הבלוג של makshivim

makshivim

יעלי רהב-סיון אישה אמא לשלושה גברברים מעוררי השראה מורה מרצה מנחה סדנאות מפתחת מודל "מקשיבים" לניהול מתחים, כעסים, חרדות ולשיפור מערכות היחסים הבינאישיות. www.makshivim.co.il

עדכונים:

פוסטים: 11

החל ממאי 2015

פעם כשהייתי ילדה ושיתפתי את אימי בכך שבחרו בי להופיע בטקס בבית הספר היא השיבה לי: “אל תתנשאי”
היה זה רגע מכונן בו הבנתי שאל לי להיות גאה בעצמי וחלילה לי מלחוש פוטנטית ובעלת יכולות בעלות ערך.
אמי בסה”כ ניסתה לגונן עלי מן “הסכנות”
לאורך השנים, בכל פעם שחוויתי הצלחה(והיו לי לא מעט) מיד סבבתי לאחור כאילו על מנת לחשב מסלול מחדש.
לא ידעתי לומר לעצמי את האמת ואולי לא כל כך העזתי.
בראשי חלפו מחשבות כמו:
“נשים פורצות דרך חיות חיים לא יציבים”
“נשים מצליחות נוטות להתגרש”
“נשות קריירה נוטות להזניח את הילדים”
“בוהמה זה עולם מסוכן” ועוד..

אז למדתי חינוך יצירתי וחזרתי לגדל ילדים.
עד כאן הכל בסדר אלא שלא הייתי שלמה עם הבחירה שלי.
התביישתי בכך ש”אינני עובדת” ולמרות שבחרתי להיות שם בשביל ילדי- לא תמיד הייתי נוכחת.
להרגיש לא בסדר זה מעייף לאללה!
ורציתי להיות ממש בסדר!
אז מצאתי דרך שאיפשרה לי להיות שם בשביל הילדים ועדיין לחוש משמעותית.
התנדבתי.
הפקתי אירועים, עזרתי לחברות, אירחתי כל דיכפין והייתי עסוקה בלתת.
לתת זה יופי כל עוד זה נעשה ממקום של הקשבה פנומה.
ואני?
אני הקשבתי החוצה.
אחד המשפטים שגדלתי על ברכיו היה “מה יגידו!?”

ה”מה יגידו” ניהל אותי כך שכבר לא ממש הקשבתי לילדים שלי ולא לבן זוגי דאז.
ה”מה יגידו” הוביל את כל מעשי והביא להתשה מוחלטת.
המיכל התמלא בעצב ותיסכול שהצריכו עצירה והתבוננות מחודשת.
הבנתי שהמשוב האוהד שמתקבל מן הסביבה אינו מחלחל פנימה ועלי למצוא בתוכי את האמת שלי.
ניסיתי לעשות “מה שבא לי” רגע אחרי שניסיתי לגלות “מה בעצם בא לי”
זה היה מאתגר ומתסכל. פשוט לא ידעתי מה בא לי.
התחלתי ב”מה לא בא לי”.
הסביבה הגיבה בקול מחאה:
“איך את עוזבת עסק מצליח?”
“איך את מעזה…”
ועוד..

נחלשתי
הרגשתי אשמה
נטשתי את עצמי לזמן מה
וכשעייפתי מלכאוב- בחרתי לאהוב
את עצמי כמובן.
את כל השאר אהבתי תמיד.

בדרך למדתי והתאמנתי, לימדתי ושוב למדתי.
יצרתי, כתבתי, מחקתי ושוב יצרתי.
כשפגשתי נשים במשבר מיד מצאתי עצמי מחבקת, מכילה, מרגיעה ומעודדת.
שמתי לב לברק בעיניהן ויותר מזה-שמתי לב עד כמה זה מרגש אותי.
גיליתי שהנתינה הזו היא אקט מרפא לליבי.
במשך הזמן סידרתי את המחשבות במודל (“מקשיבים”)שעשה לי סדר ואיפשר לי ללמד נשים אחרות להקשיב לליבן.
יצרתי סדנאות העצמה נשית והלב מתרחב לי בכל פעם שמישהי מהן משתפת בתמורות שחלות בחייה.

אתן מוזמנות לבחור את סדנת ההעצמה הנשית המתאימה לכן
מודה על הדרך
מודה על התובנות.
שמחה בי :)

עוד מהבלוג של makshivim

תצוגה מקדימה

שלום עולם!

  ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי! שמי יעלי רהב-סיון כותבת את עצמי ואת חיי רוצים עוד? בקרו באתר שלי ...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

אני אמא טובה!

כשילדתי את בכורי הייתי ילדה בעצמי. בת זקונים מפונקת מחד וילדה חסרת ביטחון מאידך, שיודעת בעיקר מה היא לא יודעת. כל כך הרבה ידעתי על מה שאינני יודעת שכל הפוקוס היה שם. ואם אינני יודעת- סביר להניח שהדברים שיוצאים תחת ידי -אין...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

ביקורת

  פעם לא הכרתי דרך אחרת להגיב למציאות הסובבת אותי מלבד ביקורת. הביקורת הייתה כל כך עמוק בתוכי שכלל לא הבחנתי בה. היא פשוט שלטה במחשבותי ובמוצא פי ולא הבחנתי בכיווץ...

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה