הבלוג של Mira Rozenfeld - מעבר לתוכן

mira78

אמא ורעייה, אוהבת לקרוא, וכמה שיותר. הז'אנר האהוב עליי הוא מתח אבל קוראת כמעט כל מה שבא ליד (למעט אולי פנטזיה).

עדכונים:

פוסטים: 144

עוקבים: 4

החל מספטמבר 2016

ויני היא אם חד הורית, חברה בקבוצת “אמהות מאי”, הן נפגשות מידי שבוע ומשתפות חוויות מהאמהות החדשה שלהן. ערב אחד, בעיצומו של בילוי חברות סוער, קורא הנורא מכל, מידאס, בנו של ויני נעלם. מי חטף אותו ומדוע ? קיראו והבינו.

29/10/2018

hahem_master
הוצאת מודן
נקרא בפורמט דיגיטלי דרך אפליקציית עברית.
הכריכה סקרנה אותי, אז קראתי את התקציר והייתי בטוחה שזה יהיה עוד מותחן מצוין בדיוק כמו שאני אוהבת. ואז התאכזבתי.
ויני היא אמא אחת מבין החברות בקבוצת “אמהות מאי”. המכנה המשותף שלהן, ניחשתם נכון, כולן ילדו במאי. הן עורכות מפגשים משותפים, על פי רוב, ביחד עם התינוקות. הן משתפות חוויות מהאמהות, שינה, הנקות וכל מה שהפך מנת חלקה של האם הטרייה.
עד מהרה הפכה שותפות הגורל לחברות של ממש.
באחד המפגשים הן מחליטות לעשות ערב לבד, ללא התינוקות, בילוי של ממש. מוסיקה, אלכוהול, ממש כמו שהיה כשהיו רווקות.
ויני, אם חד הורית, לא מתלהבת במיוחד מהרעיון, אך לאחר לחץ מתון מצד חברותיה החדשות, היא נעתרת.
באותו לילה, השאירה ויני את מידאס, בנה התינוק עם בייביסיטר. היא לא רגועה, והיא צופה בו דרך הסלולרי שלה באפליקציה.
ברגע שהיא קמה לכיוון הבר, אחת החברות מוחקת לה את האפליקציה (היא הרי הגיעה כדי ליהנות, לא?)
הלילה הזה הפך התגשמות חלום בלהות, סיוט איום ונורא עבור ויני, בנה נעלם. מישהו נכנס הביתה כשהאחת שהיתה אמונה על שלומו, ישנה לה שנת ישרים בסלון.
באופן אוטומטי כל החברות הופכות חשודות. דמויות נוספות מצטרפות כחשודות פוטנציאליות, לרבות ויני עצמה.
העלילה כשלעצמה מצוינת, הספר הזה היה יכול להיות מבחינתי פשוט מצוין, כי הרעיון בבסיסו הוא רעיון טוב לספר מתח. הוא התגשמות הסיוט הכי מר שיכול לקרות לכל הורה באשר הוא, אבל הביצוע, מה לעשות, הרבה פחות טוב.
הספר כתוב ברובו בגוף שלישי ולעיתים בגוף ראשון. המעברים בין ההווה לעבר מאוד לא ברורים. יש קפיצות, הרבה אי סדר, מעבר בין זמנים ודמויות.
דמויות רבות ועלילות משנה שלא תורמות לעלילה המרכזית, שלשמה התכנסנו. לתחושתי, הספר נמרח יותר מידי זמן מבלי להתקדם משמעותית בעלילה, וכשכבר התרחשה התפנית שהובילה למציאת החוטף, זה קרה מהר מידי.
אז נכון, הטוויסט היה טוב, והוביל למחשבה שהסופרת הצליחה להערים על הקורא בחלק מן הזמן (לא אפרט מעבר לכך מחשש לספוילר) אבל אז זה נגמר. ואז האפילוג.
התחושה שלי היתה שזה מעט מידי, מאוחר מידי, מהר מידי.
לעניות דעתי, ניתן היה לקצר את הספר (ולא שהוא היה ארוך מידי, פשוט מרוח ועמוס לעייפה בפרטים ובדמויות) וניתן היה למקד אותו, להדק מעט את העלילה, וזה היה פשוט ספר מעולה.
אני שמחה שסיימתי אותו כי הייתי סקרנית מאוד לדעת מי עומד מאחורי החטיפה ומה המניע לך, וכן, הטוויסט היה מעניין, אבל שוב, זה לא הספיק לי.
הקריאה לשיקולכם.

עוד מהבלוג של Mira Rozenfeld - מעבר לתוכן

תצוגה מקדימה

בארבע ידיים / ענבל אלמוזנינו

שורת מעשי נבלה פוקדים את העיר ניו יורק פשעים שמזעזעים את אמות הסיפים. חטיפת נערות בנות טובים משטח בית הספר, ככה מתחיל המותחן המבריק הזה, ספרה השלישי (וללא ספק הטוב מכולם)...

תגובות

פורסם לפני 1 year

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

קליע מהעבר / גרג הורביץ

עריכת תרגום : חגי ברקת עריכה לשונית : תמר שיטה 501 עמודים. הוצאת דני ספרים. אז אחרי ש"עפתי" על הספרים הקודמים שלו, והכתרתי אותו הדבר הבא בספרות המתח/פעולה, השאלה הנשאלת...

תגובות

פורסם לפני 2 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה