הבלוג של מיקה אפלבאום

נושמת לרווחה

אני עוסקת בכתיבה ועריכת תוכן. כותבת למגזינים, אתרי אינטרנט, פורטלים פנים ארגוניים, בלוגרית בסלונה בנושאי גוף ונפש, תרבות, לייף סטייל. הכתיבה היא אהבתי הגדולה. בנוסף, אני מנחת מיינדפולנס (שפת הקשב) לילדים. מעבירה סדנאות... +עוד

אני עוסקת בכתיבה ועריכת תוכן. כותבת למגזינים, אתרי אינטרנט, פורטלים פנים ארגוניים, בלוגרית בסלונה בנושאי גוף ונפש, תרבות, לייף סטייל. הכתיבה היא אהבתי הגדולה. בנוסף, אני מנחת מיינדפולנס (שפת הקשב) לילדים. מעבירה סדנאות לילדים, מנחה באופן פרטני ועובדת גם עם פגועי נפש. מתרגלת מדיטציות כבר כמה שנים טובות, מאד מאמינה בתועלות של תרגול זה ומעבירה את זה הלאה.

עדכונים:

פוסטים: 74

החל מיוני 2013

בדרך כלל, או כמעט תמיד אני לא מהבשלניות. אף פעם המקרר שלי לא מלא בסירים, או שעל הגז מונח יותר מסיר אחד, בדרך כלל אורז לבן.
כשמגיע יום שישי, בעלי שיחיה מכין לנו בצהריים תבשיל שעועית עם בשר או תבשיל חומוס מעולה. וכך אנחנו מתרפקים על אוכל מבושל, שאין לרוב במשך השבוע בבית (רק בעבודה, די לא טעים).
כשהילדים הפסיקו ללכת לצהרונים, נדרשתי להכין אוכל כל יום, משימה כמעט בלתי אפשרית עבורי.
אני כבר לא מדברת על הגיוון, שגם הוא מרכיב חשוב, אלא בכלל על לעשות כל יום אוכל ליום המחרת, דבר שנוא עליי. פתאום אני נאלצת להתחיל לחשוב ולתכנן מה יאכלו במשך השבוע.
וכך, כשמגיע סוף השבוע, במקום לנוח מכל פולחן האוכל במשך השבוע, צריך להכפיל את כמות האוכל.
החופש הגדול הוא נושא קשה בפני עצמו. חוץ מלישון במטבח, כל ההתנהלות היומית מתרחשת באותה טריטוריה של ארונות, מקרר, גז ותנור (וגם כיור מלא בכלים מלוכלכים). טוב שאני גם הולכת לעבודה בין לבין.

התסכול מגיע כשאני שומעת סביבי שמדברים על הכנות לארוחות לשבת, בישולים לכל השבוע, המצאה של מאכלים חדשים והכנת קינוחים מדהימים. למה אני צריכה להיחשף למידע כזה בלי להיות מוכנה ? אין לי במה להשוויץ. אני אופה סבבה דווקא, אבל זה שמור בעיקר לאירועים שחייבים או שאני בחופש מוחלט, בלי ילדים וללא דאגות (זה לא קורה).

בקיצור, אתמול קרה אירוע נדיר והכנתי 5 סירי אוכל מבושלים בשעה וחצי !!! זה לא קרה בגלל שיש לי אורחים, או שאני חייבת, פשוט רציתי. גייסתי את כל הסירים שהיו לי בבית (כל אחד בצבע וסוג אחר) והתחלתי לבשל. נשמע קצת קיצוני ביחס אליי ולכן  ניתחתי את הנושא ויש לי תובנות (זה לא אירוע שאפשר לעבור עליו לסדר היום) שקשורות למיינדפולנס. כן, גם לחיים במטבח זה נכנס ובאמת זה שיא השיאים מבחינתי.

