הבלוג של מירית וולך

עוטפת בארז

להטיח הכל בפרצוף בבום אחד? נדמה לי שאני מעדיפה לטפטף את המידע טיפין-טיפין בפוסטים. בואו נסתפק באמא אווזה לארבעה קטנטנים מעוטף-עזה, חברת קיבוץ, נשואה ועובדת

עדכונים:

פוסטים: 178

עוקבים: 21

החל מיולי 2014

סיכום צוק איתן? הרבה יותר מידי הקרבה, קשיים, נזק פיזי והרוגים בשביל לחזור להבנות “עמוד ענן” ואשכרה לקוות שהפעם זה כן יוכיח את עצמו

28/08/2014

אם תפתחו לרגע לוח שנה עברי תגלו שעוד חודש, כששני הצדדים יחזרו למו”מ, והרקטות ישובו לשמש כלי טקטי להשגי ההסדרה, זה בדיוק תחילת החגים.

כלומר, גם את ראש השנה ושאר חגיו אני כנראה אעשה שלא בביתי, כי הסיום למבצע המפואר היה בעצם “בואו נדבר עוד חודש ונראה”, כמעט כמו אותו בחור שאומר לחברתו שתתן לו חודש להתפרפר ואז הוא יחליט אם הוא מסוגל להתחייב לחתונה לכל החיים, הסוף ידוע לכל, מלבד לבחורה המאוהבת ללא תקנה, נראה לי שגם הפעם הסוף (או הסבב הבא) כתובים מראש, מלבד למי שמנסה לשרוד רק את השבוע הקרוב (והלוואי, הלוואי שאתבדה!).

mirit_650_shutterstock_175594625

אז מה היה לנו פה?

50 ימים שהרגישו בדיוק כמו מלחמה, אבל מתעקשים לקרוא להם מבצע.

הפסקת אש שיכלה להיסגר בשבוע הראשון באותם התנאים, כך עושה רושם.

הרבה יותר מידי הרוגים בשביל לחזור להבנות “עמוד ענן” ואשכרה לקוות שהפעם זה כן יוכיח את עצמו.

נאום ניצחון של ביבי שנשמע, אפעס, זהה ללפני שנה וחצי, וכולנו יודעים איך זה היה מוצלח אז…

בלבול רב יותר מתמיד בין תפקידם של החיילים לתפקידם של האזרחים, על זה נרחיב בהמשך.

ההבטחה המוכרת כבר 14 שנה שכל ירי על ישראל ייענה בתגובה הולמה, כנראה שהשקט הולם אותנו, כי אני בספק אם הפעם תהיה תגובה הולמת על הקאסם הראשון (בעצם, לאור העבר, סביר שיגידו שזו סתם אזעקת שווא, למרות שאנשי העוטף יישמעו יפה מאוד את הבום, או שסתם לא יטרחו לספר על זה בתקשורת, כמו בחצי מהמקרים כשהירי מוגבל רק לעוטף).

מילים חדשות, כמו בכל מבצע: הכתשה, הסדרה. מבחינתי מילת המבצע היא הפקרה, גם לזה עוד נגיע בהמשך…

והתחלת הנטישה, אני מקווה מאוד שזה לא יהיה סחף אלא זרזיף, אבל אצלנו כבר עזבה משפחה אחת, ואני מניחה שבצמודי-גדר אחרים המצב לא יותר טוב, סביר שפחות, כבר סיפרתי לכם שמכל צמודי הגדר אנחנו במצב הכי טוב…

לא בטוח, אגב, שהסיבה היא רק המצב הבטחוני, נראה לי שהשבר הגדול פה הוא לא העוד-סיבוב-ספיגה, הרי ידענו כאלה בעבר, אנחנו יודעים בדיוק איפה אנחנו חיים, השבר הגדול הוא הייאוש שמשהו אי פעם ישתנה, ורוב המיואשים לא מיואשים מהחמאס, מהם אין ציפיות גם ככה, הייאוש הוא מהממשלה, מהשיגעון של לעשות את אותו הדבר ואשכרה למכור לנו שהפעם זה יהיה שונה, מההפקרה (הנה, שוב המילה הזו), מהזלזול.

תגידו, מה אני רוצה?  לא הרבה, כמדומני, סתם אנושיות פשוטה:

אחת האמירות החוזרות ונשנות במערך ההסברה הישראלי היה שאנחנו שונים מאוד מהחמאס, החמאס משתמש בילדיו כחגורת מגן ללוחמיו.

מישהו מוכן להסביר לי איך האמירה הזו עולה בקנה מידה אחד עם העובדה שאת החיילים מיהרו להוציא מהרצועה ברגע שהיה חשש לחטיפה, אבל לאזרחים על ילדיהם, זקניהם וכדומה קראו לשוב ולאייש את קו החזית?
מישהו יכול להיישיר מבט לתושבי נחל-עוז ונירים שלפני שבועות אחדים כונו “מורדים” כי סירבו לשוב לביתם עם הפסקת האש הדו-צדדית הראשונה ולבקש סליחה? לומר – טעינו ואתם צדקתם?
מישהו מוכן להסביר לי למה הילדים שלי, בני שנתיים וחצי, וארבע וחצי, אמורים להוכיח בחזית את החוסן הלאומי שלנו אבל החיילים הם הילדים של כולנו וחלילה שתיפול שערה אחת מראשם?

הילדים שלי, מפקירים את עמדתם

הילדים שלי, מפקירים את עמדתם

הרי הממשלה לא לקחה עלינו אחריות, פינוי מסודר לא התרחש, הבטחה שנפוצה על ימי העבודה שנאלצנו להחסיר – הגיעה אחרי חודש בגלות, החזר על ימים בהם פעלו פה בתי הילדים אבל לא היה שפוי בכלל לשהות פה עם ילדים – תשכחו מזה, התקציב לרבש”צים לא הוחזר ללפני הקיצוץ, לולא הנדיבות של כלל עם ישראל – היו פה הרבה הרבה יותר ילדים הרוגים, ואזרחים בכלל. הסיבה העיקרית שזה נגמר במספר אבידות כ”כ קטן היא שפיזית לא היינו פה בכדי להיפגע.

אז כן, אני מצפה לאנושיות:
לראש ממשלה שלא מכתיר את הקיץ הזה כ”חוויה מעצימה לילדים”
למערך הסברה שלא מצהיר שאנחנו בניגוד לחמאס מגינים על אזרחינו, בשעה שאנחנו לא מפנים אזרחים בכלל
לראש ממשלה שמעז ומגיע גם לעוטף, או לפחות מזכיר אותנו בנאומיו, אתם יודעים, איזה מינימום שכזה למען מי שלכאורה בשבילו יצאו למבצע, ובעצם שימש רק כעוד תירוץ
לשר ביטחון שאו מפנה את כל מי שלא נחוץ, או מגיע בעצמו, לא ייאמן שילדים אמורים לשהות במקום שנחשב מסוכן מידי לשר הביטחון על כל שומריו
לפינוי בהתחלה, לא יומיים לפני שנגמר, יש לזה תוכניות מגירה, בשביל מה הן קיימות?
להגעה ללוויות של האזרחים ההרוגים
להעמדת חיילים בקו האש, לא אזרחים!
(שלא תחשבו חלילה שלבי לא דואב על כל חייל שנפל או נפצע, אבל למיטב זכרוני מלחמות עורכים עם צבאות, לא עם אזרחים)
להקבלה בין מה שקיבלו המתנחלים אחרי שלושת הנערים החטופים ז”ל ובין מה שנקבל פה בעוטף אחרי 50 ימים
(ושוב, שלא יובן לא נכון, עיני לא צרה במתנחלים, כמחצית ממשפחתי מתנחלת, וגם שם לא קל, ועל טרור האבנים בכלל לא טורחים לספר לכם ברוב המקרים, אבל אם מוצאים כסף עבורם – תמצאו גם עבורנו.
למרות שבינינו, אני חוששת שעיקר הכסף לא יגיע לרווחת מי שזקוק לו, בדיוק כמו פה מעבר לגדר, בעזה).

עצוב לי מאוד שאיבדתי אמון, פשוט איבדתי אמון

אני לא מאמינה שבכלל אכפת לממשלה אם השקט יחזור לעוטף, לא השקט של לפני המבצע הנוכחי, השקט של לפני 14 שנה
אני לא מאמינה שהכספים שכ”כ נחוצים לשיקום יגיעו ליעדיהם
אני לא מאמינה שמישהו באמת סופר אותנו, הם הוכיחו יפה מאוד לאורך מלחמה שלמה שהם לא
כמו שהם ידעו על המנהרות אבל ביטלו את האבט”שים פה, ככה מי ערב לי שבאמת יטפלו במנהרה הבאה?

אז אני גרה לי בחבל ארץ יפיפה, ציוני, עם מועצות מקומיות שעושות נסים וחושבות על תושביהם ומקלות בכל דרך, עם קהילות חמות שעושות את המקסימום לשקם, חבל רק שכרגיל נסתמך בעיקר על עצמנו, כרגע אפילו התחייבות להחזיר את הרבש”צים למשרה מלאה עוד לא הגיעה, מלח הארץ מקבל את היחס שמגיע למלח, זלזול מוחלט (ראו שייקספייר להבהרות), אבל העיקר שהוכחנו עורף איתן, עמידה יציבה.

אה, שכחתי, עכשיו הבנתי, זה העורף שהוכיח את עצמו, אני לא עורף, אני חזית, מי בכלל סופר את החזית?

עוד מהבלוג של מירית וולך

תצוגה מקדימה

סימה גרנות ז"ל

סימה גרנות, 67, נרצחה בביתה ברמת השרון, על פי החשד הרוצח הוא בעלה  חודש לאחר שהגישה נגדו תלונה על אלימות, וזמן קצר לאחר שהסכימה שעל פי צו ההרחקה הם ימשיכו לגור תחת אותה קורת גג בחדרים נפרדים, נרצחה סימה גרנות ז"ל בידי בעלה...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

מכתב ששלחתי הערב לשר ליצמן, שר הבריאות

התמונה מתוך אתר shutterstock כבוד השר ליצמן שלום וברכה, ... בינואר 2015, לפני כשנה, אחד מילדיי עבר אירוע של איבוד הכרה פתאומי ומוזר. בגיל שנתיים ו11...

תצוגה מקדימה

40

. . 10 דברים שלמדתי בדרך: 1. אם מכבדים את מי שעומד מולך - תמיד יימצא פתרון (כמובן שהכבוד צריך להיות הדדי) 2. אני  חייבת לדאוג לעצמי, ולא לשכוח אותי 3. לסמוך על האינטואיציות...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה