הבלוג של מיקה אפלבאום

נושמת לרווחה

אני עוסקת בכתיבה ועריכת תוכן. כותבת למגזינים, אתרי אינטרנט, פורטלים פנים ארגוניים, בלוגרית בסלונה בנושאי גוף ונפש, תרבות, לייף סטייל. הכתיבה היא אהבתי הגדולה. בנוסף, אני מנחת מיינדפולנס (שפת הקשב) לילדים. מעבירה סדנאות... +עוד

אני עוסקת בכתיבה ועריכת תוכן. כותבת למגזינים, אתרי אינטרנט, פורטלים פנים ארגוניים, בלוגרית בסלונה בנושאי גוף ונפש, תרבות, לייף סטייל. הכתיבה היא אהבתי הגדולה. בנוסף, אני מנחת מיינדפולנס (שפת הקשב) לילדים. מעבירה סדנאות לילדים, מנחה באופן פרטני ועובדת גם עם פגועי נפש. מתרגלת מדיטציות כבר כמה שנים טובות, מאד מאמינה בתועלות של תרגול זה ומעבירה את זה הלאה.

עדכונים:

פוסטים: 75

החל מיוני 2013

אם אתה אומר לעצמך ‘קשה לקום בבוקר’ או ‘קשה להיגמל מסיגריות’, אתה כבר מתכנת את המוח שלך שאכן זה כך, כדברי ריצ’ארד בנדלר,  מייסד שיטת ה NLP.

אנחנו, כמובן, לא מחליטים מראש ובאופן מודע שיהיה לנו קשה, פשוט ככה אנחנו מסתכלים הרבה פעמים על המציאות, דרך המשקפיים החד כיווניות של קשה או אי אפשר או מסובך מדי.
מה שיותר מתסכל זה, שלפעמים אנחנו מתייחסים למשהו בצורה קלילה וחיובית ומישהו אחר בא עם התחזיות השחורות שלו והורס לנו את הכל.

המבחן בסטטיסטיקה
אני זוכרת בתקופת לימודיי שהיו מרצים במקצועות מסויימים שהודיעו לנו מראש שהולך להיות מבחן קשה, לא ברור לי למה הם עשו את זה (סוג של סאדיזם).  בכל מקרה, רק מהידיעה רמת הסטרס שלי עלתה לשמיים, המוח ישר היה מתוכנת ללחץ, כי קשה=לחץ ובסוף, לא משנה כבר אם המבחן היה קשה או קל,  הלחץ גרם לזה להיות יותר קשה ממה שזה.

באחת הפעמים, הלחץ הזה כמעט גרם לי לעשות קורס חוזר.  זה היה במבחן בסטטיסטיקה והסתברות, חשבתי בכלל לוותר ולא לגשת אליו. כולם סביבי אמרו שיהיה קשה (הפעם זה בעיקר שמועות שהפיצו הסטודנטים),  שזה מבחן שמלא נכשלים בו. רציתי למנוע מראש את הכישלון שלי, אפילו שקלתי לעזוב את הפקולטה בגלל המבחן הזה. חברה שכנעה אותי להתכונן אליו יחד איתה, לא ממש הבנתי מה אני לומדת. בכל זאת החלטתי ללכת להיבחן ויהיה מה שיהיה.  ברגע האמת, יום המבחן, התיישבתי בכיתה בחרדה נוראית. כשחילקו את המבחנים, רמת החרדה עלתה לגבהים חדשים ולא הצלחתי לפתור כלום. הייתי בבלק אאוט מוחלט.  רגע לפני שהחזרתי לבוחן את הטופס ריק (מוכנה כבר נפשית לקבל אפס) ביקשתי לצאת לשטוף פנים.
יצאתי החוצה, התרעננתי קצת וחזרתי לכיתה במטרה להחזיר את המבחן הלא פתור. בכל זאת ברגע האחרון, משהו בתוכי אמור לי לנסות לפתור אותו שוב, ידעתי שאין לי כבר מה להפסיד, האפס יחכה עוד קצת. פתאום ההחלטה הזו שיחררה בי משהו התשובות החלו להישלף, ידעתי לפתור כמעט את הכל. יצאתי נרעשת מהכיתה. בעיקר הפתיעה אותי העובדה, שכשידעתי שאין לי כבר מה להפסיד, כל הלחץ ירד ופתרתי אותו בשלווה גמורה. הציון הסופי היה 85.

מסתבר שקשה או קל, טוב או רע, להקשיב למה שאחרים אומרים או ללכת לפי צו ליבנו זו החלטה לגמרי שלנו. כשאנחנו מחליטים שהכל יהיה בסדר, למרות כל מה שאומרים סביבנו, זה באמת קורה. אנחנו בוראים את המציאות הרצויה בעזרת כוח המחשבה שלנו.
נכון, אנחנו לא צריכים להיות פאסיביים ולחכות שהטוב יבוא, יחד עם זאת, כשאנחנו חושבים טוב, אנחנו באופן בלתי מודע מייצרים לעצמנו מציאות חיובית וטובה יותר.
אם מראש הייתי מקשיבה לעצמי במבחן ובקורס הזה ולא מאפשרת לקולות חיצוניים לחדור פנימה, יכול להיות שייתי ניגשת אליו באופן אחר לגמרי, באמונה שיהיה טוב וברמת לחץ הרבה יותר נמוכה.

לטיול יצאנו
לטיול מהעבודה לא רציתי לצאת. שמעתי עליו מקבוצות שיצאו קודם שהיה סיוט. הם התלוננו שכל היום נסעו באוטובוס, שהאוכל היה מגעיל, הפעילויות התאימו לילדים קטנים וכיוב’… כל זה הוציא לי לגמרי את החשק. כשאתה שומע רק רע מסביב (רע זה חבר של קשה) , זה איכשהו משפיע. גם כך אני לא חובבת טיולי גיבוש, בכל זאת החלטתי לנסוע ולתת לדברים לזרום, בתקווה שיהיה בסדר.
את כל השליליות השארתי מאחור, ואיפשרתי לעצמי להיות מופתעת, לא לצפות לכלום.
הטיול היה מעולה, באמת שלא יכולתי לבקש יותר טוב מזה. קודם כל לישון לילה שלם, בלי הפרעות ויקיצות של בקבוק, פיפי, חלומות, בעיטות של ילדה בת 4 במיטה. כבר 50% הצלחה.
היה סיור מקסים בצפת, בג’יפים, אוכל מעולה, חברה טובים. באמת שהכל היה טוב.
אז איך כל הרע השתנה לטוב? הכל היה עניין של החלטה. החלטתי לשים על עצמי משקפיים אחרות, משקפיים צבעוניות, שמסתכלות על המציאות כפי שאני רוצה שהיא תהיה. כבר נסעתי כל כך רחוק, השארתי את בעלי עם הילדים, מישהו מאחור דאג שיהיה טיול נחמד ומגבש, צריך לתת לזה צ’אנס.

משקפיים ורודים, משקפיים שחורים, איך בוחרים?
כל אחד בוחר עם איזה משקפיים הוא רואה את המציאות. יש כאלה ששמים את אותו זוג משקפיים כל החיים, ורודים או שחורים, יש כאלה שמגוונים, יום אחד ורוד ויום אחד שחור. יש כאלה שמשנים את המשקפיים באמצע היום ויש כאלה שמשנים אותם באמצע החיים (אני למשל).
לנקות את המשקפיים זה גם מומלץ מאד לפעמים, להחזיר להם את הברק הטבעי ואת היופי שלהם.
אנחנו מסתכלים על המציאות דרך המשקפיים ששמו לנו בילדות ודרך חוויות שעברנו בדרך. לא תמיד אנחנו יכולים לבד לנקות אותם, לפעמים צריך קצת עזרה.
אם תאפשרו לכם לקום כל בוקר ולהחליט, שהיום המשקפיים שלכם יהיו צבעוניות עם פרחים או פרפרים, או כל דבר אחר שאתם אוהבים. היום שלכם יהיה מופלא, באחריות.

אם אתם רוצים  עזרה בניקוי המשקפיים,  אשמח לעזור לכם לנקות ולהבריק אותם אותם ולעשות אותן הכי שמחות שיש.

שבת קסומה :)

מיקה אפלבאום - 050-6507111
מטפלת בשיטת NLP בשילוב מיינדפולנס
[email protected]

לבלוגים קודמים לחץ כאן
לדף בפייסבוק: NLP שינוי קצר לזמן ארוך לחץ כאן

משקפיים ורודות

 

עוד מהבלוג של מיקה אפלבאום

להיוולד מחדש

הוא עומד מאחורי הדלת ואני לא פותחת. לא רוצה עדיין לקבל אותו. קבענו עוד כמה ימים, יש לי עוד כמה סידורים לעשות עד שנתראה. הוא דופק בחוזקה ואני אומרת לו "למה הקדמת? יש עוד שבועיים", והוא עונה "את כבר מוכנה". אני לא מוכנה, אני...

תגובות

פורסם לפני 6 years

מי שטורח בערב שבת יאכל בשבת

בדרך כלל, או כמעט תמיד אני לא מהבשלניות. אף פעם המקרר שלי לא מלא בסירים, או שעל הגז מונח יותר מסיר אחד, בדרך כלל אורז לבן. כשמגיע יום שישי, בעלי שיחיה מכין לנו בצהריים תבשיל שעועית עם בשר או תבשיל חומוס מעולה. וכך אנחנו...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

להישאר או ללכת

התלבטויות מה כדאי ללבוש, את האדומה או השחורה? באיזה גן את ממליצה לשים את הילד? האם כדאי להביא עוד ילד לעולם? האם להיות עצמאית או שכירה?  התלבטויות כאלה, קטנות כגדולות הן חלק מהדיבור הפנימי שאנחנו מנהלות עם עצמנו פעמים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה