-חן מציירת המון, משרבטת על כל פיסת נייר (ולפעמים גם על דברים שאינם ניירות) וחיה קצת בעולם הדמיוני שלה. כך שהחיבור שלה לדמות הראשית היה מיידי ומלא.

14159045_10154529776907300_1008037512_n

במהלך הסיפור שוב ושוב נאמר למיכאל כי התשובה לבעיה שלו טמונה במקור הבעיה שלו – הראש שתחוב כל הזמן במחברת תוך כדי ציור הוא גם המקום שלו להתחבר מחדש. לא אסגיר פה עוד פרטים מהעלילה רק אומר שהמסר מצד אחד ממש נכון ומצד שני קצת היה גדול מידי עבור הבת שלי (רבע לשבע), אני מקווה שהיא בכל זאת הצליחה לקחת מההצגה מספיק אופטימיות וידיעה שגם לה עוד תהיה הרגשה טובה חברתית בעתיד, וזה בידיים שלה, עם כל העזרה שניתן לה.

וכמה מילים על התפאורה

וואו, פשוט וואו. יצירתיות מדהימה ועשיה שהתעלתה על עצמה. הכל נראה כמו דפי מחברת שעליהם מוקרנים הציורים של מיכאל, מרשים מאוד מאוד. פשוט מעורר התפעלות.

הילדה שלי התפוצצה מצחוק (נראה לי שבכל האולם שמעו אותה), ומייד כשיצאנו ביקשה לראות את ההצגה מחדש. גם היום כל מה שהיא היתה מוכנה לתרום לפוסט זה את האמירות שהיא נהנתה בחלקים המצחיקים ושהיא רוצה לראות את ההצגה שוב.

ועוד מילה אחת טובה לאולם – בית אסיא במוזיאון תל אביב לאומנות היה בערך האולם הראשון בו הבת שלי פשוט ישבה וצפתה. היא לא היתה צריכה להתיישב על הרגליים שלה או שלי. האולם בנוי כל כך טוב שאפילו לנמוכה שכמותה לא הסתירו. יישר כח.

בקיצור: שתינו ממליצות בחום!
המועד הקרוב של ההצגה הוא ב10.12.16 במוזיאון ת”א לאמנות. עוד פרטים פה.

 

עוד מהבלוג של מירית וולך

תצוגה מקדימה

סימה גרנות ז"ל

סימה גרנות, 67, נרצחה בביתה ברמת השרון, על פי החשד הרוצח הוא בעלה  חודש לאחר שהגישה נגדו תלונה על אלימות, וזמן קצר לאחר שהסכימה שעל פי צו ההרחקה הם ימשיכו לגור תחת אותה קורת גג בחדרים נפרדים, נרצחה סימה גרנות ז"ל בידי בעלה...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

מכתב ששלחתי הערב לשר ליצמן, שר הבריאות

התמונה מתוך אתר shutterstock כבוד השר ליצמן שלום וברכה, ... בינואר 2015, לפני כשנה, אחד מילדיי עבר אירוע של איבוד הכרה פתאומי ומוזר. בגיל שנתיים ו11...

תצוגה מקדימה

40

. . 10 דברים שלמדתי בדרך: 1. אם מכבדים את מי שעומד מולך - תמיד יימצא פתרון (כמובן שהכבוד צריך להיות הדדי) 2. אני  חייבת לדאוג לעצמי, ולא לשכוח אותי 3. לסמוך על האינטואיציות...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר