הבלוג של עו"ד מירית ענתבי

מבט לעבר העתיד: בדרך לשוויון מגדרי

האני מאמין שלי - "ידע הוא כח" - פ. בייקון. בראש ובראשונה, אני אשה, אם לשני ילדים מקסימים, הבן בשנות ה-20 לחייו, והבת בגיל העשרה, כאשר הפער הגדול ביניהם נובע מלידתו של "ילד שלישי"-קריירה מצליחה. ברוח האני מאמין שלי... +עוד

האני מאמין שלי - "ידע הוא כח" - פ. בייקון. בראש ובראשונה, אני אשה, אם לשני ילדים מקסימים, הבן בשנות ה-20 לחייו, והבת בגיל העשרה, כאשר הפער הגדול ביניהם נובע מלידתו של "ילד שלישי"-קריירה מצליחה. ברוח האני מאמין שלי אני בעלת שלושה תארים אקדמאיים ונטלתי חלק באינספור סימינריונים, בארץ ובחו"ל, בתחומי התמחותו של משרד עורכי הדין שאני עומדת בראשו. אני רואה עצמי כמשפטנית, ובהתאם מתבצעת העבודה במשרדי - תוך חשיבה מעמיקה, יצירתית ו"מחוץ לקופסא". כשני עשורי עבודה כשותפה במשרדים מובילים בארץ בצירוף צוות נדיר במקצועיותו, מאפשר למשרדי מתן מענה במגוון תחומי המשפט האזרחי-מסחרי, לרבות דיני משפחה, גירושין, ירושה, נדל"ן, דיני חוזים, דיני חברות, פשיטות רגל והסדרי נושים, דיני תקשורת, דיני קניין רוחני, לשון הרע ופגיעה במוניטין. הייתי מעורבת בהגשת הצעות חוק והצעות לתיקוני חקיקה לכנסת, ושותפה לכתיבתם, התגבשותם וחקיקתם של חוקים ותיקוני חקיקה. רוח ההתנדבות המלווה אותי מעת הילדות ועד עתה, נטלתי חלק בהקמת מרכז השופט חיים כהן (שופט בית המשפט העליון ז"ל) ששם לו למטרה להעניק הגנה משפטית ("פרו-בונו") לפרטים ולקבוצות אשר זכויות יסוד שלהם מקופחות. בנוסף שימשתי כמרצה במקצועות דיני חוזים, תורת המשפט ועוד במוסדות אקדמאיים שונים, ופרסמתי מאמרים רבים בתחומי התמחותי לטובת הציבור הרחב. כיום, אני נוטלת חלק במתן הרצאות כמרצה אורחת בתחומי התמחותי, וכן כמנחה ומרצה בכנסים. שמתי לי למטרה לפעול למען השגת שינויים חברתיים, הן ברמה החקיקתית והן ברמת ההלכה הפסוקה - בבתי המשפט, במטרה להביא לתיקונן של תופעות חברתיות בעייתיות בחברתנו, כאשר בעלת חשיבות עליונה בעיני - העדרו של שוויון מגדרי, אולם למען ההוגנות והצדק בהקשר לשני המינים, ובראש ובעליון - לטובת הילדים!

עדכונים:

פוסטים: 35

החל מאפריל 2015

וודאי מוכר לרבים מכם הסיפור הבא: גירושין, הילדים מגיעים לאב (לרוב תקף לגבי המגדר הגברי) בחוסר רצון, מתלוננים, עושים פרצופים, הורסים במכוון חפצים, במקרים חמורים נוטלים מדירתו של האב בלא ידיעתו חפצים שונים, עד שלבסוף חדלים כלל מלהגיע אליו. האם טוענת בבית המשפט כי הם אינם רוצים, בשום אופן, על אף תחנוניה, ובמקרים חריגים תעליל עליו שהוא אב אלים ומתעלל! במרבית המקרים יאמינו לאם, ויורו על הפסקת המפגשים בין האב לילדיו, והיא תגדיל עשות ותעשה בהחלטה זו שימוש כדי להגיש תלונות שווא במשטרה כנגד האב.

13/06/2015

אקדמות מילין

וודאי מוכר לרבים מכם הסיפור הבא: גירושין, הילדים מגיעים לאב (בדרך כלל שכיח לגבי המגדר הגברי) בחוסר רצון, מתלוננים, עושים פרצופים, הורסים במכוון חפצים, במקרים חמורים נוטלים מדירתו של האב בלא ידיעתו חפצים שונים, עד שלבסוף חדלים כלל מלהגיע אליו. האם טוענת בבית המשפט כי הם אינם רוצים, בשום אופן, על אף תחנוניה, ובמקרים חריגים תעליל עליו שהוא אב אלים ומתעלל

במרבית המקרים יאמינו לאם, ויורו על הפסקת המפגשים בין האב לילדיו, והיא תגדיל עשות ותעשה בהחלטה זו שימוש כדי להגיש תלונות שווא במשטרה כנגד האב. הוא נחקר, נעצר ובחלק מהמקרים אף מוגש נגדו כתב אישום התלוי מעל ראשו, זאת עד לסגירת תיקו מחוסר אשמה

במקרים המועטים שלא יאמינו לה, האב כה רב כאבו ותסכולו עד שברוב המקרים מרים ידיים, ולא עושה שימוש בכלים המשפטיים העומדים לרשותו לשם הסדרת המפגשים עם ילדיו.

מהם הכלים העומדים לרשותו של האב כדי לתקוף את התופעה ולחייב את האם לדאוג לקיומם של המפגשים בינו לילדיו?

לסיום, אבות, מטפלים, עורכי דין, שופטים הילחמו בכל מחיר על הקשר בין הילדים להורים, וזאת לטובת הילדים, בראש ובראשונה. קחו אחריות ותילחמו באסרטיביות בתופעה, וזאת באמצעים חד משמעיים ומידיים. רק בדרך זו קיים סיכוי להציל את הילדים, ואת ההורים מניתוק הקשר מילדיהם.

התופעה

הגידול בשיעור הנישואין המסתיימים בגירושין , בצירוף העובדה שיותר ויותר אבות החלו לנהל מאבקים באשר משמורת , הסדרי הראייה לגבי הילדים, הם שחשפו והעלו לאחרונה אף מדרגה, את התופעה הקרויה “סינדרום הניכור ההורי” (“Parental Alienation Syndrome”). את המונח טבע, לראשונה, פרופ’ ריצ’רד גרדנר בשנת 1995, בהקשרן של תופעות שונות שנתגלו אצל ילדים בהקשר לסכסוכים בין הורים, בפרט בנושא משמורת ילדים.

לטענת גרדנר, תסמונת הניכור ההורי עלולה להתרחש בכל עת, אולם היא ניכרת באופן מובהק בשעה שהצדדים פונים להליכים משפטיים. פסיכולוגים מציינים כי תסמונת זו עלולה לעלות לא בהכרח במאבקים על משמורת ילדים, אלא גם במאבקים משפטיים בנושאים של פירוק שיתוף ומזונות. על-פי גרדנר רק במקרים חמורים וקיצוניים ביותר יש להעביר את המשמורת לידי הצד המנוכר.

גרדנר הגדיר את סינדרום הניכור ההורי כהפרעה אשר ביטויה בהתנכרות ובהשמצות חוזרות ונשנות של הילד את אחד ההורים, המוגדר כ”הורה המנוכר”, זאת ללא הצדקה אובייקטיבית. ההורה המנכר הוא המשמיץ את ההורה השני עד כדי “שטיפת מוח” לילד או “חטיפה נפשית” של הילד.

על פי המלומדים ברגמן וויצטום, על הילד מופעלים אמצעים פסיכולוגיים שונים הגורמים לניתוקו מההורה המנוכר וגורמים לו לפתח תלות בהורה המנכר. כידוע, בסכסכים בין הורים שיש להם נגיעה לילד, יש אף ליתן משקל לרצונו של הילד. הבעיה מסתבכת כאשר מתגלה תסמונת ניכור הורי, משום שהרצון של הילד הינו תוצר מעוות של ההשפעות להן הוא נתון מצידו של ההורה המנכר.

ביטוי לתסמונת ניכור הורי נמצאת בין היתר, בסירוב של הילד לקיים קשר עם אחד ההורים. לפיכך, נעשה שימוש במונח “סרבנות קשר” כביטוי לתסמונת ניכור הורי, אולם “סרבנות קשר” הינה אך מאפיין אחד בלבד של תסמונת ניכור הורי.

פרופ´ גרדנר הגדיר דרגות שונות של תסמונת ניכור הורי מבחינת חומרתה: קלה, מתונה וחמורה. עמדתו של גרדנר היא, כי כאשר מדובר במקרים חמורים של תסמונת ניכור הורי, יש להוציא את הילד ממשמורתו של ההורה המשמורן ולהעבירו למשמורתו של ההורה המסורב. גרדנר מוסיף ומציין, כי העברה מיידית של קטין מהורה להורה, כאשר עסקינן במצב חמור של תסמונת ניכור הורי, הינה בעייתית. לדעתו, ניתן לפתור את הבעייתיות הקשורה בהעברה מיידית באמצעות השמת הילד בידי גורם שלישי, שיכין את הילד לקראת המעבר להורה המסורב.

כלים משפטיים לתקיפת תופעת הניכור ההורי

מראשית שנות ה-90, החל בית המשפט בישראל לאמץ את מונח “הניכור ההורי” ולעשות בו שימוש נרחב עד כדי הפעלת סנקציות כספיות על הצד המנכר ו/או העברת המשמורת להורה המנוכר, לשם מיגור התופעה.

החלה להתפתח בפסיקה מגמה לפסוק הרתעה עונשית כנגד הפרות בדמות סנקציה כספית כנגד ההורה המפר את הסדרי הראייה החל ממתן החלטתו, אך לא בגין כל פגישה שסוכלה רטרואקטיבית.

כך, למשל, בתמ”ש 89790/00 פלוני נ’ פלוני, הוטלה סנקציה כספית על אם אשר מנעה מהאב להיפגש עם ילדיו בסך 300$ בגין כל הפרה עתידית.

בתמ”ש (כ”ס) 30855/07 השית כבוד השופט יעקב כהן קנס כספי בסך של 3,000 ש”ח בגין הפרות האם לביקורי הסדרי הראייה ואף ציטט בפסק דינו את דברי כבוד נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) ברק בפסק דינו: “בית משפט יכול בנסיבות מתאימות, להטיל קנס בפועל על אתר בלא להמתין להפרה שתבוא לאחר הפרתו ובלבד שמטרת הקנס, אינה הענשה על התנהגות בעבר, אלא הרתעה כנגד הפרות נוספות בעתיד”.

כמו כן, בתי המשפט החלו בהטלת סנקציה כספית עבור כל הפרה עתידית של הסדרי הראייה בטווח הסכומים של  500 עד 1500 ש”ח עבור הפרה של כל מפגש.

אף ננקט צעד קיצוני של העברת המשמורת: בפסק הדין תמ”ש 6680/02 פלוני נ’ פלונית שניתן ע”י כב’ השופטת ע. מילר, קבעה השופטת מילר כי משמורת הבן שמסורה לאב תעבור לאם בשל הסתה חמורה של האב כנגד האם.

בימים אלו ממש, השופט נפתלי שילה  (בתמ”ש 29511-09-13) ביטל חלק מחוב המזונות של האב כלפי ילדיו נוכח התנהגותה של האם, שלאורך שנים הסיתה את הילדים נגדו, וגרמה לנתק מוחלט בינו לבין בתו הגדולה. נקבע, שהילדים לא ייפגעו אם חוב העבר יבוטל, שכן כבר קיבלו את כל צרכיהם מהאם. אין גם חשש כי ביטול או הקטנת המזונות תביא להחרפת הקשר עם הילדים מאחר שהבת כבר בגירה ולא ניתן לכפות עליה קשר עם אביה. היות שגם היום הבת הגדולה עומדת בסירובה לשמור על קשר כלשהו עם אביה, ומשהוכח כי האם דרשה ממנה שלא להודיע לאב כי עברה ללמוד בישראל, יש הצדקה שחוב המזונות לבת יבוטל. יחד עם זאת, חובו של האב עבור מזונות הבן יעמוד בעינו.

תלונה במשטרה – לדאבוננו, טרם נעשה שימוש בסעיף זה כפתרון לסוגיית הניכור ההורי.

בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט – סנקציה כספית וסנקציה של מאסר בפועל. כבוד השופט הכהן, סגן הנשיא לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, נתן באחד מפסקי דינו החלטה כי לאחר ההפרה הרביעית תיאסר האם ל-72 שעות.

ביטול מזונות – לא אחת, ביטל בית המשפט את מזונות הילד בגין סיכול הסדרי הראייה.

תביעה להעברת משמורת הקטין ובקשה לבדיקת מסוגלות הורית של ההורה המנכר.

משמורת משותפת – דוח ועדת שניט המליץ על  הורות משותפת אשר עתידה למנוע את  תסמין הניכור ההורי וכן הומלץ כי יעוגן בחוק מצב בו צד מפר את חובותיו כלפי הילד ו/או ההורה השני, יהיה עליו לשאת בסנקציה כספית הן מדיני הנזיקין והן מדיני החוזים. כמו כן, ועדת שניט המליצה על פיצוי כספי. קבלת המלצות הועדה עשויה להביא לידי מיגור תופעת הניכור ההורי ו/או הפחתה משמעותית בתופעה זו.

תביעות נזיקין – ההורה המנוכר רשאי להגיש תביעה נזיקית בגין הפרת חובה חקוקה של ההורה  המנכר וכן פיצוי כספי הולם. בפסק דין של השופטת נילי מימון תמ”ש (י-ם) 48750-07-12‏ ‏ י. ש נ’ צ. כ היא פסקה סך של 50,000 ש”ח פיצויים בגין  הפרת חובה חקוקה של ההורה המנכר.

לאחרונה, במסגרת תביעה שנדונה בתמ”ש 9120-02-13 בפני כב’ השופטת אורית בן דור התבררה השאלה האם הסתה ומניעת קשר בין ילדים לאחד מההורים ויצירת ניכור הורי מקימה עוולה נזיקית, וכן התבררה שאלת מועד היווצרות עילת התביעה לצורך תחולת ההתיישנות, וסיווגה לצורך בחינת דין ההתיישנות החל עליה, אם מעשה עוולתי נקודתי שבעטיו נגרם נזק מתמשך, או אם אירוע עוולתי מתמשך המוליד עילות תביעה מתחדשות אשר נזק בצידן.

בכתב התביעה ביקש להשית על הנתבעת תשלום בסך 500,000 ₪ בגין הנזק שנגרם לו בשל הסתת הילדים כנגדו, מניעת קשר וניכור הורי חמור שיצרה. לדבריו, התנהגות הנתבעת משך כל השנים מעת הפירוד ועד למועד הגשת התביעה תרמה תרומה מכרעת ליחס הילדים כלפיו, לסרבנות הקשר מצידם ולניכור ההורי החמור שגרמו לו נזק קשה מנשוא, אותו תרגם לראשי הנזק: אבדן שירותי בן ונזק שאינו ממוני.

התובע ביקש להדגיש כי עמד במלא חובותיו ושילם את מזונות הילדיםאך גם זה לא מנע מהנתבעת להמשיך בהתנהלותה ולהביא בכך לאסון נוראי; התובע לא זכה לעמוד בקשר עם ילדיו ונעדר מכל צומת חשובה בחייהם ועתה גם מחתונותיהם.

ברע”א 3009/02 פלונית נ’ פלוני, פ”ד נו(4) 872, נקבע כי: “המשפט רואה בקשר שבין הורה לילדו זכות טבעית בעלת ממד חוקתי, שלה שני פנים: האחד – זכותו של כל ילד להיות נתון למשמורת הוריו ולגדול ולהתחנך על-ידיהם; השני – זכותו של הורה, מכוח קשר דם, לגדל ולחנך את ילדו במשמורתו ולקיים כלפיו את חובותיו.

הפסיקה הכירה בתופעת ההסתה המביאה לניכור הורי כמקימה עילת תביעה נזיקית, הבאה תחת עוולת הפרת חובה. במקרים בהם הופרו החלטות שיפוטיות להסדרי ראיה או לנקיטת אמצעים טיפוליים לצורך קיום הקשר עם ההורה המנוכר. גם בהעדר הפרת החלטות כאמור, אפשר שההסתה תבוא בגדר עוולת הרשלנות המעוגנת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (ראו למשל: תמ”ש (י-ם) 48750-07-12 ש’ נ’ כ’ (19.2.14); תמ”ש (י-ם) א.ל. נ’ ש.ה.); תמ”ש (ת”א) 39866/06 י’ נ’ י’); תמ”ש (כ”ס) 658-02-10 ס. ש. נ’ י. ק. תמ”ש (י-ם) 13993/02 פלוני נ’ פלונית.

ההכרעה בתיקים אלה והקביעה האם היתה הסתה שהביאה לסרבנות קשר ולניכור הורי והאם היא עולה כדי עוולה נזיקית, נעשית על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.  במקרה זה בית המשפט לענייני משפחה לא ממש נכנס לעובי הקורה היות והתביעה נופלת בסוגיית ההתיישנות.

עולה אם כן שלמרות האהדה המרובה לעוול שנגרם לתובע – לא היה בידי בית המשפט לסייע לו ותביעתו נדחתה, במקרה זה. אולם, במקרה המתאים בית המשפט בהחלט יתייחס לתופעה בשיא החומרה ויפסוק פיצוי נזיקי לאב.

לסיום, אבות, מטפלים, עורכי דין, שופטים הילחמו בכל מחיר על הקשר בין הילדים להורים, וזאת לטובת הילדים, בראש ובראשונה. קחו אחריות ותילחמו מלחמת חורמה בתופעה, וזאת ללא דיחוי. רק בדרך זו קיים סיכוי להציל את הילדים, ואת ההורים מניתוק הקשר מילדיהם.

משרדנו מתמחה בהגשת תביעות נזיקין בתוך-המשפחה, במגוון נושאים רב כגון גנבת זרע (תביעה תקדימית שהוגשה על-ידי משרדנו), תלונות שווא, לשון הרע, סרבנות גט, אלימות ועוד, וכמובן, בנושא תופעת הניכור ההורי.

מירית ענתבי, עו”ד ומגשרת, בעלת משרד עורכי דין המתמחה בתחום האזרחי-מסחרי, לרבות דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי גנבת זרע/אבות בעל כורחם, תיקי נזיקין בתוך המשפחה, פשיטות רגל והסדרי נושים בשילוב דיני אישות, הקמה וליווי חברות בכל תחומי המשפט, עריכת עסקאות מקרקעין, הסכמים מסחריים ותקשורת ולשון הרע. בנוסף, הכותבת גיבשה והגישה תביעה תקדימית בארץ שעילתה גנבת זרע ומתמחה בתביעות נזקים והפחתת מזונות קטינים במקרים אלו.

עוד מהבלוג של עו"ד מירית ענתבי

תצוגה מקדימה

'גברים אינם מתאבדים. גברים רק רוצחים' – טוענות המגדריסטיות!

אני אשה מצליחה ואני בעד שוויון! אז למה דפנה הקר והרדיקליות שונאות אותי? אני אמא. אני אשה. אני עורכת דין. אני בעלת 3 תארים אקדמאיים. אני מצליחה. וכן, אני מודה באשמה - אני אחראית לכך שמתלונן/נת שווא יועמדו לדין פלילי! אני אחראית...

תצוגה מקדימה

על "מסורבי גט" מתחזים שמעתם?

מאז עלייתו לאקרנים של הסרט "גט", אני עדה לשיח ציבורי רחב במיוחד בנושא ״סרבני גט״. שיח, שדרך כלל מקומו היה בינינו, עורכי הדין המופיעים גם בבתי הדין הרבניים, ובבתי משפט...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה