הבלוג של מיקי הראל

mickyharel

אמנית, ציור/רישום/ שירה /מחשבות /כתיבת מאמרים לימודי עיצוב פנים, טכניון חיפה לימודי ציור מונטגומרי קולג' פנסילבניה ארה"ב . מדרשה לאמנות ברמת השרון מלמדת ציור סדנה וסטודיו בהרצליה ילידת הארץ תערוכות אחרונות בית האמנים... +עוד

אמנית, ציור/רישום/ שירה /מחשבות /כתיבת מאמרים לימודי עיצוב פנים, טכניון חיפה לימודי ציור מונטגומרי קולג' פנסילבניה ארה"ב . מדרשה לאמנות ברמת השרון מלמדת ציור סדנה וסטודיו בהרצליה ילידת הארץ תערוכות אחרונות בית האמנים ע"ש זריצקי,בתל אביב "קשור היטב דצמבר 2011 נובמבר- דצמבר 2012"שירה על אובייקטים" מרכז קהילתי טבריה 15 חיפה ובבית העם רוטשילד ת-א פוליטיקה, שמאל נשואה.

עדכונים:

פוסטים: 89

עוקבים: 13

החל מדצמבר 2012

נושא הראיה על כל הבטיו הוא מהחשובים בהם עוסקים אמנים לדורותיהם. יכול להתפרש בהבטים שונים ומגוונים. ‘עצב הראייה’ במקורו הוא גם מושג נוירולוגי, במערכת העצבים של גופנו. במדה וחל שיבוש כלשהו בתפקודו יכול הדבר להביא לעיוורון. עצב הראיה יכול גם להתפרש כביטוי לחווית ראיה קשה או חרדה.

18/02/2017

16/2/2017

עֶצֶב (עֲצֶָב) הָרְאִיָה

בַּמַּסָּעוֹת

בֵּין כֳּתְלֵי בֵּיתָהּ

מְעַגֶּלֶת אִמִּי חַיֶּיהָ סְבִיב

שֻׁלְחָן אֹכֶל אוֹבָלִי

מְמַשֶּׁשֶׁת דַּרְכָּהּ

חָשָׁה בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ

מִפִּילֶה פֵּרוּרֵי אָבָק

פֵּרוּרֵי לֶחֶם טוֹרְדָנִיים

מְיַשֶּׁרֶת קְצוֹת מַפָּה

כִּבְְיָּמִים אֲחֵרִיםֲ

מִַמְשִׁיכָה

(מאת מיקי הראל)

בגלריה שרה ארמן מתקיימת תערוכת ציורים העוסקת בראיה על הבטיה השונים. ובעצב הראיה בפרט על ההבט       הפיזיולוגי /נוירולוגי היוצר פגיעה משמעותית בראיה עד כדי עיוורון.

       מירה צדר אוצרת התערוכה, מציגה 2 עבודות בהן מתקיים קשר חזותי ישיר בין המוח לראיה. בעקבות מחלה של בנה הבכור (גידול במח השוחק את עצב הראיה) יצרה סדרת עבודות הנושאת את השם ‘עצב הראייה ב-2007 ובהשראתה אימצה שם זה גם לתערוכה זו. העבודות מצוירות על נייר שקוף (פרגמנט) בדימוי חזותי ישיר לנושא:  מוחות ועינים. ניכר שהשפעת מצבו של בנה על חייה בכלל ועל חייה כציירת מושפעים מהפגיעה בעצב הראיה של בנה. 

אמנים רבים מתייחסים בעבודתם לראייה, בהיותה עמוד התווך של האמנות הפלסטית. הראיה וההתבוננות העסיקו ומעסיקים דורות רבים של תאורטיקנים ופילוסופים. הגישות השתנו עם הזמן והרקע התרבותי, כך גם התחלקו לתתי-נושאים רבים, כיום מקובל שאנו מתבוננים בעולם מבעד למסננים, מסכים ומחיצות של מלים, דימויים, תבניות ומשמעויות נתונות מראש, החוצצים בינינו לבין הממשות. חלק מהראיה הוא תהליך קילוף המסכים האלה, עם קבלה של מצב שינוי מתמיד בין ההתבוננויות הפרטיות ובנקודות זמן שונות. למושג עצב הראייה יותר ממובן אחד במקורו הוא נוירולוגי, במערכת העצבים של גופנו.

טולי זיו מתייחס לָעֶצֶב ולכאב נורא של הראיה. ציוריו העוצמתיים עוסקים בשואה. דמויות וראשים של אנשים במחנה ההשמדה אושוויץ. 2  ציורים בכל אחד ראש גדול הממלא כל שטח הציור  וציור של סוס נדנדה הנדחס אף הוא בתוך הפורמט ובמה שנדחס לתוכו.

בדימוי סוס נדנדה דחוסים אנשים נטולי עינים בצפיפות רבה, אלו הם מוזלמנים מורעבים ותשושים המתקדמים לכיוון כוחות ההצלה שהגיעו לשחררם מן המחנות.  למתנדנדים חסרי הבעה וסומים אלו, מהווה סוס העץ המכיל אותם, אלגוריה  על הזמן שעמד מלכת ותנועת הנדנדה היא אשליה בלבד.

לעומתם (מרבי עינים), שני ציורים בהם ראשים גדולים שעיניים שזורות בהם סביב סביב. דימויים אלו מסמלים אנשים שתועדו על ידי צלם גרמני באושוויץ. אסירי המחנה שוכבים על דרגשים, תשושים, נטולי רצונות ואפטיים. עיניהם קרועות לרווחה בפניהם הכחושות, פנים כואבות שחוו זוועות ויסורים. חוויות הזוועה סימאו אותם ועיניהם הקרועות לרווחה, נותרו נטולות מבע ועיוורות.

אינגה פונר קוקוס

תבנית ראייה I’

‘תבנית ראייה II’

גודל כל עבודה 90*24*2

חומרים: שעוות, רשת, סיכות, מדף פרספקס

עבודותיה של אינגה הן מעין כתב ברייל שבו נאמרים משפטים של הראיה:

לראות – להאמין SEEING – BELIEVING  I  II 

הביטוי SEEING IS BELIEVING BUT FEELING IS THE THRUTH   מקורו במאה ה- 17. החברה המערבית במאה ה- 20 ויתרה על החלק השני של המשפט, והשאירה רק את תחילתו SEEING IS BELIEVING , בסמנה בכך את ההגמוניה של הראיה.

מתוך טקסט שכתבה אינגה על העבודות:

רפלקס עיוורון אינו קיים פיזיולוגית. הכורח שלי להמציא אותו בא כאנלוגיה לפעולות לא רצוניות אחרות המתקיימת בגוף שלנו כמו רפלקס בליעה או רפלקס הנשימה. היות והעיוורון אינהרנטי בראיה שלנו, (התופעה הפיזיולוגית ששמה “כתם עיוור”), העין-מוח נוהה אחר הפיתוי הויזואלי הראשוני והמהיר, נרתעת מהכאב של הראיה ומפעילה את “רפלקס העיוורון” – מעין מכניזם פסיכולוגי, מניפולציה, בה משתבש התרגום של החוויה החזותית. ראיית המציאות שלנו חומקת מאחיזתנו.

העבודות עוסקות במגבלות הראיה מול הכוח של ה’מבט’. במציאות כיום, של תרבות ויזואלית, ברצף האשלייתי של המדיה הסובבים אותנו מתקיימת הגמוניה ברורה של הראיה. המימד הויזואלי נושא מסרים מרובדים. העדפה זו של חוש הראייה על פני חוש המישוש, בהיותו לא רק מדיום קולט אלא גם מדיום מעצב ומשפיע, היא בעלת מימד של כוח.  החיבור בין לראות ולהאמין מסמן רק את פני השטח. הצפייה בתבניות האטומות תוך התבוננות בכתוב המופיע על רקע של “ענני כבשים” או “שמים סוערים”, באה לעורר שאלות וספקות לגבי הראייה שלנו ולגבי אמונות שלנו כמַבנות את עולמנו.

מיקי הראל הביטוי שלי מורכב משתי תקופות ציור שונות והבטים שונים על הראיה.  שני ציורי שמן על בדים שהוצגו בתערוכה ב-2001 בגלריה פופולוס שהייתה בדיזנגוף סנטר. תערוכה שעסקה בראיה שבין חלום לערות ובתת מודע. 2 ציורים אלו הם מחווה לג’ורג’יו ד’קיריקו בציור “חלומו של המשורר” בו הוא יוצר אנלוגיה בין המשורר הנערץ עליו גיום אפולינר לנביא העיוור תריזיאס שהוא למעשה היפוך למטאפורה של הנביא “הרואה” החוזה…

 חלומו של המשורר בו דימוי פרוטומה שאינה דומה כלל לדמות המשורר (גיום אפולינר)דה קיריקו מצייר משקפי שמש מוזרים למראה שמתחתיהם מהדהדות עיני פרוטומה חלולות (ריקות)  הפסל המצוייר הוא מטאפורה של החוזה העיוור- (תריזיאס) ולאפולינר נחשב לנביא של ‘האמנות החדשה’ (אבי הסוריאליזם)  “המשורר הנרצח” היה מהמפורסמים בספריו של גיום אפולינר, . בו הוא מתמודד עם אהבה נכזבת. המשורר (הנביא) מקומם עליו את החברה בראייתו הפואטית.או כפי שמבטאה זאת טריסטוז בלארינט אהובת המשורר בספר. “משורר טוב הוא משורר מת”.  (סיפור העומד מאחורי ספרו של אפולינר: פיקסו שידך לגיום אפולינר את מארי לורנס, מארי דחתה אותו ומכאן יצא לדרכו ספרו המשורר הנרצח. דמותה של מארי לורנס בספר מגולמת כטריסטוז בלארינט ואפולינר המשורר הוא קרוניאמנטל). טריסטוז בלארינט מצטרפת ללינץ’ שעושה בו ההמון ומנקרת את עינו בחוד מטרייתה. לאחר מותו מקימה טריסטוז (מארי) . בעזרתו של הציפור מבאנין (כנראה פיקסו)  לכבודו אנדרטה ריקה שהיא בור באדמה המלא את רוחו של המשורר. “המשורר הנרצח”

שני רישומי דיו שחור על נייר חום, מ-2016, רישום אחד הוא מחווה לכלב אנדלוסי מתוך הספר סיפורה של העין מאת ז’ורז’ בטאיי. הדימוי מתאר תהליך של ניקור עין וברקע את מעגל המכונה האופטית של מרסל דושאן. ספרו של ז’ורז’ בטאיי לוקח את הראייה למחוזות אפלים בנפש היכן שנער ונערה מחפשים בנסיונות נטולי עכבות לעבור את כל המידות הטובות בחיפושם אחרי עצמיותם.

רישום נוסף בו 2 דיוקנים ואצבע מורה על העינים, מדבר על מצב העיוורון של אמי בגלל תופעת היפרדות הרשתית אשר הותיר אותי במעקב כדי למנוע מבעוד מועד עיוורון .

 

אפשר להסביר כך:”היפרדות רשתית”

עין נפקחת למראות
רשתית מעבירה מראות בגלים חשמליים
אל עצב הראייה
עצב הראיה מעבירם אל המוח
המוח מעבד תמונה. (מעין קמרה אובסקורה)

“העינים של המדינה” עבודתה של מיכל נאמן עוסקת בגבולות, ובמתח שבין פוליטיקה לחברה מקורה באמירה של חייל גולני יום אחרי כיבוש החרמון. נאמר לחיילים כי טווח הראייה בחרמון חולש על סוריה בואך דמשק, לכן הוא העינים של המדינה. עבודה ‘העיניים של המדינה’,  הוצגה בשתי תערוכות שעסקו בהיבטים פוליטים ואסתטיים באמנות במהלך שנות ה90 של המאה ה20. הוצגה  כ”אמנות חזותית במדינה ללא גבולות” ותערוכות ומיצבים נוספים.

“מדינה העסוקה בגבולות של עצמה, מצביעה על ההיקף שלה ומוטרדת בלי הרף מהקשרים שבין מעשי עבר ומעשים בהווה. סביב הגבולות נאסף צרור של דברים ודימויים, קו מודד ומסמן, קו מקיף, קו סגור (גבול), קו פתוח בצד של חוף ים, שלטים, מפות. גיאוגרפיה, יש היסטוריה סמיכה מאוד ה”מיילדת” בלי הרף דימויים, מטבעות לשון, סיסמאות המתנוססות מתוך מצבים, מתמצתות אותם, משטחות אותם. נוצר אוצר של דימויים ויזואליים בצמוד לדימויים מילוליים, ההידוק שלהם יחד הוא שמעניין אותי”  (דברים של מיכל נאמן, ויקיפדיה)

העבודה נחשבת לאחת מיצירות האמנות המושגיות המרכזיות באמנות הישראלית

איטה גרטנר בעבודות של דיוקנים מיוסרים שעיניהם קרועות לרווחה, רדופות.  העינים מוקפות ריסים בגישה קישוטית המזכירה ציורים של קרל אפל. הרקעים בלבן נקי ומנוכר, לעומתם הדיוקנים גדושים בצבעים ניגודיים וחזקים.

מתי אלמליח בצילום במרכז קיר ובו נפערת עין ירוקה עצומת ממדים אותה מדמה מעגל, צבעה הירוק הוא אולי זה של משקפות לראיית לילה, המשמשת ליישומים צבאיים בקרבות או מעקבים ליליים. ראייה החודרת גם את החשכה.

משני צדדיו סיון כהן רישומי פסטל מיניאטוריים על ניירות שחורים, המדמים עינים בצורה פורמליסטית ובאחד מהם הרישום הוא למעשה רקמה של קווים בתוך צורת עין , על גבי נייר.

2 צילומים של לידה שרת מסד בהם התשתקפות סמיכה של אבנים  בתוך משקפי השמש יוצרת מסך מעוור גם לבעלת המשקפים וגם למי שמעוניין לראות שם עינים . אני ראיתי בזה הקבלה למעשהו של דה קיריקו עם המשקפים על הפרוטומות המכסות על עיני פסלים חלולות. ואולי יש בהן בחירה בעיוורון בגין כובד וכאב הראיה.

טל סלוצקר בדימוי ראש אישה מעין פרוטומה עצומת עינים, כמי שאינה רוצה לראות ופרוטומה של הנביא העיוור הרואה גם בהיותו עיוור.

   

ענת מיכאליס בציורישום צבעוני ובו ראיית הילדה שבה וזו הבוגרת, בה מצטלבות הגבות ב “סכסוך ראיה” כלשהו. אם וילדה דיוקנים נטולי עינים. רישום דמויות מחוקות שרק עינים בפניהן. דמות חבושת כובע מישירה מבט וכתמים שחורים מעטרים את העינים ופנים מוכתמות ומיוסרות כמו לאחר תאונה.

ענת ליפנר סולומון בצילום של התקהלות לא ברורה של אנשים באווירה לילית מנוכרת. כשאת העינים מייצגים זוג פנסי רחוב מוארים.

התערוכה תימשך עד שבת 25/2/17

שיח גלריה יתקיים ביום זה

הגלריה פתוחה לקהל בימי ו’ ושבת בין השעות 11:00 ל- 13:00

 

 

* לצערי לא היו לי תמונות באיכות מספיק טובה מכל האמנים וכך גם לא חומרים על כל אמן למעט אלו שהפנו אלי חומרים. מתנצלת , בגלל קוצר הזמן נאלצת להוציא את הפוסט  מאידך מי שיצור אתי קשר בפייסבוק או במסנג’ר אוכל עדין לעדכן צילומים ופרטים על העבודות.

עוד מהבלוג של מיקי הראל

תצוגה מקדימה

I ROBOT

    אמש בגב האומה חזיתי במה שנתן השראה לסרטי מדע בדיוני רבים. הרובוט שנראה כבן אנוש, מושלם, יפה,  עור אחיד, קול אחיד ונבוב, יצור שיצקו בו דעת ובינה מלאכותית. והוא...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

לאישה יפואית ערבייה תהיה נוכחות פורצת דרך ומיטיבה עם העיר הזאת

רשימת "עיר ללא גבולות" הרצה למועצת העיר תל -אביב היא רשימה שונה וייחודית רשימה מורכבת רחבה ומעניינת שנוצרה מתוך היכרות של אישים בעיר עם מפלגת דעם לאחר מערכת הבחירות...

תגובות

פורסם לפני 5 years

עבודה ותקווה – מה בין מפלגת דעם לבנגלדש.

12/12/2012 מיקי הראל הבוחרים במפלגות המרכז הם חסרי משקל, משום שאינם נוקטים עמדה אמתית ומצפונית. הם יודעים נגד מי הם נוקטים עמדה אבל לא בעד מי... אפשר לחוש בחוסר אמפתיה, אידאולוגיה או מצפון, רכיבים שנזרקו לפח האדישות. הם...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה