הבלוג של מירית וולך

עוטפת בארז

אמא אווזה לארבעה ילדים (בחמש שנים), גרה בנגב המערבי (עוטף עזה), חברת קיבוץ, נשואה ועובדת, מנסה לפנות בחיי גם מקום לעצמי

עדכונים:

פוסטים: 194

החל מיולי 2014

המבצע מאחורינו? ומאחורי הילדים שלנו?

14/09/2014

אני יודעת, שם במרכז, למבוגרים נראה שנגמר, הכל מאחורינו, הכל עבר.

אבל תקשיבו לילדים שלכם, בעיקר אלו בגיל הרך, תשמעו איך הם עדיין משחקים באזעקות, איך אמבולנס ברחוב עדיין מקפיץ אותם, איך הם עדיין מוודאים איפה יש מרחב מוגן בגן החדש.
חברות מהמרכז חלקו איתי כמה הפתיע אותם שהילדים עוד לא שמו את הכל מאחוריהם:

* הקטנה שלי, בת השלוש, הזכירה השבוע בנסיעה שאם תהיה אזעקה, נרוץ ונצא לחדר המדרגות. זה היה בלי קשר לכלום.

* בן השנתיים וחצי שלי שחווה 2 או 3 אזעקות יצא הערב מהמיטה אחרי שהלך לישון ואמר לי: אמא, היתה אזעקה! (היה קצת רעש בחוץ).

* כל ערב לפני השינה הילדים שלי שואלים אם יש הפסקת אש ואם יהיו אזעקות הלילה ( והיו לנו סה״כ איזה 6 ) הם משמיעים מדי פעם קול של אזעקה והנושא עולה גם במשחקים ובשיחות.

* הבנים שלי חוו מספר קטן יחסית של אזעקות ובכל זאת בכל פעם שעובר אמבולנס הם צועקים ” אמא בואי מהר יש אזעקה”
ועידו, בן שבע, כל יום שואל ” את בטוחה שמבצע צוק איתן נגמר”? או לחילופין כשנסענו לים בתום המלחמה הוא דאג לברר מה נעשה אם תהיה אזעקה…
עכשיו כשהם משחקים במלחמה הם נלחמים בחמאס . יש לרעים שם עכשיו…

אפרת 4.5 משחקת באזעקות חופשי- בונה בדופלו מרחב מוגן לבובות, עושה קולות של אזעקה ומריצה את התינוק שלה למתחת לשולחן, כל מיני כאלו. בונה בצינורות את כיפת ברזל (זה הטנק ומפה עפים טילים על כל היוונים הרשעים). מרחמת על המשפחה שלא גרה בישוב שאין להם רבש”צ שישמור עליהם.
סה”כ הן שמעו 5-6 אזעקות כשהיינו לא בבית.

בן החמש עדיין משמיע אזעקות מדי פעם. בת השנתיים וחצי כבר כמעט לא מזכירה. שניהם קופצים מרעשים של אמבולנס וכאלו עד עכשיו ושואלים מה זה. גרים בלוד היו אזעקות בממוצע אחת ליום.

* בכל פעם שאנחנו שומעים אמבולנס, הבן שלי אומר שיש אזעקה. גרים בגוש עציון. היו אצלנו אולי 3-4 אזעקות.

* הבנים שלי לגמרי בפוסט טראומה (רחובות, היתה תקופה של שתי אזעקות ביום). עדיין מבררים איפה המרחב המוגן בכל מקום, כל פליטת אגזוז נשמעת להם כמו התחלה של אזעקה.

להזכירכם, אלו תגובות של השבוע האחרון מילדי המרכז… אתם יכולים לתאר לעצמכם מה הולך פה, בעוטף?

אדום רצוי, אך פחות מצוי

אדום רצוי, אך פחות מצוי

הבת הפרטית שלי, רבע לחמש: “אני משחקת בצבע אדום אז אל תיבהלו” (כשהיא נחמדה) או “אמא הפעם זה באמת, זו לא אני” (כשהיא מכשפה), אתמול היא גם היתה בטוחה ששמעה “צבע אדום” מרוחק…
“היום אני יכולה לבוא אלייך לבד, כי עדיין יש הפסקת אש” (בת רבע לשש מסבירה לשכנתה)
הגננת באסיפת ההורים – הילדים ממש התגברו יפה. נכון, כל היום הם משחקים בצבע אדום ואזעקות אבל לא מרגישים עליהם חרדות מיוחדות. כששאלתי מה נעשה אם עכשיו יהיה צבע אדום כולם צחקו ואמרו שכל הגן ממוגן. כשדיברנו על משהו אחר לגמרי ואמרתי “מרחב” הם כולם ישר אמרו “מוגן”, בקיצור, נורמלי.
הייתי ממשיכה לצטט, אבל נראה לי שהמצב ברור.
אם השקט יימשך (אם גדול, פוסט ממש בקרוב על שאלת השאלות הזו), כנראה שנוכל ללקק את הפצעים ולעבור הלאה, יותר לאט מילדי המרכז, פה זה נדבך צוק איתן על גבי נדבך עמוד ענן (ולגדולים יותר על גבי נדבך עופרת יצוקה), אבל מצד שני עם נסיון רב יותר של הורים מה עושים ואיך מגיבים לילדים.
אם, כפי שנראה, אוטוטו מגיע ה1+1 של המבצע – מי יודע איך נרים את עצמנו?

עוד מהבלוג של מירית וולך

תצוגה מקדימה

סימה גרנות ז"ל

סימה גרנות, 67, נרצחה בביתה ברמת השרון, על פי החשד הרוצח הוא בעלה  חודש לאחר שהגישה נגדו תלונה על אלימות, וזמן קצר לאחר שהסכימה שעל פי צו ההרחקה הם ימשיכו לגור תחת אותה קורת גג בחדרים נפרדים, נרצחה סימה גרנות ז"ל בידי בעלה...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

מכתב ששלחתי הערב לשר ליצמן, שר הבריאות

התמונה מתוך אתר shutterstock כבוד השר ליצמן שלום וברכה, ... בינואר 2015, לפני כשנה, אחד מילדיי עבר אירוע של איבוד הכרה פתאומי ומוזר. בגיל שנתיים ו11...

תצוגה מקדימה

40

. . 10 דברים שלמדתי בדרך: 1. אם מכבדים את מי שעומד מולך - תמיד יימצא פתרון (כמובן שהכבוד צריך להיות הדדי) 2. אני  חייבת לדאוג לעצמי, ולא לשכוח אותי 3. לסמוך על האינטואיציות...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה