הבלוג של מיקי הראל

mickyharel

אמנית, ציור/רישום/ שירה /מחשבות /כתיבת מאמרים לימודי עיצוב פנים, טכניון חיפה לימודי ציור מונטגומרי קולג' פנסילבניה ארה"ב . מדרשה לאמנות ברמת השרון מלמדת ציור סדנה וסטודיו בהרצליה ילידת הארץ תערוכות אחרונות בית... +עוד

אמנית, ציור/רישום/ שירה /מחשבות /כתיבת מאמרים לימודי עיצוב פנים, טכניון חיפה לימודי ציור מונטגומרי קולג' פנסילבניה ארה"ב . מדרשה לאמנות ברמת השרון מלמדת ציור סדנה וסטודיו בהרצליה ילידת הארץ תערוכות אחרונות בית האמנים ע"ש זריצקי,בתל אביב "קשור היטב דצמבר 2011 נובמבר- דצמבר 2012"שירה על אובייקטים" מרכז קהילתי טבריה 15 חיפה ובבית העם רוטשילד ת-א פוליטיקה, שמאל נשואה.

עדכונים:

פוסטים: 89

החל מדצמבר 2012

ליברטניזם לא דורש אידאולוגיה גבוהה או פתרון בעיות,אלא בעיקר להגיב מהר בפייסבוק. פייסבוק ככיסוי לחוסר היכולת האופרטיביות האקטיביסטית שגילה הציבור הישראלי משנת 2011…

16/07/2017

 

בוקר טוב פייסבוק

 

(ציור מתוך שיח מתוק 2000 שמן על בד כל הזכויות שמורות למיקי)

פייסבוק שינה פניו וצבעיו. וכולם נמלאו פתקי צבע ססגוניים ועל כל פתק רענן איזה פוסט פוליטי, לרב סתמי או סתום מן הסתם, לאחרונה ממעטת בכתיבה הפוליטית, לא רק שאינה עוזרת אלא שכל כך הרבה להג וכל כך הרבה ארס נשפכים ברחובות הפייסבוק.                                 כולם קוראי עתונים מעודכנים, כמעט מקצוענים.

אם כל זה היה מביא את המוני המלהגים לצאת כמו ברק ורעם נגד ממשלה מנוונת המזניחה את אזרחיה ובוגדת בכל אושיות החברה ובמייסדיה, הייתי אומרת דיינו. אבל לא, יש כאן תחרות שנינות המזכירה לי את התרבות הצרפתית בעיקר בימי הבארוק. תרבות מנוונת לא פחות .

מצאתי פתק תוצרת חוץ שאהבתי, לדאבוני אי אפשר להעביר את הפתקים אז רק ארשום את דבריו:                                                                               Nicolas Borgshmidt: ” Silence can be quite  an ivent in itself באדיבות                                                                            לעומת פוסט אחר על פתק :”מה יעשו הערבים אם ישראל תמנע מהם להתפלל בהר הבית? יזרקו אבנים? יתאבדו? מה הם כבר יכולים לעשות? “ (שם המפרסם של הפתק חסוי)

אולי אם היינו מביאים את הצד היפה שלנו ולא נהיים כוחניים נגד מי שממילא לא חזק, היה קורה כאן משהו. לאחרונה מתעלמת מכל פוסט דגנרטיבי על רגב. על גבירתנו הדגולה שרה נתניהו ומעט מאד על נתניהו ירום הודו שהתהפך על הראש אז קפצתי רגע לילדות ורואה הכל הפוך.

הָפוּך

זוֹכְרִים כְּשֶׁהַיְנוּ קְטַנִּים.
הָיִינוּ כּוֹפְפִים לַעֲמִידַת גָּמָל
וּמַבִּיטִים מִבַּעַד לְפִשּׂוּק רַגְלֵינוּ
וְהַיּוֹם אוֹתוֹ דָּבָר
רַק לֹא צוֹעֲקִים
לוֹחֲשִׁים

הָעוֹלָם הָפוּךְ

(שיר שלי, 2017 ממש עם בחירת טראמפ לנשיא, כך הרגשתי בהמשך לנעשה כאן.)

בין 2011- 2014,  כתבתי ונשמתי רוח מחאה הייתי מעורבת בכל רמח אברי. ויתרתי על הכבוד להיות הכי שם ועוד לנופף בדגלים. זה הסתיים ואני כבר לא ילדה. בשבועות האחרונים החלו לנבוט סממני מחאה יפים הבאים לביטוי מרגש מול ביתו של מנדלבליט. אני מוקירה מאד את המפגינים בבני ברק ולו היו רגלי חזקות כמו לפני שלש וארבע שנים הייתי גם כן שם.                                                                                                                                         לנפנף מתוך הפייסבוק זו חכמה מאד קטנה.                                                                                                                                                      עכשיו אני כאן עם ענייני ומדי פעם איזו כתבה מרעידה את ספי הכאב הנמוכים שלי (בגלל הפיברומיאלגיה שהיא מפלצת איומה). ואיני יכולה להתאפק.   כמה שיותר שקט ויותר להתכנס באני, הפך לכיוון המוביל אותי. זה מאד לא פופולרי בפייסבוק ואני מבינה, מעולם לא נשאתי על כתפי עדריות.             בימת צוקרברג אינה המציאות ולכן היא סוג של שממה מופרכת.                                                                                                                           לעוסקים באמנות , בשירה, בתובנות מעמיקות של בעיות מדיניות וחברה כדאי ונחוץ שימשיכו זו דרך הטובה. אל תשכחו להמליץ לפעמים על איזה סרט תועה אם נותר לכם זמן אחרי הפייסבוק. אולי הצגה, ספר, תערוכה. הכל לגיטימי ואת ההמון הסוער מקווה שנצליח להביס בבחירות ובחוכמה של מנהיגות טובה

משסיימתי לכתוב שוטטתי כמותכם בעתון ונתקלתי בכתבה מעניינת המראה עד כמה מעוזי השמאל הלבנים או הליברטאנים , הופכים מיום ליום יותר ויותר קפיטליסטים ימנים….                                                                                                                                                                   מתוך”המחתרת המלוכנית של תל אביב”, כתבה בהארץ של עופרי אילני:

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.4253105

הגיליון החדש של “דחק”כתב העת הספרותי בעריכתו של יהודה ויזן, כולל חטיבה של הגות פוליטית שמרנית. לא מדובר על סתם שמרנות דתית או פופוליסטית כמו זו הנפוצה בתקשורת המיינסטרים, אלא במלוכנות ממש. ויזן מביא כמה הגיגים פרי עטו של תיאודור הרצל המביעים אהדה לשלטון אריסטוקרטי, ואף מראיין את הרוזן ניקולאי טולסטוי, “יו”ר הליגה המונרכיסטית הבינלאומית”. מאחורי התואר המלהיב עומד בן למשפחת אצולה רוסית שנולד וחי בבריטניה ופירסם כמה חיבורים אנטי־קומוניסטיים”  *                                                                                                                        ליברטריאניזם הוא מעין ניטשאניות לחנונים. האידיאולוגיה הזאת לא דורשת ממך להיות על־אדם, “חיה בלונדינית”, אלא בעיקר להגיב מהר בפייסבוק.       ליברטאנים סולדים ממיסטיקה ומפאתוס באותה מידה שסולדים מסוציאליזם.  כך גם מעלים את רוח היזמות החופשית וזועקים  ”אכלו לי, שתו לי”. למעשה ליברטאנות היא התקרבנות בשם החזקים. מתבכיינים על פשעי הקומוניזם והקולקטיביזם. (במושגי הניטשאנות, זה לא גברי!)   *                        אינטלקטואל מלוכני שפעל ביפן הדמוקרטית אחרי מלחמת העולם השנייה. יוקיו מישימה היה סופר ומשורר הומוסקסואל בעל השקפות מלוכניות־ריאקציונריות.  ב–1970  יצא למרפסת (של מפקדת הכוחות המזוינים בטוקיו) ודרש לבטל את הדמוקרטיה ולהחזיר לקיסר את הסמכויות האלוהיות שהופקעו ממנו אחרי התבוסה במלחמה. מאחר שדרישותיו נענו בשריקות בוז הוא ביצע ספוקו — חרה קירי בחרב סמוראים.                         “האם לשם פונה גם הימין החדש החדש מבית “דחק”? סביר להניח שלא. מונרכיסטים יהודים לא מתאבדים.”  *                                                       בכתבה זו שמחתי למצוא שותף לדעותי. צריך למצוא פתרון אחר  שישמש את האזרחים , ושיפסיקו כולם להתלות על הפייסבוק  שנמלא אוויר עכור לנשימה הגורם את רב הקולות צרודים ומזויפים.

*מסמן פרטים מתוך הכתבה

עוד מהבלוג של מיקי הראל

תצוגה מקדימה

I ROBOT

    אמש בגב האומה חזיתי במה שנתן השראה לסרטי מדע בדיוני רבים. הרובוט שנראה כבן אנוש, מושלם, יפה,  עור אחיד, קול אחיד ונבוב, יצור שיצקו בו דעת ובינה מלאכותית. והוא...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

לאישה יפואית ערבייה תהיה נוכחות פורצת דרך ומיטיבה עם העיר הזאת

רשימת "עיר ללא גבולות" הרצה למועצת העיר תל -אביב היא רשימה שונה וייחודית רשימה מורכבת רחבה ומעניינת שנוצרה מתוך היכרות של אישים בעיר עם מפלגת דעם לאחר מערכת הבחירות...

תגובות

פורסם לפני 6 years

עבודה ותקווה – מה בין מפלגת דעם לבנגלדש.

12/12/2012 מיקי הראל הבוחרים במפלגות המרכז הם חסרי משקל, משום שאינם נוקטים עמדה אמתית ומצפונית. הם יודעים נגד מי הם נוקטים עמדה אבל לא בעד מי... אפשר לחוש בחוסר אמפתיה, אידאולוגיה או מצפון, רכיבים שנזרקו לפח האדישות. הם...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה