צר מלהכיל – too tight to accomodate

ציורים אלו הם סדרת עבודות שאותה התחלתי לצייר בסמוך לסיום מלחמת לבנון 2, אותה חוויתי כטראומה רגשית קשה.

בתהליך בחירת הסצנות והתחלת הציור, התעצמה תחושת המחנק. הצילומים של בן זוגי נלקחו מהווייתו היומיומית כאשר הוא שב עייף ולאה מיום עבודה ושוכב לו בפינה קבועה בסלון הבית. ההתבוננות הזו באה לשקף את המצב כמות שהוא. מכלול החיים שלנו כאן ועכשיו. הגדרתנו הפיסית לאומית וזהותנו החברתית, בתהליך הציור של עבודות אלו חוויתי את המסע של הביחד כאן, את העייפות המצטברת , בסצנות המביעות קריסה בחלל שהווייתו היא מעין קופסא דחוסה.

“Too narrow to accommodate

Portraits as a symbol

This series of works I painted near the end of the Lebanon war two, of which I’ve experienced severe emotional trauma.

Selection process and start painting scenes, intensified the sense of suffocation. With photographs of my partner being taken daily when he returned tired from work and constantly lying in the living room corner. This observation came to reflect the totality of our life here and now. Our definition of national physical and social identity, painting process of these works I have experienced both the tiredness an d the journey of togetherness

Portraits:    5

Oil on canvases

110cm’X90cm’ each

העבודות הוצגו בעלון חודשי מקוון באוגוסט 8/26/13

http://www.44degrees.net/

כמו כן הוצגה אחת מהעבודות בתערוכה קבוצתית בהיכל לאמנויות הבמה בשד’ שאול המלך בתל אביב

בתערוכה  ”מבט קרוב” ביולי אוקטובר 2010. (קטלוג תערוכה שאצרה איסנה מאירוביץ’ )

All rights reserved