תרגולי המדיטציות שאני עושה לאחרונה מביאים אותי לסוג של שקט פנימי. תחושת הלחץ פוחתת, הראש פחות מודאג, המחשבות הן כאן ועכשיו בהווה. כאשר יש רוגע והראש לא מלא בסיפורים ומחשבות על מה שהיה או יהיה, נוצר מצב שלגוף יש יותר אנרגיה. אנרגיה זו לא מתבזבזת בהתשה עצמית והפעלת גלגלי המוח באופן תמידי. יש שקט ויכולת לחשוב בצורה יותר צלולה ונקיה, מה אני רוצה לעשות עכשיו, מה משמח אותי וכיף לי. באופן זה, פתאום יש לי כוח לגשת לדברים שנמנעתי מהם בעבר, בישול לדוגמא. כשהחלטתי להכין אוכל, לא עשיתי תכנון מראש מה אבשל. פשוט זרמתי ומתבשיל אחד עברתי להכין תבשיל אחר ועוד אחד, עד שפתאום היו 5 סירים בלי שהרגשתי. הדבר היחיד שהחלטתי זה, שתוך שעה וחצי אני מסיימת את הכל. הכל היה הרבה יותר קל ופשוט. זה קרה בשעות הערב המאוחרות וכולם היו ממש ערים, מה שממש לא הפריע לי.

במצב רגיל יכולתי לצאת מדעתי בסיטואציה כזו (עוד סוף החופש, הילדים מחורפנים לגמרי). הפעם זה לא קרה, הייתי אחרי מדיטציה שאיפשרה לי להתמקד בדיוק במה שאני רוצה לעשות וזה פשוט הצליח בגדול.
הייתי כל כך גאה בעצמי וכולם בבית שמחו ובאותו רגע כבר התחילו לאכול מהסיר. מי היה מאמין שאצלי יאכלו מסירים.

לא בטוח שאני אאמץ את ההרגל הזה מעכשיו. עם זאת, אני יודעת שאני יכולה לעשות את זה ובטוח יכולה עוד הרבה דברים שנמנעתי מהם עד היום. זה מוכיח, כמה אפשר להשיג מטרות בקלות כשמחליטים, בלי לעשות עניין גדול ולחשוב מראש, פשוט להתמקד במה שרוצים. ההיאחזות במחשבה מסויימת או ברצון לשלוט בסיטואציה זה דבר מעייף כל כך. פתאום כשמשחררים את השליטה הכל הרבה יותר קל.

שבת נפלאה לכולם :)

מיקה
מטפלת בשיטת NLP בשילוב מיינדפולנס

 

 

 

 

 

עוד מהבלוג של מיקה אפלבאום

להיוולד מחדש

הוא עומד מאחורי הדלת ואני לא פותחת. לא רוצה עדיין לקבל אותו. קבענו עוד כמה ימים, יש לי עוד כמה סידורים לעשות עד שנתראה. הוא דופק בחוזקה ואני אומרת לו "למה הקדמת? יש עוד שבועיים", והוא עונה "את כבר מוכנה". אני לא מוכנה, אני...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

להישאר או ללכת

התלבטויות מה כדאי ללבוש, את האדומה או השחורה? באיזה גן את ממליצה לשים את הילד? האם כדאי להביא עוד ילד לעולם? האם להיות עצמאית או שכירה?  התלבטויות כאלה, קטנות כגדולות הן חלק מהדיבור הפנימי שאנחנו מנהלות עם עצמנו פעמים...

תצוגה מקדימה

המטריה של רותי - זכרונות ילדות

השבוע שוטטתי בחנות ספרים ופתאום עיניי צדו בפינת הילדים את הספר "המטריה של רותי" שכתבה דינה דז'טלובסקי. מרוב התלהבות, הודעתי לעלמה שאני קונה לה אותו. "אמא, אני לא רוצה את הספר הזה" היא אמרה לי. "מתוקה שלי, אנחנו חייבות את הספר...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה