מלכה בפוטנציה – הולכת אל הלא נודע!

יום שישי. שבע בבוקר. הכבישים ריקים. אני כבר אחרי קפה הפוך ועוגה. נוסעת ליום המיונים למלכת המדבר. דני סנדרסון שר ברדיו ”הולכים אל הלא נודע”, ואני מקבלת ממנו ת’מסר.

בחורה עם מחשב נייד

 

הגעתי עם חיוך גדול על הפרצוף ליום המיונים של מלכת המדבר 2015 כאחת משש בלוגריות ב'סלונה' שנבחרו להשתתף בו כדי לכתוב עליו. בהתלהבות של הילדה שאהבה לצאת למחנות קיץ של הצופים, הגעתי אל יער בראשית בפארק הירקון.
היו ביום הזה כ-140 משתתפות, שחולקו לצוותים שונים של כ-12 נשים כל אחד. כל צוות לוּוה על ידי שתי מלוות שהן מלכות מנוסות. אני הצטרפתי לצוות 79.

מלכה בפוטנציה - הולכת אל הלא נודע! מספר חולצה 7901. מיונים, מלכת המדבר 2015

.
מה קורה ביום המיונים למלכת המדבר?
למשך 6-8 שעות את מקבלת טעימה מהאווירה של המסע (בעיקר באמצעות מוסיקה, טבע, ומלכות ותיקות, מנוסות ומאד מאד מגובשות, שמאד נהנות להיות יחד), ניתוק (אין טלפונים), אוכל (אומרים שהמסע משמין…), נהיגה, והתנסויות.
התנסויות מהסוג שמוכר לכל מי שאי פעם השתתפה ביום Out-Door של גיבוש-צוות במקום עבודתה. שם ודאי הושם דגש על תכנון, תפקיד המנהל, תיאום הציפיות, עבודת הצוות וכד' (כמה ימים כאלו חוויתי בקריירה שלי… אין לתאר).

צוות 79, יום המיונים למלכת המדבר 2015צילום: יח"צ מלכת המדבר

 .

גם כאן, הסתובבו בינינו לאורך כל היום מלכות ותיקות ומנוסות, שתודרכו למיין. כלומר, לתצפת על המשתתפות, ולמלא שאלונים על התיפקוד שלנו במשימות השונות. במטרה אחת מרכזית: לנסות ולזהות האם יש מישהי שלא מתאימה למסע. מישהי שאם היא תצא למסע היא לא תצליח ליהנות ממנו. מישהי שזה לא הזמן הנכון עבורה.

כי כל המלכות יגידו לכן פה אחד, שכל אישה חייבת לעבור מסע שכזה. כל אחת!
רק הטיימינג שונה מאשה לאשה.

אז תרשו לי לשתף אתכן בהתנסות אחת לדוגמה. זו היתה המשימה האחרונה שהוטלה על הצוות שלי…

.
ג'יין על החבל של טרזן

מכירים ת'חבל הזה, שקופצים עליו כמו טרזן מצד אחד לצד שני?
או, אז זו היתה המשימה האחרונה של צוות 79, הצוות שלי. עמדנו כולנו על סירה אחת קטנה. נאמר לנו שהסירה טובעת, ושעלינו לעזוב אותה מהר. כל שיש לנו להשגת המטרה זה החבל-טרזן הזה. עם החבל הזה עלינו להגיע אל האי הקרוב (מדרגת עץ ברוחב צמיג של רכב פרטי) מבלי לגעת במים שמתחתינו (האדמה…) כי אלו שורצי תנינים. בקיצור, אין מנוס, כולן חייבות לנטוש את נקודת המוצא, ולהגיע אל היעד בבטחה. מי שתיפול למים – תיטרף (כלומר, תיפסל)!

שימו לב, הזהירו אותנו המלוות, מי שמגיעה בתנופה חזקה מדי אל האי, עלולה להפיל את שאר הנשים באי, ישר אל פיות התנינים הרעבתנים, וכבר היו דברים מעולם (בצוותים שלפנינו).
כאן ממש הייתי סקפטית. מצד אחד הצוות שלי הוכיח שהוא באמת יודע לעבוד יחד, ולהושיט עזרה אחת לשנייה. אבל בהקשבה לא הצטיינו, ועוד פחות מזה בתכנון. והמשימה הזו נראה מורכבת מקודמותיה בשל לחץ הזמן, הכללים הנוקשים והמאמץ הפיזי הנדרש.

רונית, שהיתה אשת המעשים בצוות שלנו, סוג של נחשון פשוט תפסה את החבל ועשתה נסיון אחד. הניסיון הזה לימד אותנו שהמשימה קשה. אם רונית האתלטית קלת הרגליים בת ה-36 נוגעת במים בעת הריחוף, איך יעשו זאת שאר הנשים, שאספו בעשור הרביעי או החמישי לחייהן גם 10-15 ק"ג נוספים, ושאין להן שום חיבור לחבל או לכושר, משום סוג שהוא??

לקפוץ עם חבל טרזן - יום המיונים למלכת המדבר 2015צילום: יח"צ מלכת המדבר

רונית השנייה שמגדלת שלושה בנים אמרה שאנחנו צריכות להשתמש בקשר שנמצא באמצע החבל, ושעלינו להיתלות עליו, כלומר לא רק להחזיק בחבל גבוה ככל שנוכל, אלא לשבת או לעמוד על הקשר, היא אמרה. ככה לפחות הבנים שלה עושים!

זה היה טיפ מצויין, מרגע זה ואילך, עשינו כל שביכולתנו, בסבלנות, לעזור לכל אחת להגיע לאותו הקשר בחבל, ולהיעמד עליו, וכשזה קרה, עזרנו לה בדחיפה כדי להגיע אל האי בבטחה. וכך עברו 8 נשות צוות, ונעמדו צפוף-צפוף על שני איים בלבד. הישג נפלא שהושג בזמן קצר, אבל המשימה עוד לא הסתיימה.
נשארנו בסירה שתיים, רחל ואני. רחל סבתא צעירה בת 50 מהקריות, נמוכת קומה אמרה שבלי העזרה שלי היא בכלל לא תצליח להיאחז בחבל. טוב, הסכמתי, עזרתי לה להיתלות על החבל, ונתתי לה דחיפה לא לפני שקראתי אליה 'את יכולה! את יכולה!'. והיא הגיעה אל הצד השני בהצלחה, שם תפסו אותה חברות הצוות, ועזרו לה להתייצב ולעמוד בביטחה על האי.
.
הן שלחו לעברי את החבל בחזרה, ותלו את כל התקוות שלהן בי, שאשלים את המשימה בהצלחה.
כל אחת מהן קראה לעברי את קריאות העידוד שלה מחד, ואת העצות שלה מאידך, על סמך ההתנסות שעברה זה עתה.
הכנסתי את שתי כפות ידיי בלולאות החבל גבוה-גבוה מעל לראשי. מתחתי את החבל אל קצה הסירה לצורך התנופה, וניסיתי להתרכז. קריאותיהן הסיתו את מחשבתי. ואז קראתי: 'ועכשיו… שקט!'

שקט השתרר ביער בראשית. רק אני והחבל המתוח בידי.

שמעתי את אחת המלוות בתצפית (שש מלכות ותיקות צפו בנו בשלב הזה) אומרת לחברתה "וואי, עכשיו אני רוצה לקום ולעזור לה. באמת אי אפשר?"
הסתכלתי אליה. חייכתי. וחזרתי לריכוז.

עצמתי לשנייה את העיניים. גייסתי את הכוח שיש לי, ויש לי.
בשביל מה אני מטפסת על חבלים, ומרימה משקולות בחצי השנה האחרונה, בקרוספיט?
יש לי בדיוק את מה שנדרש בשביל המשימה הזו… וזינקתי אל עבר האי בקצה השני.
תוך שנייה אחת או שתיים, הייתי שם. עשיתי את זה!

מלכה בפוטנציה - הולכת אל הלא נודע! טרזן. מיונים, מלכת המדבר 2015

 

יש את הרגעים האלו שאת לא צריכה אישור מאף אחד. את פשוט מרגישה מלכה.
.

הגעתי כדי לסקר את יום המיונים. אבל מה שקורה לך כשאת שם, זה שאת רוצה להיות חלק מהדבר הזה. את באמת רוצה לצאת למסע הזה. גם אני רוצה להיות מלכה!
וקריגיסטן זה ממש יעד נחשק בעיני. הנופים. התרבות שקפאה בזמן. ואפילו ההיסטוריה המשפחתית הפרטית שלי.  רק אתמול היה יום השואה, וסיפרתי איך אימי ברחה מפולין לקירגיסטן.
.

אז מה יהיה? לא אדע…

כי אנו "הולכים אל הלא נודע..." כפי ששר דני ברדיו הבוקר.

"תנסו לדמיין אותנו 
עוד שנים רבות ?!
לא פחות מסובך לקבוע, 
מה יהיה עוד שתי דקות !!"
.

מה קורה במסע מלכת המדבר? את זה אני עוד לא יודעת.
מה קורה ביום המיונים? את זה אתן עכשיו יודעת קצת יותר.
עמימות ואי ודאות! זה לא מקרי שיש אי וודאות. רכיב העמימות הוא אחד הרכיבים המשמעותיים במסעות מלכת המדבר. אלמנט ההפתעה, הצורך לזרום ולשחרר, ולוותר על השליטה הוא הכרחי כדי ליהנות מהחוויה.
.

חוויה שעכשיו, עם או בלי סלונה, לא בא לי לוותר עליה.

.